השפלה בשידור חי

זו הייתה השפלה בשידור חי. לא כיתת יורים בה הנאשם עומד חסון וזקוף, אלא חדר מנהלת אליו הגיעו האבא שימון, האמא דייויד ויוגבי הקטן. רבים תהו מדוע שדרים ממשיכים לכנות את אוחיון "הילד" במשחקים. אחרי שלושה חודשים וחצי של שכרון חושים, אפשר לקרוא לו כך גם בעונה הבאה. בעצם, עד סוף הקריירה.

אוחיון - מכבי ת"א: תקציר הפרקים הקודמים

• מתיחות בין יוגב אוחיון למכבי תל אביב
• יוגב אוחיון למכבי ת"א: שחררו אותי באופן מיידי
• פיב"א החליטה: יוגב אוחיון שחקן של מכבי ת"א
• מזרחי: "מאמין שנגיע להסכמה עם יוגב אוחיון"
  

הנה הוא יושב לו, מבלי שרצה להיות כאן. הגב מכופף, המבט נוגה. הדיבור מגומגם והגרון יבש. רק התגלחת שלא ביצע בימים האחרונים, מסתירים את הגיל המנטלי האמיתי שלו.

איור: ליאו אטלמן

העיניים מסתכלות ומבקשות סליחה כאילו היה ג'קו אייזנברג בקיץ 2006.

"אני מצטער", פתח יוגבון חמודון את דבריו, "טעיתי". אבל במילה החשובה באמת - אחריות - הוא נזכר רק אי שם לקראת הסוף, כשנאלץ לעשות זאת תחת מתקפת שאלות.

"אם אתם חושבים שחתמתי בקובאן בגלל הכסף, אז אתם טועים", אמר יוגבי בקול רועד. ידענו, זה מזג האוויר הקייצי ומרק הבורשט המופלא.

אז הוא יכול לשבת שם עם הבעת כלבלב ולבקש סליחה, אבל שלא יעבוד עליכם. בניגוד לג'קו אייזנברג, זו לא הייתה מעידה חד פעמית ולא פקשוש בלשון.

דברים דומים קרו בגליל ובירושלים. אלה היו 3 חודשים שלמים, בהם יכול היה אינספור פעמים לצאת מהברוך עם סולמות שניתנו לו, אבל הוא החליט ללכת אחר "הילד המופרע של בית הספר". הסוכן שבכלל לא כאן כדי להגיב. אבל אל תגידו לדייויד שדיברתי על הסוכן, אסור.

"נאמרו לנו דברים שלא ידענו, שהובילו את יוגב למצב הזה", זרק פדרמן בתחילת דבריו את הפצצה. מה? מי? מו? שששש, את הסוכן - שכמובן אשם בסיטאוציה, בשקרים, בסילופים וכמובן בשעון החורף – הס מלהזכיר.

אוחיון ומזרחי. הצגת שווא(יובל חן)

שאלה אחר שאלה שנזרקה לעבר אוחיון, תפסה אמא דייויד את המיקרופון, וגוננה בגופה על העולל. כדי למנוע מבוכה, במכבי היו יכולים להסתפק בהצהרה לתקשורת. במקום זה הם בחרו להציג את שלל המלחמה שלהם מול הקהל הצוהל ולנגד שיני האריות.

עוד ב-ynet ספורט:

• חיפה מתרסקת, אשדוד מושלמת. צפו בתקצירי ליגת העל
• צ'לסי יעילה, שכטר חוטף על הראש. תקצירי אנגליה
  

מוזר לומר את זה, אבל עד אתמול בשעה עשרה ל-8, מכבי היו כמעט ללא רבב בסיפור הזה. כשהם צודקים אז הם צודקים, גם על הנייר וגם בהתנהלות. או אז התחיל פדרמן לדבר על "עקרונות המוסר הצהוב" של האוהדים (אותם אלה ששרקו בוז ליותם הלפרין ולשאראס), על כך שכל המאבק היה "למען הכדורסל", ובעיקר לזרוק סיסמאות אשם על סוכן מסוים (אופס, שוב שכחתי. סליחה).

זו הייתה הצגת שווא שרק נועדה להזכיר לכולם - שמכבי צודקת אז היא צודקת. הבעיה שגם כשהיא טועה, היא עדיין חושבת שהיא צודקת.