שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    האם המוח התרגל לראות נשים כאובייקטים מיניים?
    רבות נשמעות התלונות על כך שנשים נתפסות כאוסף של חלקי גוף מיניים, שהופכים אותן לאובייקטים במקום לבני אדם. מה אומר על כך המדע, ומדוע ישנו הבדל בין האופן שבו אנו נוטים לבחון נשים ובין האופן שבו אנחנו מסתכלים על גברים?

    רואים את זה בפרסומות למוצרים שכל קשר בינן לבין נשים הוא מקרי בהחלט, אבל מה לעשות, בחורה בביקיני מעלה את רייטינג הרכישות של אופנועים, קוקה קולה, ביגוד גברי ועוד. רבות נשמעות התלונות שנשים נתפסות כאוסף של חלקי גוף מיניים, שהופכים אותם לאובייקטים במקום לבני אדם. התלונות הללו נשפכות כקיטון על ראשם האומלל של בני המין הגברי.

     

    עוד בנושא:

    מצעד השרמוטות: יוזמה יפה, אפס אפקטיביות

    מבחינתי, יום האשה הוא יום הבושה

    תוויות ומסרים מהעבר - הזוגיות של מחר

     

    מחקר חדש מסביר איך קורה שהמוח שלנו רואה נשים כאובייקט מיני, ומגלה את השערורייה - גם נשים תופסות נשים אחרות כאוסף של חלקי גוף מיניים. מסתבר שכאשר אנו ממקדים את העיניים על מראה מסוים, המוח שלנו עשוי לתפוס אותו באחת משתי הדרכים: לראות אותו כתמונה שלמה או לתפוס אותו כקובץ של הפריטים מהם הוא מורכב – כלומר כאובייקט.

     

     

    ישנה דרך מחקרית מאד פשוטה לבדוק האם המוח תופס מראה מסוים כאובייקט: מציגים אותו הפוך. אם יקרינו לכם את תמונה הפוכה של הכיסא שלכם על מסך המחשב, עדיין יהיה לכם קל לזהות אותו. לעומת זאת, אם יקרינו לכם פנים הפוכות של מישהו שאתם מכירים, ייקח לכם קצת יותר זמן לזהות מי נמצא בתמונה.

     

    רגיל, הפוך או מיני

    פיליפ ברנרד מאוניברסיטת בריסל בבלגיה, השתמש במאי האחרון (2012) בטכניקה הזו כדי לבדוק איך המוח האנושי תופס גברים ונשים. הוא הציג לנבדקים תמונות של נשים וגברים בתנוחות מיניות, כשהם לבושים בביגוד מינימאלי בלבד. הנבדקים ראו את התמונות על מסך המחשב בזו אחר זו. חלק מהתמונות הוצגו במצב רגיל וחלקן הוצגו כשהן הפוכות.

     

    אחרי צפייה בכל תמונה, הופיע לרגע מסך שחור ריק. לאחר מכן הופיעו מול הנבדק שתי תמונות. הנבדק היה צריך לבחור איזו משתי התמונות היא זו שהוא ראה קודם לכן. במחקר, שפורסם ב Psychological Science, נמצא שהנבדקים זיהו גברים בקלות רבה יותר כאשר התמונות שלהם הוצגו בצורה ישרה, ולא זיהו באותה קלות את אותם הגברים כשהתמונות שלהם הוצגו הפוכות. לעומת זאת, לא הייתה לנבדקים כל בעיה לזהות נשים גם כאשר הן הוצגו הפוך. זו הוכחה ראשונה, אך עדיין לא המרעישה ביותר, לכך שאנשים תופסים נשים סקסיות בתור אובייקט ולא בתור אדם.

     

    חשוב לציין שלא היה הבדל בין גברים ונשים ביכולת המשופרת הזאת לזהות תמונות נשים גם כשהן הפוכות. כלומר, גם נשים תופסות נשים אחרות כאובייקטים. אבל זוהי רק ההתחלה. המחקר של ברנרד השתמש בתמונות של נשים סקסיות בלבוש מינימלי. זאת כמובן, לא חוכמה כל כך גדולה. מה לעשות שלבוש מינימאלי מושך לנו אוטומטית את העין. ההוכחה המוחצת נמצאה על ידי סדרת ניסויים נוספת שערכה אחת משותפות המחקר של ברנרד - שרה גרוואיס מאוניברסיטת נברסקה-לינקולן.

     

    לראות את התמונה בשלמותה

    מחקרה שיצא ביולי האחרון (2012) ופורסם ב Journal of Social Psychology, מצא ששני תהליכים קוגניטיביים שונים עומדים בבסיס האופן בו המוח האנושי תופס נשים לעומת גברים: מנגנון לראיית התמונה השלמה (תפיסה גלובלית) משמש את המוח לתפיסת תמונות של גברים, בעוד מנגנון אחר האחראי לראיית הפרטים המרכיבים את השלם (תפיסה אזורית) - משמש לתפיסת תמונות של נשים.

     

    במחקר, תמונות של נשים וגברים בלבוש מלא הוצגו לנבדקים. האנשים בתמונות היו בעלי מראה יומיומי וממוצע. הם צולמו כמעט באורך מלא - מהראש ועד הברכיים, כשהם עומדים ומביטים למצלמה. לאחר הקרנת התמונת הללו ולאחר הפסקה קצרה, הציגו לנבדקים על מסך המחשב שני אובייקטים חדשים: אחד מהם היה תמונה של אדם באורך מלא - באותה תצוגה שהוקרנה קודם לכן, בעוד שהשני הכיל אבר גוף בעל אופי מיני של אדם לבוש.

     

    ואז נשאלו הנבדקים אם הם זוכרים שכבר ראו בסדרת התמונות הראשונה את האיש או האשה שתמונתם או חלק גופם מוצג כעת מולם. התוצאות היו עקביות מאד: נשים זוהו בקלות רבה יותר כאשר חלקי גוף מיניים שלהן הוקרנו בנפרד על המסך, מאשר כאשר תמונת האשה כולה הוצגה לנבדקים. לעומת זאת, גברים זוהו במהירות רבה יותר כאשר הם הוצגו כתמונת גבר שלמה, ולא כאשר חלקי גופם המיניים הוצגו בנפרד על המסך.

      

    מחקרה של גרוואיס מראה לראשונה שתפיסת נשים כאובייקט פולשת גם למוחות של נשים. יותר מכך, הנשים והגברים בתמונות היו אנשים לבושים ובעלי מראה רגיל ויומיומי, ולכן העובדה שנשים וגברים זוכרים טוב יותר חלקי גוף של נשים מאשר מראה גופם הכולל, היא מעניינת ביותר.

     

    התרגלנו להאשים רק את הגברים בהחפצת נשים (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
    התרגלנו להאשים רק את הגברים בהחפצת נשים(צילום: shutterstock)

      

    החפצה נשית

    תוצאות המחקר מראות שאי אפשר יותר להאשים את הגברים ב'החפצה', מאחר שנשים עושות את זה לנשים אחרות בדיוק באותה צורה. יש לזה אמנם סיבות שונות: גברים עושים את זה אולי מטעמי התעניינות רומנטית או מינית בנשים, ונשים עושות את זה כהשוואה בין הנשים אותן הן "סורקות" לבין המראה שלהן עצמן. כך או כך, שני המינים הופכים נשים לאובייקטים.

     

     

    האם אי פעם תהיה לכך תרופה? האם יום אחד נוכל לגרום לעצמנו לא להפוך נשים לאובייקטים מיניים? החוקרים אופטימיים. הם הצליחו לייצר סוג אחר של ניסוי שבו יצרו מצב שהיה לנבדקים קל יותר לבחור בעיבוד קוגניטיבי-גלובלי ולא בעיבוד מקומי.

     

    כך הם הצליחו לגרום להם לזכור טוב יותר את הנשים כאשר הן הוצגו בתצלום מלא ולא כאשר הוצגו חלקי הגוף שלהן בנפרד. אני מקווה שיום אחד יישמו את תוצאות המחקר המבטיח הזה גם על פרסומות טלוויזיה, לטובת שינוי האפליה התפיסתית של נשים כאוסף של חלקי גוף. 

     

    אהבתם את הכתבה? ספרו לנו בפייסבוק של ערוץ יחסים    

     

     

    רחלי לנגפורד , MSc. Neuroscience, מחברת הספר "דרוש נסיך על סוס לבן", מנהלת שותפה ב גלים מרכז הציפה הישראלי.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    הכרויות
    כתבו לנו
    מומלצים