6 מכשולים שעלולים להרוס לכם את הזוגיות
חושבים שהזוגיות שלכם יציבה? כדאי שתדעו שלכל זוג יש מכשולים שעלולים להפריע. "זמנים בריאים" בידיעות אחרונות מפרסם את רשימת הנושאים הנפיצים ביותר ואת דרכי הטיפול שיסייעו לשמור על הזוגיות ולא להביא לפירוקה
הרומנטיים בינינו מעדיפים להאמין שיש זוגות שחיים באושר ועושר - על בסיס יום-יומי. הציניקנים ויתרו מזמן על החלום הזה. האמת נמצאת באמצע: בכל מסלול זוגי יש 'במפרים,' וההבדל בין הזוגות שמתרסקים עליהם לבין אלה שצולחים אותם יחד טמון ביכולת לנהל בחוכמה את המשברים האלה, תוך שימור האהבה.
עוד כתבות על זוגיות ויחסים ב- ynet:
- למה טיפול זוגי לא עוזר - ומה כן יציל את היחסים?
למעשה, אומרת המטפלת הזוגית והמינית אריאל שער-מנדל, כל נושא יכול להפוך ל'אישיו,' לקושי זוגי שהופך לקונפליקט, מתפתח למשבר ועלול להוות עילה לפרידה: כסף, מטלות הבית, אמון, סקס, סדרי עדיפויות ועוד. האם יתרחש פיצוץ?
לדבריה, הדבר תלוי בכמה גורמים: אם הנושא המדובר מפגיש אחד מבני הזוג עם פצע ילדות; באיזה שלב נמצא הקשר הזוגי (בהתחלה אנחנו נוטים להיות סלחנים יותר;( בשביעות הרצון הכללית מהזוגיות; בגישה לחיים (האם מתייחסים לבעיות כאל אתגרים והזדמנויות לצמיחה, או לחלופין כאל קטסטרופות בהתהוות.(
"היכולת לנהל משא ומתן והסתגלנות הן שתי תכונות בסיסיות חשובות מאוד בחיים בכלל, ובזוגיות בפרט," אומרת שער-מנדל, "והן אלה שיכולות לעזור לנו לא להפוך נושא בעייתי למשבר.
"אם הן קיימות, גם אם אני או בן זוגי מבינים שהנושא מתחבר לפצע הילדות שלי - אני יכולה לשבת ולחשוב על זה, להבין מה זה מעורר אצלי, לחזור לבן הזוג ולהסביר לו מה קורה. הוא, מצידו, יבין את זה, יתגמש, וכך ניתן לקרב את הקצוות. זה אפשרי רק אם שני בני הזוג ניחנים בתכונות האלה. אחרת, היתקלות בנושא רגיש עלולה להביא לפרידה."
מהם נושאי הנפץ השכיחים ואיך אפשר (לנסות) להתמודד איתם?
1. תקשורת
מדובר בבסיס לכל מערכת יחסים, ולכן רוב בעיות הזוגיות מתחילות מכישורי תקשורת לקויים. היכולת לנהל דיאלוג אמיתי, קובעת המומחית, או החוכמה לעצור אותו אם הוא אינו מתנהל כראוי, היא תנאי הכרחי בזוגיות. תקשורת
היא מיומנות נרכשת, שניתן ללמוד ולפתח. איך? פנו זמן, קבעו פגישה עם בן הזוג, אם אתם חוששים מהרמות קול - קבעו אותה במקום ציבורי, ותתחילו להתאמן. על מה? למשל: לא קוטעים זה את זה, נמנעים מאמירות כמו "אתה תמיד"... או "את אף פעם לא,".. מקשיבים תוך הנהון וחזרה על תמצית דברי האחר כדי לוודא שהבנתם אותו וכדי לתת תחושה שבאמת הקשבתם.
2. סקס
לרובנו, נשים וגברים כאחד, חסרים חינוך מיני ומודעות עצמית מינית, מה שהופך את הנושא לקרקע פורייה להיווצרות קונפליקטים. אבל כיוון שסקס זה כיף, מקרב, משחרר הורמונים שעושים טוב לגוף ולנפש וחיוני לזוגיות - חבל לוותר עליו. לכן, מומלץ לקבוע דייט לסקס, ולאו דווקא לשעות הלילה, כשאנחנו קרועים מעייפות.
עוד קודם, כדאי להשקיע וללמוד מה באמת מדליק את הפרטנר. למשל, על ידי משחק שבמסגרתו כל אחד מכם יכין רשימה של הדברים שמדליקים אותו והחלפת הרשימות לקראת יישומן. מזה ייגזרו גיוונים חיוניים: עונג שבת אחר הצהריים (דלת החדר סגורה היטב והילדים מול הטלוויזיה, נניח,( קוויקי בוקר במטבח ועוד. לא הולך? פנו לאיש מקצוע.
3. כסף
את הסיפור הזה כדאי לפתוח לפני החתונה ולהיות כנים לגמרי בהצגת הדברים. בהחלט ייתכן שאחד מכם פזרן באופיו והאחר חסכן. זה לא בהכרח רע, תוכלו ללמוד זה מזה ולאזן זה את זה. בכל מקרה, לא מומלץ להסתיר חובות או מינוסים בבנק ולהאשים זה את זה במצב.
רצוי לתכנן יחד את התקציב, כולל סכום קבוע מראש ומוסכם על שני הצדדים להוצאות עצמאיות פרטיות, להחליט מי משלם חשבונות ומתקשר עם הבנק, לתכנן יחד כמה מוציאים, על מה ומתי, וכו.'
4. מטלות הבית
מדובר, מספרת שער-מנדל, באחד הנושאים הכי בעייתיים. עברו הימים שבהם גברים עבדו בחוץ והנשים בבית. אלא שבמצב הנוכחי, שבו שני בני הזוג מחזיקים לרוב עבודות במשרה מלאה, חשוב במיוחד ליצור חלוקת נטל שווה. מומלץ להכין יחד רשימה מפורטת מאוד של מטלות הבית השונות, כולל דברים כמו החלפת נייר הטואלט והכנסת הרכב למוסך, ולחלק אותה בין בני הזוג בצורה הגיונית. אם אפשר, ניתן לאמץ גם פתרונות חיצוניים, כמו עוזרת בית.
5. סדר העדיפויות
גם אם זה קורה בצורה מלאכותית מעט, כדאי להמשיך לעשות דברים שקרו בטבעיות בתחילת הדרך. למשל: לתת מחמאות, להתעניין זה בזה, לדבר במשך היום, לתכנן דייטים ולקבע אותם בלו"ז, לכבד זה את זה. זה לא אומר שצריך לבלות יחד מבוקר עד לילה; זה רק אומר שצריך להמשיך לראות זה את זה, לתת את התחושה שאנחנו חשובים זה לזה.
6. אמון
כדי ליצור אמון צריך להיות עקיבים, לקיים הבטחות, להגיע בזמן, לא לשקר (אפילו לא בקטנה,( להיות הוגנים והגונים גם בשעת ויכוח, להיות רגישים לתחושות האחר גם אם אין הסכמה, לא להגיב בהגזמה אם משהו משתבש, לא להיות קנאים, לדעת להקשיב, ומעל הכל - לא לומר דברים שאנחנו עלולים להתחרט עליהם מאוחר יותר.
נושא האמון, אומרת המומחית, יושב על הכי הרבה פצעי ילדות, אך מושפע כמובן מהמציאות. כי גם אדם שאינו קנאי מילדות עלול לאבד את הביטחון ולפתח חוסר אמון אם בן הזוג מסתיר פתאום את הטלפון שלו, מקבל שיחות באמצע הלילה וכו.' בחינת הנושא בצורה כנה ומחויבת צריכה להתחיל בהסתכלות מפוכחת על הסיבות האפשריות לאובדן האמון, על פצעי הילדות שאולי מובילים לקשיים במתן אמון, ובהתאם - לטפל בזה.
שער-מנדל מסכמת: "קונפליקטים הם חלק מהחיים. אין מנוס מזה. אבל חשוב להבחין בין מריבות שמעל החגורה לאלה שמתחת לחגורה. מריבות מעל החגורה הן עניין נכון, מותר, אפילו בריא.
"לא צריך לטאטא דברים מתחת לשטיח, לא צריך למחול ולהתקרבן רק כדי לא לריב. אבל אם עושים שימוש מרושע בזמן מריבה במידע אינטימי - זה כבר מתחת לחגורה וזה מזיק. צריך לעצור, לקחת פסק זמן ולחזור לשיחה רק כשאפשר שוב לשלוט בעצמנו ובמה שאנחנו אומרים. בן הזוג אינו האויב, ואין שום הצדקה לזרוק עליו את כל הכאבים והדחפים שלנו."
והכי חשוב: להתנצל אם טועים.
לפנייה לכתב/ת 
