הערתי את ראש המוסד: טוס למלאך, תהיה מלחמה

אלפרד (פרדי) עיני היה ב-1973 עוזרו של ראש המוסד צבי זמיר. הוא האיש שקיבל לידו בלילה שבין 4 ל-5 באוקטובר את המברק הדרמטי מלונדון ממפעיל הסוכן המצרי אשרף מרואן, שכונה "המלאך", ובו התראה ברורה לפתיחה במלחמה ודרישת מרואן מזמיר לבוא להיפגש עמו בבהילות. "עוד לא היה לנו מברק מהסוג הזה", סיפר בעדותו לחברי ועדת אגרנט, "כלומר שהמקור מוודא במיוחד שראש המוסד יבוא לראות אותו, מציין שיש לו דברים חשובים מאוד בנושא ההתראה. אני הבנתי את זה כהתראה שתהיה מלחמה".

עוד בעדויות שנחשפות:

• אבא אבן: גם ארה"ב לא חזתה מלחמה
• גורודיש: אריק לא מילא פקודות. ידין: הוא הלך כסביבון
• סיגרים ולשכות פאר. צמרת צה"ל לפני יום כיפור
  

ובכל זאת, הצמרת בישראל לא הבינה את גודל השעה ואת הסכנה. 39 שנים לאחר מלחמת יום כיפור חושף היום (ה') משרד הביטחון באמצעות ארכיון צה"ל ומערכת הביטחון עדויות חסויות שניתנו לוועדה הממלכתית שהוקמה לחקר המחדל. עיני וגם תת-אלוף ישראל ליאור, מזכירה הצבאי של ראש הממשלה גולדה מאיר, נדרשו להסביר מדוע התעכב ואף אבד מידע מודיעיני קריטי שהצביע על המלחמה שבפתח, וכיצד חמקה ההתרעה של המקור החשוב ביותר של המוסד מעיניה של גולדה. בשנים האחרונות כבר פורסם שהיה זה הבכיר המצרי אשרף מרואן, חותנו של הנשיא גמאל עבד אל-נאצר ויועצו של הנשיא אנואר סאדאת, שנפל אל מותו לפני חמש שנים בנסיבות מסתוריות.

הקוד למלחמה קרבה: "כימיה". חיילים ליד התעלה במלחמה(צילום: דובר צה"ל)

אחרי המברק הדרמטי עם מילת הקוד "כימיה", עיני החליט להעיר משנתו את זמיר ולא להמתין לבוקר. "טלפנתי אליו מיד, סיפרתי לו כללית, הוא שמע, אמר תודה, בסדר אני אבוא לראות אותו בבוקר".

 במקרים קודמים התריע מרואן על מלחמה קרובה, הכוננות בישראל הועלתה - ודבר לא קרה. אך הפעם "המלאך" ביקש פגישה.

העוזר מיהר לדאוג לטיסה עבור זמיר, ופעם נוספת התקשר כדי לעדכנו. "באותה הזדמנות סיפר לי ראש המוסד שראש אמ"ן טלפן אליו ומסר לו את הנושא של הכנות הסובייטים לעזוב את סוריה. אמרתי לראש המוסד שמה שאמר לו ראש אמ"ן משתלב יפה עם מה שאני הודעתי לו, ואז התברר לי שראש המוסד לא הבין את ההודעה הראשונה שלי מספיק, כלומר הוא היה חצי ישן כנראה ולא תפס שמה שאני מסרתי לו ממש מדבר על התרעה למלחמה. הוא אמר לי שהוא אם כן הולך לטלפן שוב אל ראש אמ"ן ולמסור לו את הדבר. להסביר שאכן מדובר בדבר רציני שכזה".

עוד סודות יום כיפור שנחשפו בשנים קודמות:

• הפרוטוקולים המצמררים מישיבות הממשלה  / פרויקט מיוחד
• עדויות אגרנט שפורסמו ב-2008 / פרויקט מיוחד
  

לדברי עיני, יליד עיראק, המידע מאמ"ן על יציאת המדענים הרוסים מסוריה לצד המידע שמסר מרואן (ששמו נותר מצונזר, אגב) בלונדון, שכנעה אותו שאין אפשרות אחרת. "חשבתי שזאת התרעה על פתיחה במלחמה, בפרט כאשר ראש המוסד סיפר לי על הוצאת המשפחות הרוסיות, לא היה לי ספק כבר. לכן אמרתי לו עוד פעם".

ועדת אגרנט. לא כל העדויות נחשפו(צילום: פאול גולדמן, לע"מ)

אם כך, שאל חבר הוועדה, הרמטכ"ל לשעבר יגאל ידין, מדוע לא העביר המוסד את הידיעה הבהולה למזכירה הצבאי של גולדה, תא"ל ליאור? על כך השיב עיני כי הצרכן העיקרי של המידע היה אמ"ן. "היה נוהל קבוע שכל ידיעות של ----- כן מעבירים לראש הממשלה, אבל זה יכול להתבטא בכמה שעות. לא חשבתי בכל אופן להעיר את ליאור בלילה".

לקריאת העדות המלאה של פרדי עיני - בקובץ PDF

עיני, נצמד לנוהל, מדווח כי התקשר למזכיר הצבאי בבוקר, אך זה היה בישיבה. "השארתי הודעה שיתקשר איתי כשייצא, ליאור התקשר לפני הצהריים וסיפר שהיה דיון בממשלה ובין היתר שראש הממשלה שמעה משר הביטחון שראש המוסד נסע לחו"ל. בשיחה ביני לבין ליאור הזכיר ליאור שעדיף לו הייתי מוציא אותו מישיבת הממשלה ולא להמתין עד שיתפנה".

תעלומת מרואן

התיאוריה שלפיה היה מרואן סוכן כפול, שמסעירה את קהילת המודיעין עשרות שנים - ובה אוחז עד היום ראש אמ"ן דאז אלי זעירא - עולה לדיון בעדות של עיני. "את עצם הידיעה - 'תראו, תהיה מלחמה', אותה היה יכול להעביר גם בלי שיבוא ראש המוסד", טוען חבר הוועדה, מבקר המדינה יצחק נבנצאל.

 "יש לנו גם את תוכנית המלחמה", מוסיף חבר נוסף, רא"ל במיל' ידין, על המידע שמסר המקור בלונדון. על כך משיב עיני: "הוא מביא דבר מיוחד במינו, בעיניו דבר מיוחד במינו מצדיק שהאדם הגבוה ביותר יבוא ויקבל את זה ממנו".

נבנצאל: "מצד שני גם הוא הבין שאיחור של 24 שעות זה בכל זאת מאחר לנו משהו".

(צילום: לע"מ)

"כן אבל השיקול הזה לא שיחק אצלו כנראה. לא שיחק אצלו תפקיד ביטחוני, לא היה מכריע אצלו", העיד עיני על אופיו של מרואן. נבנצאל חזר והקשה: "אמרת פה משהו מאוד מאוד חשוב. אם הוא לא כל כך חשש לנושא הביטחון, אז יש כמובן אפשרות של אינטרפרטציה אחרת, שהם ראו בו סוכן כפול והוא בכלל לא היה צריך לפחד כל כך שהם ירגישו שהוא מדבר איתנו. יכול להיות שהיה לו ביטוח נגדי וזה שהם בכלל יודעים שקיים איזה שהוא קשר, אינני אומר שהם ידעו כל מגע שלו איתנו". על כך השיב עיני: "אני חושב שאם נלך אחורה על הדברים שהוא נתן לנו, ניווכח מיד שהדבר הזה לא תופס אצלו".

נבנצאל: "אצל סוכן כפול הרי לא יודעים אף פעם את מי הוא מרמה ואת מי הוא בעצם משרת. אני מקבל מתוך דבריך שאותנו הוא שירת בכנות, אבל יכול להיות שכלפיהם הוא היה בלבוש של סוכן כפול".

עיני: "הכי קל היה לו לא לצאת מארצו ולא למסור שום דבר ואז לא היינו יודעים כלום, אף אחד לא היה בא אליו בטענות למה לא יצאת כי אנחנו יודעים שהוא לא בהכרח יכול".

מאסטר פלן

ב-6 בדצמבר 1973, חודשיים לאחר המלחמה, מתייצב בפני חברי הוועדה תא"ל ליאור, המזכיר הצבאי של גולדה. העדות מתמקדת בצינורות העברת המידע הרגיש לראש הממשלה. האם ייתכן שאבד זמן יקר מרגע שהתקבלה ההתרעה המוחשית למלחמה? לדברי ליאור, גם כששהתה מאיר בחו"ל, ימים קודם לפרוץ המלחמה, דאג ליידע אותה בכל המידע הרגיש לנוכח המצב. "זה מגיע אליה ביי הוק וביי קרוק?", שאל לסקוב. "כן", השיב ליאור. "אם חושבים שצריך אז זה מגיע אליה מהר".

גולדה מאיר עם אלוף אריאל שרון בסיני במלחמה(צילום: יהודה ציון, לע"מ)

נבנצאל נדהם למשמע הדברים. "כך כתוב? אני רוצה להיות בטוח". "יש לו ראש כימי וגרעיני", חזר ליאור. "אני מוכרח לומר שאותי זה די מפתיע שהרוסים יעשו זאת", ציטט את זמיר מהפגישה. לדברי המזכיר הצבאי, זמיר התריע בפני גולדה כי מדובר בהסלמה ברורה. "יש סימנים לכך שהם כבר נמצאים, או בדרך למצרים. ראש הממשלה, האם אנחנו מדברים עם ++++ על כך?", שאל זמיר. ככל הנראה הוא התכוון לאמריקנים.

להעברת הטילים, גרס ליאור והתייחס למעשה ל"קונספציה" שרווחה אז, הייתה משמעות דרמטית באשר לכוונותיה העתידיות של מצרים. "המצרים, ארצות ערב טענו כל השנים שמאז ששת הימים הבעיה שלהם היא שאינם מסוגלים להכות בנו בעומק, הבעיה שלהם זהו העומק. חדירה לעומק קשה, היו ויכוחים. אני לא נכנס לזה עכשיו, אני לא במקומו של אלי זעירא (ראש אמ"ן) וצביקה (זמיר)". ליאור המשיך לקרוא מפרוטוקול הפגישה. לדבריו זמיר העריך מבין האפשרויות השונות כי מהלך זה הוא חלק מ"מאסטר פלן".

ראש המוסד אמר משהו על מלחמה? "לא"

ב-30 בספטמבר, מציין חבר הוועדה ידין, ביקש ה-CIA מישראל פרטים על אודות התרעה באמ"ן על תוכנית מלחמה סורית. מי אישר את התשובה הסופית? שואל ידין את ליאור. האם ראש הממשלה או שר הביטחון היו מודעים לשאלה, או שאמ"ן השיב לשירות הזר בעצמו? "אני חושב ש-99% הערכות שהן נעשות תקופתיות, זה נעשה ברמה של אנשי שירותים בלי שהדרג הצבאי מנחה", טען ליאור.

באף שלב, אמר המזכיר הצבאי, לא שמעה גולדה מפי הדרג הצבאי הערכות שונות הנוגעות לאינפורמציה המודיעינית. "ברוב המקרים היא קיבלה חומר ממין אחד, היא לא קיבלה חילוקי דעות או אלטרנטיבות. דעות חולקות היא לא קיבלה, אני לא זוכר שבאו בצורה ברורה או בצורה כזאת ואמרו - אני נגד העניין הזה".

הרמטכ"ל לשעבר חיים לסקוב שאל אם ראש המוסד זמיר הביע בפני גולדה בימים שלפני המלחמה את דעתו. "זכורה לך מהתקופה של נניח אחרי ראש השנה שראש המוסד שם את מלוא משקלו ואמר לראש הממשלה: אין לי נניח משהו ספציפי שאומר לי את זה אבל ההתרשמות שלי מכל התעבורה של המודיעין שאנחנו הולכים לקראת מלחמה?" ליאור השיב בשלילה. "ב-4 באוקטובר", סיפר ליאור, "יום לפני הידיעה על יציאת המשפחות הסובייטיות מסוריה ומצרים התקיימה ישיבה ושם הרצה על המצב אלוף משנה גרא שבא במקומו של ראש אמ"ן, והציג את המצב כמו שאמ"ן ראה אותו, שהסבירות נמוכה למלחמה. ראש המוסד לא שינה, או לא התייחס לזה".

לקריאת העדות המלאה של ליאור - בקובץ PDF

מדוע נעדרה ההתרעה מהלקט של אמ"ן?

בחזרה לעדות עיני, שהתמקדה גם היא בהתרעות שלא הגיעו לשולחנה של ראש הממשלה. ידין מציין כי ב-1 באוקטובר התקבל מברק על כוונותיה ההתקפיות של סוריה, ולמחרת הגיעו מברקים נוספים שמחזקים את החשש ממתקפה סורית. אף אחד מהם, מדגיש הרמטכ"ל לשעבר, לא הובא למזכירה הצבאי של גולדה. "אף אחד מהמברקים האלה?", שואל יו"ר הוועדה השופט אגרנט. "אף אחד", משיב ידין.

(צילום: לע"מ)

לדברי עיני, הקריטריון להעברת אינפורמציה גולמית לגולדה היה "דברים שראש המוסד חושב שזה יכול לעניין אותה אישית, לא מכיוון שזה יכול להשפיע במשהו אופרטיבי. כך אני הבנתי את הדבר הזה. אם נסתכל בתיקים האלה, ניקח חודשיים שלושה לפני המלחמה, נראה שכמעט לא הועברו ידיעות בנושא התעצמות, בנושא רכש, בנושא הכנות למלחמה, לראש הממשלה". לדבריו, מדי יום התקיימו מספר שיחות טלפון בינו לבין ליאור. "בשיחות הטלפוניות האלה יש העברת מידע".

ידין: "שאלנו את תת-אלוף ליאור, לא ידעתי שהוא לא קיבל את זה, מה הייתה התגובה שלו ושל גולדה לקבוצת המברקים האלה. והוא אומר: אני שומע על המברקים האלה בפעם הראשונה בחיי". הנוהג, מציין ידין, היה שמעבירים לראש הממשלה בצורה גולמית חומר בעל ידיעה חשובה. "בדיעבד הסתבר לנו שהמברקים האלה אמנם כחומר גולמי הועברו על ידי אמ"ן לשר הביטחון ולרמטכ"ל, אך משום מה לא הוכנסו ללקט שמנפק אמ"ן".

(צילום: דוד רובינגר)

"נוצר פה כאילו משהו שנפל בין הכיסאות", אומר ידין, שתהה כיצד ייתכן שלנוכח רגישות המידע ובהילות ההתרעה, איש במוסד לא הבחין שהמידע שמסר המקור נעדר מהלקט של אמ"ן. "אני לא בודק אם אמ"ן מעביר לראש הממשלה חומר מסוג זה או אחר, אני יודע שאמ"ן, לפי הערכתי, מעביר את כל החומר שאנחנו מעבירים לו לראש הממשלה".

חבר הוועדה, שופט העליון משה לנדוי: "כמו תמיד אתם הסתמכתם על ההערכה של החומר שנעשתה על ידי אמ"ן, בתור הגוף המעריך?"

עיני: "לא הערכה, עיבוד. אנחנו יצאנו מתוך הנחה שמה שאנחנו מעבירים (מגיע) לראש הממשלה".

(צילום: דוד רובינגר)

אז האם גם המוסד נכנע לקונספציית הסבירות הנמוכה? ידין מציין בפניו של עיני כי על פי המסמכים המצויים בידיהם של חברי הוועדה, חודשים קודם לכן, באפריל 73', כשהתריע המקור על מלחמה קרבה וגרם לעליית כוננות ("כחול לבן") בצה"ל, אז דווקא העביר המוסד את החומר הגולמי לראש הממשלה ישירות. "מה ההבדל בין המסמך הזה למסמך הקודם?" שאל ידין. "אני לא יכול להגיד לך למה", השיב עיני.