יש לכם רעיון לאפליקציה? כך תעשו מזה כסף
הרשתות החברתיות, הסמארטפונים, הטאבלטים ואפילו הטלוויזיות החכמות שכבר נמכרות לכל חפץ – הפכו למצע פורה לפיתוחם של אפליקציות מלהיבות, לחלקן גם אפקט כלכלי מכובד מאוד. איך עושים מזה כסף ומה-הן המשוכות המשפטיות שצריך לעבור?
כל בעל סמארטפון עדכני או טאבלט מהודר, וכל מי שמנוי לרשת חברתית, ודאי מכיר את התופעה היטב: מדי יום צצות ועולות אפליקציות חדשות שמותחות עוד יותר את מרחב השימוש שלנו בטכנולוגיה.
אפל וגוגל (מפתחת מערכת ההפעלה "אנדרואיד") מתגאות כל אחת בכך שכבר פותחו עבור מכשיריהן מעל ל-500,000 אפליקציות שונות. פייסבוק הגיעה למספר הזה כבר בנובמבר 2010, בעוד ששנתיים קודם לכן עמד המספר על כ-33,000 אפליקציות בלבד.
הריבוי העצום בפיתוח אפליקציות חדשות ומגוונות אמור לרמוז לנו משהו – יש כאן עסק , והוא יכול להיות עסק טוב ומכניס.
אז למה כולם מפתחים אפליקציות?
היתרון הגדול ואולי המלהיב ביותר לפתח אפליקציה חדשה הוא הנגישות המיידית והקלה יחסית לקהל פוטנציאלי של מאות מיליוני משתמשים. ההערכות מספרות כי בעלי מכשירי הסלולר החכמים מורידים בין 40-50 אפליקציות בממוצע והמספרים האלה צפויים רק לעלות.
כלומר, מתוך החדר בבית או מתוך המשרד הקטן ששכרתם לא רחוק, תוכלו להציב את המוצר החדש שפיתחתם על מדפיה הוירטואליים של חנות שיש לה עשרות מיליוני מבקרים פעילים מדי יום.
היתרון הבולט הנוסף, הוא העלות הנמוכה, יחסית, של פיתוח המוצר ביחס לפוטנציאל העסקי. אם תחלקו את העלות במספר המשתמשים הפוטנציאלי, התוצאה עשויה להיות אטרקטיבית מאוד. השוו, למשל, את התוצאה הזו לתוצאה שתתקבל אילו תחליטו לפתח של מסעדה חדשה, או עסק של יבוא מוצרי הלבשה – ותסכימו שיש כאן פוטנציאל לא רע בכלל.
יתרונות נוספים הם כח האדם המועט, יחסית הנדרש כדי לפתח את האפליקציה, חסמי כניסה נמוכים ואינספור אפשרויות ורעיונות לפיתוחים חדשים.
מודלים עסקיים של מיזמי אפליקציות
מכירה פרטנית למשתמשים – הדרך הפשוטה ביותר להכנסות מאפליקציה, היא העמדתה למכירה בחנויות הממכר השונות. באפסטור של אפל, למשל, יכול המפתח לקבוע מה יהיה מחיר ההורדה של האפליקציה למשתמש הקצה (מתוך מגוון מחירים קבוע מראש). המחיר עשוי להיות דולר אחד או כמה דולרים בודדים, אך כשמכפילים זאת במספר המשתמשים העצום אפשר להגיע להכנסות נאות מאוד. מפתחים רבים משחררים גירסת חינם בחנויות, המוגבלת מבחינת אפשרויות השימוש בה, וכך מושכים משתמשים רבים להכיר ולהתעניין באפליקציה, ואולי גם לרכוש את הגרסה המלאה.
תעבורת ענק (Traffic) – אפליקציות אחרות מציעות שימוש חינמי ומלא בהן, מתוך מטרה למשוך יותר ויותר משתמשים. בכך הן בונות לעצמן ארסנל משתמשים רב ונאמן, ולעיתים גם מקבעות עצמן כמובילות בתחום בו הן פועלות. התעבורה העצומה והקהל הרב שעושה שימוש יומיומי באפליקציה מושך את עיניהן של החברות הגדולות ויוצר ערך לאפליקציה.
פרסומות – מיליוני משתמשים הם גם פוטנציאל פרסומי אדיר. מפרסמים רבים מבינים שהמדיה הדיגיטלית החדשה אולי טובה הרבה יותר מהמדיות שכבר הפכו מסורתיות כגון הטלויזיה והאינטרנט. כאן יושב קהל שבוי, במגוון רב של גילאים, מדינות, נושאים ותחומי עניין, כשעיניהם צמודות למסך הקטנטן בחלקים גדולים של היום – ועם רייטינג כזה, מי לא ירצה לפרסם?
תשלום מספק השירותים – שיטת התשלום העקיף הופכת יותר ויותר נפוצה בתקופה האחרונה. בשיטה הזו מוצעת האפליקציה בחינם, ואף מציעה שירותים אטרקטיביים וחינמיים למשתמשים – אולם בדרך כלל מדובר בשירותים הניתנים על-ידי ספק שהוא צד שלישי, אשר האפליקציה מסייעת לו להגדיל את קהל לקוחותיו. כך, למשל, אפליקציות שמסייעות לנו להזמין מונית, שולחן במסעדה, או את האינסטלטור הכי זול בעיר. את התשלום גובה האפליקציה לא ממשתמש הקצה אלא מהספק אשר קיבל בעזרתה לקוחות חדשים רבים.
השלבים החשובים בהקמת מיזם אפליקציה
על-מנת שלא תצטייר תמונה ורודה מדי חשוב להבהיר: הקמה של מיזם העוסק בפיתוח אפליקציה אינה כה פשוטה, ואינה חפה מסיכונים. יש מכשולים רבים בדרך שחשוב להכיר וללמוד, כדי להתגבר עליהם ולהגדיל באופן ניכר את סיכויי ההצלחה של המיזם. נביא כאן את העיקרים שבהם:
המבנה המשפטי של המיזם – מהותי מאוד בעסקים מיוחדים כאלה, בעיקר בשל הפנייה לקהל משתמשים ופוטנציאל ההכנסות הבינלאומי, וכן פוטנציאל ההשקעה או הרכישה ("exit") הגדול. יש לבחון היטב שיקולים עסקיים ומיסויים (והרחבנו על כך באחד הטורים הקודמים של סדרה זו).
הסכם המייסדים – להסכם שבין השותפים למיזם חשיבות קרדינלית, בעיקר משום, שבדרך כלל, לכל שותף במיזם שכזה יש תפקיד מוגדר וידוע מראש (מפתח התוכנה, אחראי עיצוב ממשק המשתמש, אחראי על הקשר עם המשקיעים והכנת התוכנית העסקית ועוד), ומשום שמערכת הציפיות של כל שותף ממשנהו חייבת להיות מתואמת מראש. גם על כך פירטנו בהרחבה בטור קודם בסדרה זו.
הסכם פיתוח התוכנה (Software Development Agreement) – אולי ההסכם הראשון והעיקרי עם תחילת הפעילות המיזם, שבו הוא מתקשר עם בית תוכנה בהסכם לפיתוח האפליקציה. יש לפרט היטב את מפרט האפליקציה הנדרש, אבני הדרך ולו"ז לפיתוח, להתייחס למקרים של פיתוחים נלווים ותיקוני תקלות, להתייחס ליכולת לפתח עבור מערכות הפעלה שונות (iOS, אנדרואיד ועוד), לסוגיית הבעלות בקניין הרוחני ועוד.
מגבלות משפטיות שקשורות בחנות המכירה – לא כל אפליקציה מאושרת באופן מיידי להוצאה לאור על-ידי המדיה שבה היא אמורה להתפרסם. לחברות השונות יש מגוון כללים (Software Developer Kit) הבאים להגדיר את המותר והאסור במכירה של אפליקציות אצלן. אפל, למשל (וגם מייקרוסופט בעקבותיה), שומרת לעצמה את הזכות לפסול מה-AppStore אפליקציות בעלות תוכן פוגעני, אלים או פורנוגרפי.
היא גם אינה מרשה להעלות אפליקציות שמקליטות שיחות, ומחייבת שימוש בממשקי היישומים (API – Application Program Interface) שלה. גם לפייסבוק כללים נרחבים של המותר והאסור בפיתוח אפליקציות אצלה, ורצוי מאוד לעיין בהם בטרם מתחילים להשקיע כסף, זמן ומשאבים רבים באפליקציה שאולי ייאסר השימוש בה שם.
מגבלות משפטיות שקשורות במדינת היעד – יש מגבלות נוספות שקשורות בחוקי המדינות השונות, וכדאי לעשות בדיקה מקדמית של חוקי המדינה העיקרית אשר תושביה הם הלוקחות הפוטנציאליים של האפליקציה. כך, למשל, בישראל חל איסור להפעיל עסק של הימורים, ובמדינות רבות חלים איסורים על פרסום חופשי של בעלי מקצועות חופשיים כגון רופאים ועורכי דין. יש להביא זאת בחשבון טרם ההשקעה במיזם.
הגנה על הקניין הרוחני – מיזם של אפליקציה עשוי לכלול מגוון רחב של קניין רוחני כגון פטנטים, סימני מסחר וזכויות יוצרים. יש להסדיר היטב את סוגיות הבעלות בקניין הרוחני, רישיון השימוש בו והגבלות על הפרתו על-ידי צדדים שלישיים – וראו פרק בסדרה זו שהוקדש להגנה על הקניין הרוחני.
תנאי שימוש באפליקציה (Terms Of use) – אפליקציות רבות, בעיקר האינטרנטיות שביניהן, מצרפות כחלק בלתי נפרד מהן מסמך תנאי שימוש, המגדיר באופן מפורט את תחומי האחריות של המפתחים כלפי המשתמשים.
בין היתר, קובע המסמך הוראות באשר לסוגיית האחריות על תקלות (באגים) באפליקציה, חוסר התאמתו לצרכי המשתמש, הגנה על פרטיות (כאשר האפליקציה עושה שימוש במידע אודות המשתמש, כגון מקום המצאו, תחומי עניין וכדומה), תכנים פוגעניים שמתקבלים מצדדים שלישיים, זכויות יוצרים ועוד. חלק מהמפתחים אף מגדילים ודורשים מהמשתמשים הסכמה פוזיטיבית להוראות המסמך בטרם יוכלו להשתמש באפליקציה.
לסיכום, עולם האפליקציות מאפשר ליזמים רבים כר נרחב של אפשרויות להקמתם של מיזמים טכנולוגיים חדשים, בעלי נגישות גבוהה לקהל משתמשים פוטנציאלי עצום (בעצם, כמעט לכל העולם המפותח), עם פוטנציאל הכנסות גבוה, בדרך מהירה וקלה יחסית, ובעלויות נמוכות יחסית.
אם יש בידיכם רעיון מלהיב לאפליקציה חדשה, ואם תשכילו לבנות את מיזם הפיתוח היטב, כבר משלביו הראשונים, ולפעול בהתאם לכללים החשובים שהוצגו כאן – הסיכוי להצליח יגדל משמעותית.
ערן כהן-ציון הוא עורך דין בתחום המשפט התאגידי והיזמות העיסקית ומרצה בקורסים ליזמות.
האמור במדור אינו מהווה ייעוץ או המלצה משפטית. לכל מקרה צרכים שונים ונסיבות פרטניות, ואין להסתמך על המידע שלהלן ללא בדיקה של המשמעויות האישיות. ייתכן ובמידע חלו השמטות ו/או טעויות.
לפנייה לכתב/ת 
