שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    השביט שעומד להיות כוכב
    גרם שמיימי שהתגלה על ידי שני חובבים יעבור לידנו בשלהי אוקטובר 2013. למה כדאי לחכות? כי הוא כנראה עומד לתת הופעה מאוד מרשימה - כולל זנב

    ב-21 בספטמבר התגלה על ידי שני חובבים – ויטלי נבסקי וארטיום נובישונוק שביט חדש. השניים חברים ב- ISON – האיחוד הבינלאומי המדעי האופטי, שבין היתר מנטר פסולת חלל. השביט החדש ייקרא על שם האיגוד – שביט ISON.

     

    השביט החדש מצוי בימים אלה במרחק של 940 מיליון ק"מ מהשמש ובמרחק של כמיליארד ק"מ מכדור הארץ והוא יתקרב אל השמש למרחק של 1.5 מיליון ק"מ בלבד
    (מרחק הזהה כמעט לקוטר השמש) ב-29 בנובמבר 2013 בשעה 00:15. השביט יגיע לקרבה מרבית לכדור הארץ ב-27 בדצמבר 2013, אז יהיה במרחק של כ-63 מיליון ק"מ מאתנו. השביט אינו שביט מחזורי והוא יבקר בשמש ואם לא ייפול עליה וישרוד את המעבר הקרוב אליה, הוא יצא ממערכת השמש עד לבלי שוב. מסיבה כזו הוא צוין באות C, בה מצוינים שביטים ללא זמן מחזור קבוע או זמן מחזר ידוע ושמו המלא - C/2012 S1 ISON.

     

    השביט, שכרגע נראה ככתם ערפילי חיוור בצילומים, יבצע את ההופעה המרשימה שלו בשלהי חודש אוקטובר 2013, שנה מהיום. בימים אלה מצוי השביט בקבוצת סרטן, תוך שהוא נע בתחילת השנה הבאה לכוון קבוצת תאומים וכאמור הוא ייראה רק בצילומים עמוקים של השמים.באוקטובר בשנה הבאה (2013) הוא יתחיל להתבהר עת הוא מתקרב לשמש ולהראות בטלסקופים קטנים. בחודש נובמבר 2013 הוא כבר ייראה, אם הכל יעבוד כשורה, גם בעין. התקווה היא שהוא גם ייפתח זנב ארוך ומרשים בדומה לשביטים מפורסמים אחר.

     

    מקור השביט

    שביטים הם גופים של קרח מים שבו כלואים גזים ואבק. כאשר הם מתקרבים לשמש, חום השמש מחמם את פניהם והקרח מתחיל להתנדף. (השביט ופניו קפואים. לכן, כאשר הקרח מתחמם, הוא אינו יכול להפוך לנוזל בלחץ האפסי הקיים על פני השביט והוא עובר ממצב מוצק – קרח - היישר לפאזה גזית). אז, יחד עם הקרח המתנדף, משתחררים הגזים והאבק הכלואים בו ויוצרים הילה מסביב לשביט. בדרך כלל, גודלו של השביט אינו עולה על כמה ק"מ ובמקרים קיצוניים כמה עשרות ק"מ, אך קוטרה של ההילה העשויה גזים ואבק, עשוי להגיע למאות אלפי ק"מ ויותר. גם לחץ הקרינה של השמש מצטרף לחגיגה וכעת מתרחשים שני דברים:

     

    1. לחץ הקרינה של השמש דוחף את הגזים והאבק מההילה הלאה מהשביט וכך נוצר הזנב המרשים של השביט, העשוי להגיע לאורך של מיליוני ולעתים עשרות מיליוני ק"מ.

     

    2. חלק מהגזים בהילת השביט מיוננים וכן, מולקולות שהיו בשביט והשתחררו להילה, נשברות (מסיבה זו אנו לא רואים מולקולות מים בהילת השביט אלא את התוצר של פירוק מולקולת המים – OH). הגזים המיוננים יוצרים זנב המורכב מיונים, אך צורתו ישרה ומוכתבת על ידי קווי הכוח המגנטיים של השמש.

     

    למרות המימדים העצומים של ההילה והזנב, מדובר בצפיפויות אפסיות והשביט אינו מאבד יותר מ-3% או 4% ממסתו לכל היותר בכל מעבר כזה בקרבת השמש. בגלל קרבתו היתרה לשמש בשלהי נובמבר בשנה הבאה, הוא עתיד להיראות בעין, כאשר עצמת אורו זהה לעצמת אורו של חרמש ירח בן יומו. (פי 10 מעצמת אורו של כוכב הלכת נוגה, הנראה בימים אלה טרם זריחת החמה בשמי המזרח). אולם, השביט יהיה קרוב מדי לשמש ויש רק לקוות שזנבו יהיה ארוך מספיק כדי להתרומם לגובה רב מעל האופק כדי שיהיה אפשר להבחין בו על רקע שמי הדמדומים. הפעם האחרונה שבה ביקר שביט כה בהיר בפנים מערכת השמש היתה בחודש ינואר 2007, כאשר שביט מקנוט נצפה לאור היום ומיד לאחר השקיעה מישראל, ונצפה במלוא הדרו, עם זנב מהריב וארוך שהשתרע על מעלות רבות של השמים, מחצי כדור הארץ הדרומי. שביט ISON אמור להיראות היטב מישראל בעת השיא.

     

    אולם, יש לזכור ששביטים הם גרמי שמים שבמקרים רבים עשויים לאכזב. הדוגמה הטובה ביותר היתה שביט קוהוטק בשנת 1973. הסיבות הן – עצמת הפעילות של השמש, הרכב השביט, מידת האטימות של פניו ומספר המעברים שעשה סביב השמש. במקרה של שביט ISON, מדובר בשביט שחולף כנראה פעם ראשונה ליד השמש ולכן יש לשער שפני השטח שלו עדיין לא אטומות (בשביטים יש תרכובות אורגניות, שכאשר הם נפלטות החוצה בעם חימום הקרח, חלקן נותר על פני השביט ואוטמות אותו, כפי שאספלט אוטם כביש). גם הרכב השביט ומעבר גל החום פנימה עשוי להשתנות משביט לשביט. מסלולו של השביט ניצב בכ-62 מעלות ביחס למישור המילקה (מישור הקפת כדור הארץ את השמש) ולכן מקורו הוא בעננת אורט, עננה של שביטים המקיפה את מערכת השמש בהילה שצורתה כדורית.

     

     מידע נוסף על ההתקבצויות בין כוכבי הלכת וכן מפת כוכבים מסתובבת להורדה ואת ספר השנה האסטרונומי לשנת 2012, הכולל את כל האירועים האסטרונומיים לשנת ,2012 אפשר למצוא בלוח השנה האסטרונומי לשמי ישראל.

     

    ד"ר יגאל פת-אל, קוסמוס טלסקופים, יו"ר האגודה הישראלית לאסטרונומיה, מנהל מצפה הכוכבים בגבעתיים ומנהל פורום אסטרונומיה ב-ynet.

     

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: ארז ארליכמן
    יגאל פת-אל - קוסמוס טלסקופים
     האגדוה הישראלית לאסטרונומיה
    קוסמוס
    מומלצים