שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    צילום: אביגיל עוזי
    חיים חפר הלך לעולמו
    הפזמונאי חיים חפר, חתן פרס ישראל ומייסד להקת הצ'יזבטרון, הלך לעולמו בגיל 86 בבית החולים איכילוב, כתוצאה ממחלה קשה. רבקה מיכאלי: "אין דומה לו ואין ממשיך לו"

    הפזמונאי חיים חפר, חתן פרס ישראל, הלך לעולמו היום (ג') בגיל 86 בבית החולים איכילוב בתל אביב, לאחר שנאבק במחלה קשה. חפר, מייסד להקת הצ'יזבטרון, חתום על שירים רבים שהפכו לנכס צאן ברזל בתרבות הישראלית - ביניהם "הסלע האדום", "הנני כאן", "רבותי ההיסטוריה חוזרת", "שיר השכונה" ועוד. הלוויתו של חפר תתקיים מחר ב-16:00 בבית העלמין בעין הוד. לפני כן ארונו יוצב על במת תיאטרון הקאמרי בין 11:00 ל-14:00. 

     

    "זה איש חד פעמי. הוא מסוג האנשים שאין להם עותק. אין דומה לו ואין ממשיך לו", אמרה ל-ynet רבקה מיכאלי, שהכירה אותו לראשונה בשנות ה-60 ומאז נשארה מיודדת איתו. "היה איש רב ידע, ידע עברית על בוריה. והיה ציוני מאוד. לוחם. מהאנשים שפסעו בארץ ונחלמו עבור כל רגב אדמה". יו"ר איגוד אמני ישראל, יענקל'ה מנדל, הביע צער עמוק על פטירתו של חיים חפר: "חפר היה מאחרוני דור הנפילים שליווה את פסקול התרבות הישראלית. אבידה גדולה".

     

    ראיון שנערך עם חיים חפר כשנה לפני מותו, לקראת קבלת פרס מפעל חיים מאוניברסיטת בר אילן (ראיון: אור ברנע, צילום: אבי חי, עריכה: רונה פפר)

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

     

    שר החינוך גדעון סער פירסם הודעה בעקבות מותו של חיים חפר ובה הביע צער עמוק על פטירתו: "חפר, חתן פרס ישראל לזמר עברי, ביטא בשיריו את רוח תש"ח, את מאבקה של ישראל על עצמאותה, את גבורת לוחמיה, כמו גם את הכמיהה לשלום. קשה לדמיין את התרבות הישראלית ללא שיריו של חפר שהפכו לנכסי צאן ברזל שלה". שרת התרבות לימור לבנת ספדה לחפר הערב: "פזמוניו של חיים חפר ליוו מראשית קום המדינה את ישראל לאורך כל שנותיה,ו הפכו לנכסי צאן ברזל של הזמר העברי. מותו הוא אבידה גדולה למוזיקה ולתרבות הישראלית".

     

    מאז שנות השישים החזיק חפר בית בכפר האמנים עין הוד שבכרמל. הוא התגורר בו לסירוגין, בעיקר בסופי שבוע. התושבים סיפרו היום כי היה מעורב בחיים הקהילתיים בכפר וסייע לאנשים שונים. "כשהיה צורך תמיד ידעו לפנות אליו, כשחגגנו 50 שנה לכפר הוא כתב מקאמה וכך גם כשהיה יום הולדת לאיצ'ה (האמן איצ'ה ממבוש, אחד מחבריו של חפר ותושב עין הוד), הוא כתב מקאמה", סיפרה אורה שאלתיאלי, מוותיקי עין הוד. היא הוסיפה כי במהלך השריפה הגדולה בכרמל ב-2010 פינה חפר את ביתו ושיכן בו זוג צעיר שביתו ניזוק בשריפה. "אוזנו תמיד היתה כרויה לשמוע ולעזור לאנשים, בלי הרבה רעש ובלי טררם", סיפרה שאלתיאלי. בעלה יוסף הוסיף: "עדיין קשה להבין, ייקח זמן עד שיבינו באיזו אבידה מדובר".

     

    רוח ההקרבה של הצבר העברי

    חיים חפר נולד באוקטובר 1925 בפולין. עלה לישראל יחד עם משפחתו בשנת 1936, כשהיה בן 11. הוא החל לכתוב פזמונים בעברית עבור תנועת "מחנות העולים" שבה היה חניך. כשהיה בן 17 הצטרף לפלמ"ח ונשלח יחד עם שאר בוגרי תנועת הנוער לקיבוץ דפנה. שם עסק גם בעבודה חקלאית וגם היה פעיל במפעל העלייה הבלתי ליגאלית. השירים שכתב אז ("הפינג'אן", "יצאנו אט", "שקיעה נוגה", "שושנה" ורבים אחרים), תיעדו את הווי החיים הפלמ"חניקי והנציחו את פועלו ואת מורשתו התרבותית בתודעה הישראלית.

     

    להקת הנח"ל במחרוזת משירי הפלמ"ח, שאת רובם כתב חיים חפר

     

    מפעלו התרבותי החשוב של חפר בתקופת הפלמ"ח היה יסוד הצ'יזבטרון - להקת הבידור של הפלמ"ח - שהוא גם היה הכותב הראשי שלה. באותן שנים התוודע לסופר דן בן-אמוץ ויחד איתו החל לכתוב בכתב העת הספרותי "משא", מדור הומוריסטי בשם "ילקוט הכזבים". במסגרת זו פירסמו השניים אנקדוטות וצ'יזבטים מלאי הומור וגוזמה, שהעלו על נס את הווי החיים הפלמ"חניקי ואת רוח ההקרבה של הצבר העברי למען מולדתו. בשנת 1957 קובצו כל הקטעים לספר, אשר נחשב לאחד מנכסי צאן הברזל של ספרות דור הפלמ"ח.

     

    חיים חפר. דור הפלמ"ח (צילום: אביגיל עוזי   ) (צילום: אביגיל עוזי   )
    חיים חפר. דור הפלמ"ח(צילום: אביגיל עוזי )

     

    לאחר צאתו לחיים אזרחיים, המשיך חפר לבסס את מעמדו כיוצר, בעידודו של נתן אלתרמן, בו ראה את אביו הרוחני. הוא החל לכתוב עבור תיאטראות שונים, ובין היתר, כתב את שירי מחזות הזמר "קזבלן" ו"איי לייק מייק". רבים מהפזמונים שיצר נכתבו עבור הלהקות הצבאיות ואחרים בוצעו על ידי מיטב זמרי ישראל.

     

    חיים חפר מקבל את פרס ישראל מידי הנשיא יצחק נבון ב-1983 (צילום: יעקב סער, לע"מ) (צילום: יעקב סער, לע
    חיים חפר מקבל את פרס ישראל מידי הנשיא יצחק נבון ב-1983(צילום: יעקב סער, לע"מ)

     

    במשך שנים ארוכות (עד לשנת 2001), פירסם חפר בהתמדה, מקאמה שבועית בעיתון "ידיעות אחרונות", ובה הביע את דעתו על ענייני השעה. התבטאויותיו הפוליטיות והחברתיות עוררו לא פעם סערות ציבוריות בשל אופיין המשתלח והבוטה כנגד מגזרים שונים בחברה. מקובצי שירתו: "תחמושת קלה" (1956), "מלים למנגינות" (1961), "מסדר הלוחמים" (1968), "ספר הפזמונים של חיים חפר" (1981), "אף מילה רעה" - אוסף מקאמות (1998), "הן אפשר" - אוסף שירים (2004).

     

    (בהכנת הידיעה השתתפו מרב יודילוביץ', רן בוקר, אור ברנע, יערה יעקב ואחיה ראב"ד)

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    חיים חפר. הלך לעולמו
    צילום: משה מילנר, לע"מ
    הטבות למנויים
    מומלצים