טרנד בארה"ב: פאות לתינוקות שטרם צימחו שיער
למה לחכות בסבלנות שלתינוקת יצמח שיער כשאפשר לחבוש לה פאה? האמריקנית שמאחורי אופנת הפאות לגיל הרך מכריזה בראיון ב"זמנים מודרניים" ב"ידיעות אחרונות" שלא אכפת לה שהציבור מזדעזע - תינוקות פשוט יפות יותר עם שיער שופע
מדי בוקר, כשהיא לוגמת מהקפה ונכנסת למייל, מרימה ליסה גריגס-קמפבל את מבטה לתקרה ומשגרת תפילה. "אם היום אין שום הזמנה ואין פרנסה – לא נורא," היא אומרת בקולה הצרוד והעמוק, "אבל עשה טובה, תדאג שהיום לא אקבל שום מכתב נאצה, בגלל שכבר אין לי כוח לקללות".
עוד כתבות בערוץ הורים ב-ynet:
- הילדים רוצים כלב? כך תדעו אם אתם מוכנים
גריגס-קמפבל, תושבת סנט-לואיס, אילינוי, סופגת באופן יומיומי השמצות. הסיבה: היא מנהלת עסק קטן שמשווק פאות לתינוקות. "מה לא אמרו עליי ומה לא כתבו לי"? היא מקוננת.
"אמרו שההמצאה שלי הורסת את התמימות של ראשית החיים וכופה על הבנות הפצפונות להתבגר, שהפאות האלה מיועדות לאמהות שמתביישות בבנות שלהן ושונאות את הלוק הטבעי שלהן, שאני אישה רעה שמנצלת את העובדה שלא כל הבנות נולדות עם נתונים טבעיים מרשימים."
ואת מבינה את הביקורת?
"אני מבינה שכל מי שמביא לעולם המצאה חדשנית עלול לחטוף. ככל שההמצאה יותר מקורית ומיוחדת, כך התגובות יהיו יותר מתנגדות. מה שאני לא מבינה זה למה מתייחסים אליי כאל שטן. מה, אני הכרחתי מישהי לשים פאה על תינוקת בת שישה חודשים? אני הכרחתי מישהי לקנות פאה כמתנה ליום הולדת שנה? לא מתאים לך - עזבי."
"הפאה מוסיפה שמחת חיים"
גריגס-קמפבל (48) היא ספרית ותיקה. "בישראל יש תוספות שיער"? היא מתעניינת. "אני עשיתי הלחמות של שיער ארוך הרבה לפני שהאמריקאיות הכניסו אותן לאופנה. וגם את הגברים שלא אוהבים את הקרחת אני לא מקפחת. יש לי פאות שמדביקים על הקרקפת, ואף רוח לא תצליח להעיף אותן."
בגיל 19 היא התחתנה, יממה אחרי יום הולדתה ה20- ילדה את בתה הבכורה וויטני ("על שם וויטני יוסטון, כמובן") ולפני חמש שנים נולדה וורן, נכדתה. "בתור אמא צעירה הייתי עסוקה ולחוצה," היא מספרת. "בתי ובני היו באים איתי למספרה, ובימים עמוסים קיוויתי שלא אתבלבל בין בקבוק הצבע לבקבוק החלב. עכשיו, כשאני סבתא צעירה, יש לי סבלנות, יש לי זמן וזה כיף.
"כולם חושבים שעליתי על רעיון הפאות כי וורן, הנכדה שלי, נולדה ללא שיער, וזה בפירוש לא נכון. היה לה המון שיער, ובכל פעם שהיא באה אליי, ניסיתי עליה תסרוקות. פעם עשיתי לה קוקו, פעם ענדתי לה סיכה. כשהבת שלי אמרה לי, 'אמא, זאת לא דוגמנית, זאת תינוקת'! הסברתי לה שאת חוש היופי כדאי לטפח מגיל צעיר ככל האפשר."
הרעיון צץ לפני ארבע שנים, כשראתה את החברות של בתה ובנותיהן התינוקות נטולות השיער או בעלות הפלומה הדקיקה. "הפעלתי את העין המקצועית, הלבשתי פאה על ראש הביצה וראיתי איך התינוקת משתנה," היא מסבירה. "בדמיון שלי ראיתי שהתינוקת אחרת לא רק מבחינה חיצונית – היא גם התמלאה בשמחת חיים."
חצי שנה אחרי שהפכה לסבתא היא נרשמה לקורס יזמות, למדה איך רושמים פטנט, עשתה שופינג בין יצרני פאות ("סגרתי חוזה עם מפעל במדינה זרה, אבל אל תשאלי אותי אם הוא בסין") ועיצבה חמישה דגמים ("כולם באותה התסרוקת, ההבדל הוא בגוון הסרט") בשישה צבעי שיער, המיועדים לבנות שנתיים עד חמש.
"מהר מאוד גיליתי שהגיל הזה בעייתי. מצד אחד, ילדה בת שנתיים כבר נעמדת מול הראי ושמחה לראות שהיא יפה. מצד שני, האצבעות שלה רצות יותר מדי מהר והיא תולשת ומעיפה." אי לכך היא ייצרה קו נוסף לבנות אפס עד תשעה חודשים, הפכה את וורן לדוגמנית בחיתולים והעלתה את הצילומים באתר שלה.
הפאה עשויה משיער טבעי?
"לא, אין צורך להגזים, אבל השיער חלק כמו משי. הפאה בטוחה, אין בה שום סיכה, ולמרות זאת אני כותבת על האריזה שהיא לא מומלצת לשינה. בגיל חמש אפשר להעביר את הפאה לאחות הקטנה."
למה תינוקת בכלל צריכה לחבוש פאה?
"היא לא צריכה ולא חייבת ולא מוכרחה, אבל הפאה החמודה שלי מיועדת לתינוקת שיש לה הכל – חוץ משיער. זה לא משהו לשימוש יומיומי, אלא פריט אופנתי שחובשים באירועים מיוחדים כמו יום הולדת או חג."
לא מיועד לבנים
אבל יש כאלה שלא התרשמו מההצהרה האופנתית. "קיבלתי טלפונים הביתה, טלפונים למספרה, הודעות מלוכלכות במייל ובפייסבוק. זה לא מקרי שלא שמתי שם תמונה שלי - פחדתי שמישהו יזהה אותי ברחוב, אז שמתי תמונת פוטושופ שמאחדת את ניקי מינאז' עם ברבי. שתיהן אלילות שלי.
"אנשים שמרנים שאלו אותי, 'נו, ליסה, מה יהיה הדבר הבא? תמציאי חזייה לבת חצי שנה'? ואיזה משוגע חיבר את האתר שלי לחנות שמוכרת ויברטורים רק כדי להבריח קליינטים. זה המחיר שמשלמים כשעושים משהו מקורי. בתקופה הראשונה, כשכולם היו נגדי, לקחתי את זה ללב. בכיתי בכל פעם שהדלקתי את המחשב.
"הילדים שלי אמרו לי, 'ממי, אל תיקחי את זה באופן אישי, זה לא נגדך' וכשרציתי לסגור את העסק, הם התחננו שלא אוותר."
איך את מתמודדת עם הביקורת?
"אני מזכירה לעצמי שההמצאה שלי מעוגנת בעולם הילדים ושכל יום נולדים תינוקות חדשים. על כל אמא טרייה שתעקם את האף תהיה אמא טרייה שתחשוב שזה נפלא. כשסבתא כותבת לי, 'אני שמחה לקנות את הפאה לנכדתי ומצטערת שהיא לא הומצאה בתקופה של בתי,' אני הכי מאושרת בעולם."
ואכן, לדבריה יש אמהות שמשתגעות על הפאות שלה. "הן שואלות אותי אם מותר לתלתל את השיער והתשובה שלילית. הן שואלות למה אני לא מעצבת משהו לתינוקות ממין זכר, והתשובה שלי היא שבנים קטנים לא צריכים להתגנדר, ואני לא צריכה שיאשימו אותי בתרומה לתינוקות גייז.
"הרבה אמהות שולחות לי תמונות של בנותיהן עם הפאות ומבקשות שאעלה אותן לאתר, כדי שהילדה תתפרסם. אולי האמא מקווה לקבל טלפון מאיזה סוכן".
אפרו-אמריקניות רוצות בלונד?
מחיר כל הדגמים אחיד, 29.95 דולר, כולל משלוח בגבולות ארצות הברית. הפאה הפופולרית ביותר בקטלוג נושאת את השם "פרח לונדוני" והיא בלונדינית, כמובן.
"אין מה לעשות," פוסקת גריגס-קמפבל, "ראש זהב מתאים לכל שמלה. גם אפרו-אמריקאיות כמוני שמחות להיות בלונדיניות לדקה." בארבע שנות פעילותה נרשמו רק חמישה מקרים של לקוחות שהחזירו את המוצר, "בגלל שהפאה הייתה קטנה מדי לראש הילדה. באתר אני מציינת את היקף הגולגולת. למה ההורים לא קוראים לפני שהם מבצעים את ההזמנה?"
היא חולמת להרחיב את העסק ולפתח מוצרים נוספים, כמו פאה לשלושה דורות (סבתא, אמא ונכדה), פאות תואמות לאמא ולבתה, פאה עם כתר זהב לכלת יום הולדת ופאה לבנים שמחוברת לקסדה.
היא עושה הכל לבדה: גם מקבלת הזמנות, גם אורזת חבילות וגם נוסעת להציג את מרכולתה בירידי תינוקות ובתצוגות שיער.
ולמרות שהיא נעלבת קשות מכל בדל של ביקורת, היא לא חוסכת ביקורת מאחרים: "יצא לך לראות תמונות של סורי, הבת של קייטי הולמס וטום קרוז? בושה וחרפה," היא זועמת. "ילדה בת שש בשמלת נשף אדומה, עם ליפסטיק ומייק-אפ ועקבים, אבל עליהם לא מלכלכים בגלל שהם, את יודעת, לבנים".
לפנייה לכתב/ת 
