מסיבת רווקים: השתוללות אחרונה לפני שמקפלים

מסיבת רווקים זה לישון באלכסון, לקרוא תיגר על המיטה הזוגית. מסיבת רווקים זה לבוא ולהגיד אני איש בוגר, יש לי את המיטה הכפולה המתאימה שקניתי במיטב כספי או ממש בזול ברחוב הרצל, ולמרות שהיא מיועדת לשניים, אני ישן בה לבדי. מנצל את כל כולה ומתענג על כל רגע.

עוד בנושא:

לישון באלכסון, לא לסגור דלת בשירותים. להיות לבד 

חשפנית במסיבת רווקים? זנות לכל דבר

מי צריך מסיבת רווקים לבד כשאפשר לחגוג ביחד?

מסיבת רווקים היא סוג של אבולוציה. הזחל הזה שניהל חיי עצלתיים והתפרע על עלים עסיסיים כראות עיניו, עתיד להתבצר לו על ענף אחד, על הכורסה בבית. להתנחל, לשקוע להשתקע ולא לזוז. בסוף התהליך הוא יהפוך לגולם.

מסיבת הרווקים מאפשרת לרווק שימיו כרווק ספורים הם, להשתולל בפעם האחרונה על איזה פרח משובח, אולי אפילו על איזה פרי של עץ הדעת, אותו תגיש לו חווה הפתיינית, לבושה בבגדים שהיו לה לפני שלקחה ביס. כן, אני מדבר על חשפנית וקוראים לה איב, כי מי יזמין חשפנית שקוראים לה חווה?

חשפנים במדי מכבי אש

אבל לא רק חשפנית היא מצרך מבוקש במסיבת רווקים, גם אוכל טוב. עשינו ארוחת שף מטורפת או שחטנו שלוש פרות והנחנו אותן ככה, שלמות על המנגל בים או בחצר, כי מהיום הרווק שלנו תקוע עם מתכונים של חמותו במטבח או שניצלוני תירס מעובדים מול הטלוויזיה.

כי אשתו גם מפתחת קריירה (לא ברור עדיין במה) וגם מטפלת בילדים (למרות שעדיין אין כאלה), ובאופן כללי, לא ביחסים טובים כל כך עם תנור האפייה, שלא נדבר על הויכוח הסוער שהיה לה אתמול עם הכיריים. וכאילו שהוא כגבר מתקדם ירצה בכלל שאשתו תכין לו ארוחה. זה הרי, הכי לא פוליטיקלי קורקט.

וכדי להשלים את התמונה המתבקשת והלא מקורית, הצפנו את המסיבה באלכוהול, בכמות כזו שאם היינו מתדלקים איתה חללית - היינו יכולים להגיע לגלקסיות רחוקות. יש במסיבה הזאת כל כך הרבה אלכוהול, שאם מישהו יפעיל מצית מול הבל פה או שיהוק או גיהוק, יגיעו למסיבה חשפנים במדי מכבי אש, מבלי כוונה להתפשט (וטוב שכך), אלא באמת כדי לטפל בדליקת האלכוהול.

להתרגל להרגל

בתום מסיבת הרווקים יצטרך החתן להיכנס לשגרה חדשה של לתת דין וחשבון על כל מה שהוא עושה. הוא כבר לא יוכל פשוט להתעורר ביקיצה טבעית במיטה שלא שלו, או עם מישהי במיטה שהיא לא שלו, ולטעון להגנתו שהוא לא זוכר כלום מאתמול בלילה.

לאיש שבשבילו אנחנו חוגגים היום תמו ימי השינה באלכסון. יש לו כבר צד משלו במיטה (הרי לא קיים באמת הזוג שמחליף צדדים). כי ישנה התרגלות להרגל. מהיום במיטה ישנן אותן תנוחות, אותן גניחות, אין משחקי תפקידים, אין חידושים ואין הפתעות. השינה הופכת תכליתית: ישנים בשביל לקום למחר. ישנים קצת יותר בשביל לייצר ילדים, וקצת פחות בשביל להתפרע וליהנות.

אין יותר שינה באלכסון, אין יותר שינה של עילפון, או שינה של "למי אכפת מה יקרה כשנקום מחר בבוקר", או יותר נכון - בצהריים. מחר, כשהנותרים-רווקים שחוגגים עכשיו במסיבה יקלפו את עצמם מהמצעים, הם ייקחו לעצמם עוד שעה-שעתיים להתאושש ואז יחשבו מה הלאה, אם בכלל.

לאיש שבשבילו אנחנו פה היום, בלילה הקסום הזה, תחכה בבוקר רשימת קניות שעשה לעצמו ושאשתו לעתיד עשתה לו. יש דברים שצריך להספיק, וחברים שלה שצריך לפגוש, וקרובי משפחה להכיר, ומשכנתאות להתחייב אליהן, וארוחות ודו"חות וקצת פחות מנוחות. ויש דברים שהוא ממש לא ירצה לעשות ובכל זאת יאלץ, כי במסיבת הרווקים אנחנו חוגגים את החופש שלו, שהגיע עליו הקץ.

ועד הנקודה הזו זה נשמע נורא. זו נשמעת כמו מסיבה שכל כולה היא שמחה לאיד. כל כולה הוצאת לשון בפניו של האיש הכי חשוב של הערב. זו נשמעת כמו מסיבה שמטרתה אולי לשכנע חבר יקר שעומד ליפול במלכודת, שיימלט כל עוד נפשו בו, כי בקרוב לא תהיה בו כל רוח או נשמה. אבל האמת היא שזו מסיבה שגורמת לכולנו להשתעשע ברעיון של להיות שם בלילה אחר, בעתיד, במקומו.

חיי הנישואין הם הגולם שמתחיל לבקוע מפקעתו כשהוא קם לבוקר חדש ומציץ מבעד לקליפה, ולא רואה בהכרח צבעים בוהקים ומגוונים. יכול להיות בהם, בחיי הנישואין, גם לא מעט צער וכאב וקושי, והם עלולים להיות קצרים מכפי שתכנן הזחל בעת חיפושיו או הגולם בזמן שהמתין. זוהרים פחות, מושלמים פחות, והרבה יותר צנועים מגבולות הפנטזיה שנבראה אל מול סרטים שמאלצים.

מסיבת סיום

במיטה הריקה אליה היה פעם מתעורר דואב ומטושטש, בעוד ניסיון לילי להשכיח מעצמו את חייו שלו לאחר לילה של התפרפרות, במיטה הזו הוא יתעורר עוד כמה שנים עם אותה האשה אשר לה הוא עומד להינשא. הוא יחייך אליה, כי למרות הכול (הנחירות/השערות/ההערות) הוא ירצה אותה שם לידו.

ובעודו מחייך הוא ירגיש את האלימות המתונה המופגנת כלפיו, כשמתחת לשמיכה כפות רגליים קטנות יחפשו דרכן מעלה, וחופן שיער שמחובר לראש זעיר, עיניים מחייכות ואגודל בפה יצוצו בינו לבין האשה שמולו.

לא יהיה לו הרבה מקום במיטה, לבחור ההוא ממסיבת הרווקים. האלכסון כבר מזמן יישכח, גם מחצית החלל השמורה לו תמצא בסכנה. אולי הוא יתגעגע לימים של אז, כשהיה יכול ככה לתפוס את כל המקום על המצעים לבדו, להימתח ולהסתובב ולהתפנק עוד רגע על השקט.

אבל גם אם יתגעגע ידע שמסיבת הרווקים תמה. החשפנית מקפלת את החוטיני, השף שוטף כלים, אחד החברים מתעורר בקושי משינה חזקה על הרצפה של השירותים. ובתוכו ידע איש ישן-חדש, שהימים הטובים באמת, הם הימים שעומדים לפניו.

אהבתם את הכתבה? ספרו לנו בפייסבוק של ערוץ יחסים