סום וקסום, גם באנגלית: השירים של רחוב סומסום
עם כל הכבוד לקיפי ומוישה אופניק, קדמו להם אלמו, ביג ברד וחבריהם. מאז שנולדה בתו, אור ברנע התמכר לצלילי הגרסה האמריקנית של "רחוב סומסום" - ועכשיו הוא מזמין אתכם למסע מופלא בין השירים של הדיירים, עם כמה אורחים מפתיעים
עד לפני כמה שנים, הזיכרונות מהחבורה המתוקה והחיבה אליה נשארו אי שם במעמקי התאים האפורים של המוח. אבל כשאשתי נכנסה להריון לפני כשלוש שנים, החלו הצעדים הראשונים בדרך לאובססיה לאלמו האהוב,
עוד לפני שהבת שלי הגיעה לעולם, אשתי ואני הפכנו לאספנים חובבים של צעצועים וחפצים שונים ברוח הילדות. כשהיא נולדה והתחלנו למלא את עולמה בדמויות, חיות ויצורים שונים (אלה שנוכל לשלוט בהם, עד שתגדל), צללנו עמוק אל תוך "רחוב סומסום" האמריקנית ואל דמותיה. אל עולם קסום שממשיך למלא את הבית במסרים חינוכיים וחברתיים.
מצוידים בתקליטורי DVD, בובות, המון ספרים (שניים מתוך אלה שתורגו לעברית אפשר למצוא בחנויות הספרים הפופולריות, את השאר ניתק רק לנסות ולמצוא בחנויות יד שנייה וברשת), בגדים וחפצים שונים - הפכנו כולנו אספנים, משוגעים על הדמויות ולומדים את חייהן כאילו היו כוכבי רוק. כמובן שאין זו המלצה להתמכר לטלוויזיה ולקניות, אבל אם כבר לחשוף את הילדים לתוכן חינוכי, אוהב, אכפתי וצבעוני ועל הדרך ללמוד גם אנגלית - אז בהחלט מומלץ לעשות זאת עם אלמו וחבריו.
ויותר מכל, בבית אנחנו מחוברים אל השירים. אל המוזיקה שהינה חלק בלתי נפרד מהסדרה, מאז שיצאה לדרך לפני יותר מארבעים שנה. כבר כשמלאו לבתי רק כמה החודשים, התחלנו לצפות, לרקוד ולשיר עם השירים בבית. לפעמים עם האורחים המפורסמים שמבצעים את השירים, ולפעמים רק עם הדמויות והמפלצות הטובות. כביכול מדובר בשירים פשוטים לילדים, אבל בתוכם סיפורים ועולמות למשפחה כולה. ובימי חג אלה, כשחלקכם יושבים בבית ומבלים עם הילדים, תדעו שאפשר לפנות אל יוטיוב ואל השירים הגדולים של "רחוב סומסום", מכל השנים. הנה כמה מהם שיכנסו לכם ללב.
וכולם שרים: "לה לה לה..."
כל דבר יכול להפוך לשיר, וכל ילד יכול לכתוב שיר. זה המסר מאחורי "Elmo's Song", אחד השירים האהובים ביותר בסדרה אי פעם. לצידו של אלמו הקטן ששר ליד הפסנתר, ניצבים ביג בירד ואחת הדמויות הנפלאות - חברו הטוב סנאפלפגוס, או בקיצור סנפי. במשך שנים רבות סנפי היה חברו הדמיוני של הציפור הצהובה ודמותו לא נראתה על המסך. בני האדם המבוגרים ברחוב לא האמינו לביג בירד שסנפי קיים, ואז - בעקבות תחקירים וידיעות על התעללות בילדים ומקרי פדופיליה בארצות הברית - הגיעה דמותו של סנפי והצטרפה אל החבורה. ההחלטה של היוצרים נבעה מהצורך להעניק לילדים ביטחון, שלא יחששו שהוריהם יחשבו שהם ממציאים כשהם מספרים שנפגעו. לסנפי, סוג של ממותה, קול עמוק - ולמרות שפיזית הוא עצום כמו הציפור, בפנים הוא רק ילד קטן. וכאמור, יחד עם אלמו שמוביל, כולם שרים את המילים הנפלאות: "לה לה לה לה לה...".
עוגיות או לא להיות
כמו לאלמו, גם לעוגיפלצת יש שיר נושא. לעוגי תפקיד מפתח ברחוב סומסום: קודם כל, מדובר במפלצת כחולה ומפחידה לכאורה - אבל בסופו של דבר, היא רק אוכלת עוגיות, והיא גם נורא מצחיקה. החברים והילדים צריכים לזכור שעוגי הוא יחיד במינו. אמנם הוא אוכל רק עוגיות, אבל בשבילנו עוגיות זה אוכל רק של "לפעמים". ואם כבר עוגיות חינוכיות, אז לא לשכוח את אלה הבריאות, עם שיבולת השועל שעוגי נורא אוהב. "C Is For Cookie", שר עוגי בקולו הצרוד, וזה באמת כל מה שהוא צריך.
הברווזים של אלמו
שמעו סיפור: לאלמו היו ארבעה ברווזים. בכל יום אחד מהם הסתלק, ואלמו נותר לשיר עם הנותרים, עד שנשאר שם לבדו עם הגיטרה. אבל לא לדאוג, בסוף הם חוזרים וצוחקים. מה עוד יש לומר?
מה כבר יכול להתחרז עם אלמו?
והנה שוב אלמו, הפעם עם אדם סנדלר. השחקן והקומיקאי לא תמיד מצטיין בסרטיו ההוליוודיים, אבל דווקא כשהגיע לרחוב סומסום הוא יצר את אחד השירים היפים שידעה התוכנית. כשהוא מנסה לחבר שיר על אלמו ולשמח את המפלצת האדומה והקטנה, הוא מבין ששום דבר לא מתחרז עם "אלמו". אבל סנדלר מוצא פיתרון, ומסיים כל מילה עם ההברה "מו" - ומיד החגיגה מתחילה ברחוב.
כשנורה היפה חיכתה לאות היומית
בלי תלבושת אופנתית וכמעט בלי איפור, התיישבה נורה ג'ונס היפהפיה ליד הפסנתר, מחכה לחברה המאחר, האות "Y". כשאלמו לצידה, ג'ונס מבצעת את שירה המפורסם "Don't Know Why", משחק מילים על האות "Y", הזהה למילה האחרונה בשם השיר. בסוף הוא בא וג'ונס מאושרת. היא אולי לא שחקנית גדולה, אבל בהחלט זמרת אדירה - גם כשהיא הכי קטנה והכי חמודה ברחוב סומסום.
והיום בשיעור חשבון: המורה פייסט
ואם כבר זמרות, אחד הביצועים היפים ביותר ברחוב סומסום בשנים האחרונות שייך לזמרת האינדי המוכשרת פייסט. אולי דווקא מפני שפייסט, ששמה האמיתי הוא לזלי, אינה שייכת לזרם המיינסטרים - היא מצליחה לכבוש עוד יותר מאחרות. בספין על שירה "1234" ובעיבוד מקסים, היא מלמדת את הצופים לספור עד ארבע, וזה שיעור החשבון הטוב ביותר שאי פעם תנכחו בו.
אותיות עדיף לשיר
והנה עוד שיעור מעוד זמרת, הפעם באנגלית. הפעם זו אינדיה ארי, זמרת מוזיקת עולם שבשנים האחרונות גם משתפת פעולה עם אחד משלנו, עידן רייכל. כשאלמו לא מצליח להפעיל את הרדיו הקטן שלו, ארי מסבירה לו שממש לא חייבים להקשיב למוזיקה - אפשר פשוט לשיר, ופוצחת בגרסת נשמה של "ABC". סיבוב אחד ואלמו, מפלצת האהבה קטנה, מצטרף גם הוא.
בלעדיך ברווז, אני חצי בן אדם
ועוד שיר נושא אהוב, הפעם של אריק. לאלמו ישנה דורותי הדגה שלו, לעוגי יש עוגיות, לביג ברד ישנו סנפי - ולאריק יש ברווז צהוב באמבטיה. טוב, יש לו כמובן גם את בנץ, אבל כשהוא לבד באמבטיה, הברווז הצהוב - או בשפתו, "ראבר דאקי" - הוא האחד והיחיד.
אל תוותרו, אל תפחדו, תשירו
כמו אדם סנדלר בקולנוע, ככה גם וויל איי.אם בעולם המוזיקה. מנהיג להקת "בלאק אייד פיז" אמנם מייצר עם להקתו להיט אחר להיט, אבל פעמים רבות חטף ביקורת על הפופ הרפטטיבי והצפוי שלו, ובצדק. אבל ברחוב סומסום, המוזיקאי והראפר מציג שיר מזן "Where Is The Love" של להקתו. הוא מכניס לקצב את כל הבובות הראשיות בסדרה ומזכיר לכולם להחזיק חזק בחלומות, להרים את הראש למעלה, להתחזק ולהיות הכי טוב, כמו שאתה.
פול סיימון בלי הבובות
אחורה בזמן: פול סיימון הצעיר נכלל בין אלפי האמנים והמפורסמים שהתארחו ברחוב. אבל דווקא כשהבובות לא בסביבה, סיימון מציג את אחד מביצועיו היפים והנוגעים. כשהוא יושב על המדרגות ועם ילדה קטנה שמאלתרת לצידו, הוא שר את "Me & Julio Down By The Schoolyard". הוא פורט על הגיטרה, שורק, משמח את הילדים הרוקדים, ופוגע ישר בלב.
כשג'וני הקשוח פגש את אוסקר הכועס
וגם ג'וני קאש הגיע. היה זה כנראה בלתי נמנע, לצוות את קאש עם אוסקר, שמטבעו כועס ועצבני על כולם. כששום שיר לא נשמע טוב לאוסקר, קאש הקשוח מבצע שיר בשם "Nasty Dan", על דן המלוכלך והרשע שהציק לכולם, עד שפגש את פרל המרשעת והם הביאו לעולם ילד קטן ומרושע. בסוף דן לא הטריד אף אחד, רק חי את חייו המרושעים עם משפחתו, בשקט בביתו. רק כך אוסקר היה מרוצה, וקאש הותיר אחריו את אחד הביצועים המרגשים והנוגעים ביותר שנשמעו בתוכנית.
