שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    הרס המנהרות? הצחקתם את הבדואים וחמאס
    המצרים רוצים לפתור את בעיית הסחר הלא חוקי במנהרות ברפיח, אך תושבי האזור הבהירו שלא יאפשרו לפגוע בהן ללא תחליף למקור לחמם. גם החמאסניקים, שהתעשרו מהמסחר שהיקפו מגיע למיליארד דולר בשנה, לא מתלהבים מהאפשרות של סגירת המנהרות והכרזה על הגבול כעל אזור סחר חופשי

    מתקפת הטרור במשולש הגבולות ישראל-מצרים-עזה מוקדם יותר החודש העלתה לסדר היום שוב את נושא המנהרות ברפיח. הצבא המצרי וכך גם ההנהגה הפוליטית בראשות מורסי מבינים כי יש צורך לפתור את בעיית הסחר הלא חוקי. אולם, גם הם מבינים כי הריסה כוללת של המנהרות או איטומן יכולה להיות נפיצה ורגישה שכן יש לא מעט גורמים (משני צידי המנהרות) שמתפרנסים מהן.

     

    כתבות נוספות מאת דורון פסקין :

     

    קרוב למיליארד דולר בשנה

    קשה לדעת במדויק מהו שוויו של הסחר במאות המנהרות, אך הערכות בשנים האחרונות מדברות על שווי שנע בין 800 מיליון למיליארד דולר בשנה. זה כולל העברת מוצרים לשני הצדדים שכן ברפיח המצרית ישנו ביקוש גדול למוצרים ישראלים המוברחים מעזה.

     

    אחת מהמנהרות בגבול מצרים-הרצועה (צילום: רויטרס) (צילום: רויטרס)
    אחת מהמנהרות בגבול מצרים-הרצועה(צילום: רויטרס)

     

    לא ברור גם אם הנתון הזה כולל את "הסחר" המטריד מאוד את המצרים בתחום הנשק והמחבלים. בעזה, בעלי המנהרות מתעשרים בעיקר מהמסים שהם גובים, כשבראש הפירמידה ממשלת חמאס. ההערכות הן כי המיסוי של הסחר במנהרות מהווה כ-20% לפחות מתקציב ממשלת חמאס בעזה.

     

    במגעים שהתנהלו בין המצרים לבין תושבי רפיח, הבהירו להם המקומיים כי לא יאפשרו פגיעה במנהרות ללא מציאת תחליף הולם למקור לחמם. כפי שכבר כתבנו בטורים קודמים, חצי האי סיני ובעיקר החלק הצפוני שלו הוזנח על ידי משטר מובארק במשך שלושה עשורים. הזדמנויות התעסוקה באזור מועטות שכן לא מדובר באזור תיירותי ואין פלא כי המקומיים מוכנים בחמש השנים האחרונות לעבוד במנהרות, גם אם מדובר לעתים בסכנת נפשות (התמוטטויות וכד').

     

    הבדואים רוצים חלופה כלכלית

    ראשי השבטים הבדואים בצפון סיני הבהירו לצבא המצרי כי לא יאפשרו את הרס המנהרות בטרם תוקם להם חלופה כלכלית. הדיווחים על הרס כ-20 מנהרות לאחר הפיגוע בצפון סיני הם בגדר תרגיל תקשורתי אם ניקח בחשבון כי בין רפיח המצרית לזו העזתית יש למעלה מ-1,000 מנהרות הברחה. יתרה מכך, במנהרות החשובות יותר שבשליטה ישירה של אנשי החמאס, איש מאנשי הצבא המצרי לא העז לגעת.

     

    מאז נפילת מובארק וביתר שאת מאז עליית מורסי לשלטון, המצרים והעזתים משתעשעים ברעיון של הקמת אזור סחר חופשי בין הרצועה לבין סיני. בעיתונות הערבית נכתב כי נציגי ממשלת חמאס ומצרים כבר החלו בדיונים ראשוניים בנושא זה.

     

    השר המצרי לענייני החקיקה מוחמד מחסוב כתב לפני ימים אחדים בחשבון הטוויטר שלו כי "אנו בוחנים אפשרות הקמת אזור סחר חופשי בין מצרים לבין עזה תחת ניהול מצרי כדי להיפטר מכלכלת ההברחות והשלכותיה הביטחוניות".

     

    חמאס אינו נלהב

    אבל יש מי שמפקפק באפשרות הצלחת אזור סחר חופשי שכזה. נאסר אבו עכר, יו"ר לשכת המסחר בצפון סיני, סבור כי הקמת אזור חופשי ברפיח צריכה לבוא במסגרת תוכנית פיתוח כוללת של צפון סיני ולא כמיזם בודד. גם אוסמה סאלח, שר ההשקעה המצרי, סבור כי כרגע העלאת נושא אזור הסחר החופשי היא לא יותר מסיסמה פופוליסטית. "בטרם מקימים אזור שכזה יש ללמוד היטב את כל ההיבטים כדי לראות שהוא אינו פוגע בכלכלה הלאומית", הוא אמר.

     

    גם בחמאס לא ניכרת התלהבות ניכרת מסגירת המנהרות שכאמור מהוות "צינור החמצן" של קופת הממשלה. בכירי החמאס התעשרו בשנים האחרונות מהסחר במנהרות ועוררו לא אחת את זעם המצרים. כך למשל בנושא הבנזין. בצד המצרי הבנזין מסובסד במחיר של 80 אגורות (כ-15 סנט אמריקאי) אבל כשליטר הדלק הזה יוצא בצד השני של המנהרה ברפיח העזתית מחירו גבוה כבר פי 6 – הרווח הגדול הולך בעיקר לכיסיהם של איסמאעיל הנייה וחבר מרעיו. במצרים "מתפוצצים" מכך שהם מסבסדים את הדלק עבור כיסי בכירי החמאס.

     

    בכל אופן, אם נחזור לעניין אזור הסחר החופשי רצוי להזכיר את דבריו של סאלח ברדוויל, אחד האנשים החשובים בחמאס עזה, שכבר הצהיר כי החלופה היחידה למנהרות היא פתיחה רצופה וללא הפרעה של מעבר רפיח לסחורות ולאנשים.

     

    כבר למדנו כי במזרח התיכון קשה לנבא מה יקרה מחר, אבל הרושם הוא שהמנהרות ימשיכו ללוות אותנו בשנים הקרובות.

     

    דורון פסקין הוא מנהל אגף המחקר בחברת אינפו פרוד מחקרים (המזה"ת) www.infoprod.co.il


    פורסם לראשונה 25/08/2012 15:59

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מנהרה להברחות ברצועת עזה. ימשיכו ללוות אותנו?
    צילום: רויטרס
    מומלצים