היהודי שברח מהנאצים וייסד אולימפיאדה לנכים
ד"ר לודוויג גוטמן נמלט מגרמניה הנאצית והיה אסיר תודה לבריטניה שקיבלה אותו. הוא הסתער על בית החולים והוציא ממיטותיהם את פצועי מלחמת העולם השנייה שעד אז נאסר עליהם לזוז: "פציינט אחד אמר לי 'אני מחכה לאלוהים שייקח אותי למעלה'. אמרתי לו - 'בזמן שאתה מחכה, אתה יכול לעבוד'"
"הסיפור של גוטמן הוא ענק", אמר ההיסטוריון האולימפי מרטין פולי, "הוא היה מי שקשר בין שיקום לספורט תחרותי". בחודש שעבר פרסמה רשת BBC סרט על חייו, "הטוב שבגברים",
גוטמן ברח מגרמניה על רקע עליית הנאצים לשלטון והתיישב בבריטניה. מחקרו, שעסק בטיפול בחולים שסבלו מבעיות בעמוד השדרה, משך את תשומת לבה של הממשלה. במלחמת העולם השנייה הוא החל לעבוד עם חיילים פצועים בבית חולים מצפון ללונדון - בזמן שבו פציעה בעמוד השדרה נחשבה לגזר דין מוות. באותה תקופה נאסר על הפצועים לזוז, והדבר הוביל לזיהומים וסיבוכים נוספים.
אבל גוטמן נודע בהתעקשותו לקרוא תיגר על הסטטוס קוו ובקשיחותו. הוא הסתער על בית החולים והפסיק את מתן התרופות המטשטשות לפצועים, שנועדו להקל עליהם. "קל" לא הייתה מילה במילון של גוטמן.
"פציינט אחד אמר לי 'אני מחכה לאלוהים שייקח אותי למעלה'", ציטט ה"טיימס אוף לונדון" את הרופא העקשן בכנס ב-1962. "אמרתי לו 'בזמן שאתה מחכה, אתה יכול לעבוד'".
להפוך למשלמי מסים
הוא הכריח את הפצועים לקום ולהפעיל את שריריהם. כדי להגביר את המוטיבציה שלהם ולגרום להם לעבוד קשה, הוא יזם תחרות. בתו סיפרה כי בתחילה הוא ניסה הוקי שדה על כיסאות גלגלים. אבל כשהמשחק הפך אלים מדי, הוא החליט לעבור לכדורסל כיסאות גלגלים.
האתגר היה קשה ותובעני, אבל פצועים אסירי תודה כינו אותו "פופה" בחיבה. הם עדיין היו משותקים, אך רבים מהם חיו, ומילאו את בקשתו - להפוך לאזרחים משלמי מסים.
לפלר אמרה שעברו של אביה דחף אותו לעשייה. רבים מקרוביו נרצחו באושוויץ. הוא שאף לתת בחזרה למדינה שהעניקה מחסה למשפחתו הקרובה. "אני חושבת שזה דבר נוסף שגרם לו לעבוד כל כך קשה", אמרה לפלר, "הוא היה במובן מסוים מתנתו של היטלר למדינה הזו, והוא היה נחוש להיות אזרח בריטי טוב".
לפלר מאמינה שחזונו של אביה התגשם. כשהיא מסיירת ברחבי הכפר האולימפי, יש שמזהים אותה. הספורטאית הקנדית ג'סיקה וליגנטהרט שאלה אותה "את לא הבת של...?", בזמן שהתקבצו סביבן שתי שחקניות כדורסל בכיסאות גלגלים.
לפלר הנהנה בראשה והגאווה בפניה ניכרה. אביה חלם על "משחקים אולימפיים לגברים ונשים נכים" והיום דור חדש של ספורטאים לומד על מורשתו. "רק הוא היה יכול לדמיין שזה יתממש, אני לא חושבת שיש עוד מישהו שיכול היה לחזות זאת".
בריטניה הוקירה את פועלו של גוטמן וב-1966 הוענק לו תואר אבירות והוא צורף ל"Royal Society" - כבוד שבו התגאה. הוא זכה לראות את חזונו מתרחב לפני שהלך לעולמו ב-1980. האולימפיאדה הגדולה הראשונה נערכה ברומא ב-1960. "אני מאוד גאה בו", סיכמה לפלר, "אני רק מקווה שהוא שם למעלה, צופה בכל זה".
Read this article in English
לפנייה לכתב/ת 
