פירס ברוסנאן: "בונד נכנס ויצא מחיי, והכל בסדר"
השחקן האירי פירס ברוסנאן לא זוכר אם כיכב כג'יימס בונד הרביעי או החמישי, אבל מודה שהוא גאה להשתייך להיסטוריה הקולנועית - שעכשיו כבר מאחוריו. לרגל יציאת הקומדיה "רק אהבה" בהשתתפותו, הוא מבהיר: "לא מתגעגע לסרטי אקשן"
עשר שנים עברו מאז שפירס ברוסנאן פשט את חליפת 007 ההדורה, החזיר לאפסנאות את הגאדג'טים המשוכללים ונשלל ממנו הרישיון להרוג, והוא עדיין נדרש לסוגיית ג'יימס בונד. "הייתי ג'יימס בונד הרביעי או החמישי? אני כבר לא זוכר", מודה ברוסנאן, בראיון שנערך לאחרונה בוונציה.
* התשובה לידיעת החבר ברוסנאן: הוא היה השחקן החמישי לגלם את בונד, אחרי שון קונרי, ג'ורג' לזנבי, רוג'ר מור וטימותי דלטון, ולפני דניאל קרייג, שיככב בסרט ה-23 בסדרה "סקייפול", שייצא לאקרנים ביום שישי הקרוב.
"ג'יימס בונד הוא חלק מספרי ההיסטוריה, אני תמיד אהיה חלק מהקבוצה המצומצמת של הגברים שגילמו את בונד. בכלל אני אסיר תודה על שזכיתי לעשות אותו. בגיל 11, כשהגעתי לאנגליה מאירלנד, ירדתי מהמטוס ב-1964 והסרט הראשון שראיתי היה 'גולדפינגר' עם שון קונרי בתפקיד ג'יימס בונד. חשבתי אז שבסרט הזה מגולם כל הקסם של הקולנוע, ושם רציתי להיות. רציתי לעשות את העבודה הזאת.
"בהמשך, כשהתחלתי להיות שחקן לא רציתי להיות בונד, זו לא הייתה התכנית שלי. אבל עם הזמן קבלת התפקיד של בונד, זה הפך לחלק מהגורל שלי. לפעמים הגורל פשוט מוביל אותך ואתה הולך אחריו".
פירס ברוסנאן כבונד ב"גולדן-איי" (1995)
כשמפיקי סדרת בונד, הודיעו לברוסנאן בראשית העשור הקודם, שעליו להיפרד מהדמות הפופולארית, אותה גילם באלגנטיות ארבע פעמים ("גולדן איי", "מחר לנצח", "העולם אינו מספיק" ו"למות ביום אחר"), מאחר והוא קשיש מדי לתפקיד סוכן הוד מלכותה, ברוסנאן נעלב קשות. "אני מאוכזב מההדחה", אמר בזמנו, "אני מודה שקיבלתי את החדשות בהפתעה, קצת בשוק ובעיקר באכזבה", וסיפר כילא טרח לראות את הביצועים של יורשו - דניאל קרייג, בונד השישי.
כיום ברוסנאן כבר במצב רוח מפויס, ואף עדכן שהואיל מאז לחזות בביצועים של קרייג, והכריז: "דניאל קרייג הוא בונד נהדר. ג'יימס בונד נכנס לחיי, ויצא מחיי, והכל בסדר".
ובאופן אירוני, בסוף השבוע, ברוסנאן וקרייג מגיעים במקביל לבתי הקולנוע בישראל: קרייג עם "סקייפול" - הסרט ה-23 בסדרת בונד, ולהבדיל ברוסנאן עם "רק אהבה" - דרמה רומנטית קומית, שביימה הדנית סוזן בייר. "כשסוזן התקשרה אלי והציעה לי את התפקיד, השבתי בשלילה בגלל עניין השפה", מגלה ברוסנאן, "ואז סוזנה הבטיחה לי שלא אצטרך לדבר דנית, וכמובן שהסכמתי בגלל שראיתי את סרטה הקודם 'בעולם טוב יותר' שזכה באוסקר והוא הרשים אותי.
"כשהגעתי לצילומים, סוזן תמכה בי מאוד ונתנה לי את הביטחון פשוט לא לעשות כלום, לעזוב את עצמי בשקט, ולשמור את זה פשוט - זה משהו מאוד חשוב במשחק. אני תמיד מביא את עצמי לסרטים, ואת כל החיים שחוויתי עד עכשיו, ואז מגיעה מישהי כמו סוזן בייר ומאירה לי דברים שאני מזדהה איתם, ואני משתמש גם בהם. ואז אפשר פשוט להישען לאחור, להגיד את השורות, ולא לסבך את הדברים יותר מדי".
יותר רגיש מבונד
ברוסנאן מגלם ב"רק אהבה" איש עסקים שלא התאושש עדיין ממות רעייתו הדנית. האלמן, גבר נרגן, קשוח וזעוף, יוצא לאיטליה כדי להשתתף בחתונת בנו. במהלך האירוע הוא רוקם קשר עם אם הכלה - ספרית (בגילומה של טרינה דירהולם הדנית) שמנסה להתאושש ממחלת הסרטן ומבוגדנות בעלה. "אני חושב שיצא סרט טוב", סובר ברוסנאן. "ראיתי אותו לראשונה בפריז בבוקר גשום, ומאוד שמחתי. אתה אף פעם לא יודע איך הדברים האלה יצאו, ואיך אתה תהיה. ישבתי דרוך בלי נשימה, ואז פשוט הרפיתי, ושמחתי לגלות שהסרט יצא נהדר".
עבור ברוסנאן, התסריט של"רק אהבה", היה מאוד אישי ונוגע, שכן רעייתו ואם בנו הבכור, השחקנית האוסטרלית קסנדרה האריס, מתה ב-1991 ממחלת הסרטן. "כמו הדמות שלי ב'רק אהבה', גם אני הייתי אבוד אחרי שהתאלמנתי", מתוודה ברוסנאן. "במשך שלש שנים, חייתי את האלמנות".
ואז, שלוש שנים אחרי שהתאלמן, ברוסנאן התאהב בקילי שיי סמית', עיתונאית אמריקנית שראיינה אותו במקסיקו. השניים נישאו ב-2001 ויש להם שני ילדים משותפים. "בהתחלה ניסיתי להתנגד לרגש, אבל בסוף פשוט ויתרתי ונתתי לעצמי להתאהב מחדש. זה קרה לאט לאט, האישה הזו הייתה חשובה לי מאוד - המסתורין והיופי שבה וטוב הלב שבה, ובזכותה פשוט הפכתי למאושר. ממש מאושר.
"אני אומר לקילי בכל בוקר וכל ערב שאני אוהב אותה ושהיא יפה, שלא הייתי מסוגל לעשות כל זאת בלעדיה. אשתי קילי היא עמוד השדרה של המשפחה ושל החיים שלי. יש לנו מערכת יחסים טובה ואנחנו נהנים מהחיים".
אז "רק אהבה", זה מה שאנחנו צריכים?
"כן. המסר של הסרט הוא שאהבה זה הדבר היחיד שחשוב, וזה מסר מאוד חשוב במיוחד היום עם הניכור שנוצר בעולם. בגלל כל הטכנולוגיה והמדיה, ואתה מאבד מגע עם אנשים ומשפחה. טוב לב ואהבה זה מה שחשוב".
משתבח עם הזמן
ואכן ניכר כעת, שברוסנאן, שיחגוג בשנה הבאה 60. הוא גבר מאושר. הוא נראה נהדר, שמור היטב ("יש לי גנים אירים טובים, אני מנסה לשמור על איזון, קצת יוגה והתעמלות, תזונה, וקצת שתייה"), וקצב העבודה שלו מרשים במיוחד. "אני אוהב לעבוד, כשאני לא עושה את זה אני מרגיש חוסר נוחות, זה לא נוירוזה אלא תשוקה ורצון אמיתי לעבוד. חוץ מזה, אני חייב לעשות את זה - שום דבר לא בא מכלום. קניתי בית במליבו ובהוואי, מישהו צריך לשלם על כל זה".
מאז שנפרד מ-007, ברוסנאן עשה מספר תפקידים מצליחים, כולל ראש ממשלת בריטניה בדימוס ב"סופר הצללים" עטור הפרסים של רומן פולנסקי ו"מאמא מיה!", שובר הקופות המוזיקלי, בו נזכר ברוסנאן בערגה: "הסוכן שלי התקשר אלי ערב אחד, והציע לי תפקיד של אדם בשם סם קרמייקל - זה היה זמן קצר אחרי שאבי מת, וגם לו קראו קרמייקל, אז ראיתי בזה סוג של סימן.
"הסוכן הודיע שבסרט הזה, תככב מריל סטריפ, ואמרתי 'נהדר, עכשיו ייקחו אותי ברצינות'. ואז הוא אמר שמדובר ב'מאמא מיה!', והשבתי: 'אתה בטח צוחק'. לא האמנתי שזו ההצעה. הלכתי לראות את ההצגה בלונדון, לא האמנתי למה שאני רואה, אבל כל הזמן אמרתי לעצמי, זה עם מריל סטריפ".
ברוסנאן בטריילר של "מאמה מיה!". לפחות מריל סטריפ שם
האמת, אתה לא מתגעגע לבונד?
"לא, אני לא מתגעגע לסרטי פעולה, אבל יש עוד סרט אחד מז'אנר הריגול שאני רוצה לעשות ומקווה שהוא יופק בקרוב. זהו סרט אפל שאני רוצה להרים יחד עם הבן שלי שון. אני גם לא מתחרט על כלום. המשפחה שלי היא הסיפוק הכי גדול שלי, וזה שיש לי עוד קריירה, ותשוקה ושמחה, זה נהדר.
"החיים שלי מורכבים מעבודה קשה וגם ממזל. אני מבורך שמצאתי את המשחק - עזבתי את בית הספר בגיל 15, ולא היה לי כלום חוץ מתיק עבודות בפחם. ואז קיבלתי עבודה כצייר, ומשם הגעתי למשחק, וזה מה שאני יודע לעשות. אין לי ראש ומוח לעשות עסקים. אני אוהב את הרומנטיקה של החיים, ואני נמצא בדיוק במקום שבו אני צריך להיות".
