אני יודעת שאתה חולה ואני כאן כדי להישאר

את ענת פגשתי לראשונה לפני שנתיים כשכתבנו יחד את ברכת הכלה שלה. היא נישאה לאורן ונחקקה לי היטב בזיכרון כי היה בה משהו אחר, משהו שלא רואים כל יום, והנה היא שוב אצלי בסלון, הפעם כדי לכתוב לאורן, בעלה, מכתב תזכורת לאהבה שלה כלפיו.

עוד בנושא:

חולת אפילפסיה: אהובי נפרד ממני בגלל המחלה

מחלה קשה גרמה לי להבין מה זאת אהבה

היא יפהפיה סקסית והיא חולה במחלה קשה

המציאות החדשה: בתי חולים והתפרצויות זעם

"מאז שהייתי אצלך הרבה השתנה", היא אומרת פתאום ומוסיפה: "אורן חלה בסרטן והחיים, איך לומר, לא בדיוק מתנהלים כמו שרצינו. כמעט הכל אחר, הכול השתנה. אני הפסקתי ללמוד כדי להיות לידו ורוב הימים עוברים עלינו במסדרונות בתי החולים, בחדרי המתנה אבל בעיקר בתוך הכעס האדיר של אורן, כעס שמלווה בהתפרצויות איומות ובתסכול. בדרך כלל אני שותקת, יודעת שהוא משתולל ונרגע, אבל לפני יומיים הוא פשוט הודיע לי בצרחות שהוא רוצה להתגרש.

"את ההתפרצות הזו ידעתי לצפות אבל לא את המילים המכאיבות האלה, ובמקום להיות חזקה כמו תמיד, נשברתי ועזבתי את החדר בוכה. מאז הוא מנותק לגמרי ואני פשוט מניחה לזה כי אני מרגישה כמה קשה לו ובעיקר מקווה שהוא לא התכוון.

"קשה לי לעמוד מולו ולדבר כי יש לו נימוקים כל כך קרים ונחרצים שאני פשוט דומעת ולא מצליחה להוציא מילה אחת מפה. אבל אני בעיקר כועסת, כועסת שהוא בכלל העז לחשוב על פרידה, גם אם הכוונה שלו הייתה טובה ונבעה מדאגה אמיתית לעתיד שלי.

"החלטתי לכתוב לו את כל מה שאני חושבת כדי שיבין שכלום לא משנה כי אני אוהבת אותו, אבל גם שיפנים שהעובדה שהוא חולה לא מאפשרת לו לסלק אותי מחייו ולפגוע בי ככה". הקשבתי לה בכובד ראש, שקלתי את דבריה, וכך נראה מכתבה של ענת לבעלה אורן.

שנינו חולים במחלה הזאת

"אורן, אני כותבת לך כי אני יודעת שאם אומר במילים כל מה שעובר עלי עכשיו אתה תסובב אלי את הגב ותסתגר. את המכתב הזה אני יכולה רק לקוות שתקרא עד הסוף. כבר שנה אנחנו מתמודדים עם ה'מכה שלך', כמו שאתה קורא לזה, או 'הגורל שלך', אבל בעצם זה הגורל של שנינו, זו מחלה משותפת ששנינו חולים בה.

"כבר כמעט שנה שאני הולכת על ביצים, משתדלת לא להכעיס אותך או חלילה לא לעצבן, כי לך כואב, כי אתה מפחד ודואג, כי 'החיים הפכו לגיהינום' כפי שאתה אומר, אבל לא רק לך אורן, גם אני כאן, וקשה לי לספוג בדממה את אינסוף ההתפרצויות שלך. אני כועסת כי במו ידייך אתה מעצים ומטפח את המכה הזו ומרשה לה כל יום מחדש להשתלט על האדם שאתה בכזו יסודיות, עד שלא נותר כל זכר מהאורן איתו התחתנתי.

"הפסקתי ללמוד כדי להיות איתך בבקרים. אני יודעת שבשעות האלה אתה רגוע ומאפשר לי לאהוב אותך קצת, ואת זה פשוט לא יכולתי לפספס. מתי התבלבל לך ושכחת שאני לא חייבת? מתי החלטת שאני תקועה איתך? אורן, אף אחד לא מכריח אותי לעשות בשבילך או להיות איתך. אני בוחרת לאהוב אותך בדיוק כמו שבחרתי לאהוב לפני שחלית, ואני כועסת שהפסקת לראות את זה.

"בשיחה הקשה איתך הסברת לי בפרץ של היגיון לא ברור, שאני פשוט חייבת להתגרש ממך ושאתה בכלל מציל אותי. יקירי, מציל אותי ממה? עד השיחה הזו הרגשתי שלא משנה איך תתנהג וכמה תכעס, עדיין יש בי כוח להמשיך ולתמוך ולעמוד מאחוריך ולהקיף אותך בכל האהבה שיש בי, אבל עכשיו אני בעיקר פגועה ומאוכזבת.

"ואני לא מרגישה שבגללך החיים מתעכבים ועצובים לי, אני רק מתכווצת כשאתה, בתקיפות, דורש ממני ללכת, כאילו אני זרה, כאילו שלא הבנת עדיין שאני מחויבת מאהבה, ושלעולם לא אראה בך מעמסה. זה אולי יצחיק אותך לקרוא את זה, אבל כשאתה רגוע, טוב לי, הכי טוב לי בעולם, כי אני מתייחסת לזמן הזה כמו אל זכות, לא חובה.

"וכן, אורן, המחלה הזאת אינה החיים עליהם חלמתי, אז מה? אתה עדין כל מה שרציתי, חולה או בריא, אתה עדיין הדבר הכי טוב שהחיים נתנו לי במתנה, אפילו כשאתה הופך בלתי נסבל ומוותר ולא, אין לי שום כוונה או רצון ללכת ממך. אני אהיה איתך תמיד, בדיוק כמו שאמרתי לך אז, מתחת לחופה, תמיד או עד שתמות כמו שאתה מקפיד לומר לי כבר שנה. ולא מרחמים אני נשארת, רק מבחירה, אז בבקשה תן לי להחליט מה אני רוצה ותקבל את הבחירה שלך בך".

מי מציל את מי?

הקסימה אותי האהבה של ענת לאורן, אפילו הכעס שלה נראה בעיניי חינני, כי למרות שהחיים לא עושים עימה חסד, נותרה בה מן נאמנות כל כך כנה ופשוטה שכמותה מעולם לא ראיתי, נאמנות שמקורה באהבה עמוקה, חסרת גבולות ונקייה.

ומדהים עוד יותר שענת לא התעכבה ולו לרגע כדי לבחון את האפשרות שאורן באמת מציל אותה ממנו, שהוא אולי כועס אבל גם מפוקח, כי הוא בכאב וגם מבין שהבחירה להיות איתו בכל מחיר ודרך, נושאת תשלום כבד ביותר, שלא כולם מסוגלים לשלם.

אהבתם את הכתבה? ספרו לנו בפייסבוק של ערוץ יחסים

שחר הדר כותבת מכתבי אהבה לפרנסתה, ובעלת "טקסטורה - מילים של אהבה"