שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    "חזקים וחלשים": הגיבורה היא היידיש
    היידיש של אלתר קציזנה שהחזירה לחיים בלהה רובינשטיין ברומן "חזקים וחלשים", מונחת על העלילה המורכבת כשמיכת נוצות אווז: רכה, מחממת ומהודקת. הווי היהודים במזרח אירופה מעורר מחשבות על תרבות שאבדה ועל שפה עסיסית ויצירתית

    תור הזהב של היידיש בתחילת המאה ה-20 הניב את הרומן הנפלא והנשכח "חזקים וחלשים" מאת אלתר קציזנה, שתורגם כעת לראשונה לעברית. רומן בלתי צפוי זה, מזמן לקורא מפגש עם אפוס רחב יריעה המתרחש בפולין בשנים של מלחמת העולם הראשונה והמהפכה הקומוניסטית. סיפור חייהם המפותל של דמויות רבות שזור באירועים היסטוריים דרמטיים כמיטב המסורת של הרומן הרוסי מהמאה ה-19. הסופר אלתר קציזנה יוצק לסיפור את מיטב כישוריו הספרותיים, ומציג תרכובת עשירה של סגנונות החל מריאליזם לירי ואקספרסיוניזם, וכלה באנקדוטות קומיות עממיות.

     

    "חזקים וחלשים" הוא רומן יהודי מאוד שמנסה לפרוץ את גבולותיו אל עבר סיפור כלל אוניברסלי. גיבוריו יהודים חילונים, עירוניים ברובם, שחיים בתוך אותו בלבול אידיאולוגי ומוסרי הפוקד את שכניהם הפולנים והרוסים. היהודי החדש והמודרני הינו תופעה מוגמרת ונתונה מבחינת המחבר, ודילמת ההתייסרות בגין הניתוק מהדת והמסורת, תופעה שזכתה לתיאור אצל סופרים יהודיים רבים בני אותו דור, אינה זוכה להתייחסות מיוחדת.

     

    "חזקים וחלשים". סוגים שונים של יהודים (עטיפת הספר) (עטיפת הספר) (עטיפת הספר)
    "חזקים וחלשים". סוגים שונים של יהודים (עטיפת הספר)

     

    מבוי סתום או אבדון

    לצד הניסיון להיות מודרני ואירופאי, הרומן אינו יכול, ואולי אף אינו מעוניין, להימלט מסוגיית הפתרון לבעיית היהודים. "הגלות מכאיבה ורובצת כחטוטרת", והמעבר למודרנה המשכילית לא הכחיד, כידוע, את שנאת היהודים. הספר מציג באופן חד ומפוכח את האנטישמיות שמוצאת שוב ושוב את פורקנה בהרג יהודים. רוסים לאומנים, בולשביקים, גרמנים ופולנים, כל עם בהגיע תורו בהיסטוריה, הורג את תושביה היהודים של העיירה ליאסובה. שלל התנועות, המפלגות והאידיאות שהגיבורים דבקים בהם בכל לבם, מובילים אותם למבוי סתום או לאבדון.

     

    הרומן מפגיש אותנו עם גלריה של דמויות שאפיונן מדויק ומלא חיות. ההתרחשויות רודפות זו את זו, וגורלם של הגיבורים מצטלב ללא הרף. כתיבתו של קציזנה דינמית מאוד, והיא נעה ללא הרף בין קרבה גדולה לדמויות לבין ריחוק מבוקר. הוא מסוגל לעבור מהומור יידישטי לגלגני להתאבדות טראגית נוסח טולסטוי, באלגנטיות נטולת צרימות. התנועה הווירטואוזית הזו באה לביטוי הן ברובד הסגנוני והן ברובד העלילתי. לא בכדי נקרא הספר "חזקים וחלשים", שכן תנועת המטוטלת היא אחד ממאפייניו הבולטים.

     

    תהפוכות הגורל של קבוצת היהודים כוללת אהבות ויריבויות, התעשרות פתאומית והתרוששות ממיתה - וכולם מתערבלים ללא הרף בתוך קלחת האירועים בניסיון נואש לשרוד. כל הכוחות ההיסטוריים הגדולים של תחילת המאה ה-20 מסתחררים סביבם, והם נעים לסירוגין בין הבטחה גדולה - לייאוש.

     

    בצד דמויות של ספסרים סוחרים, אמנים ופועלים, בולטת דמותו הדמונית של ברל פודלאסקי, זן מיוחד של "קאובוי יערות" פולני-יהודי, המנסה ליצור קולקטיב חקלאי אוטופי באחוזתו. מולו ניצבת דמותו של תאודור ביסטריצקי, האנרכיסט שסוחר בנכסיו החומריים והמוסריים כאחד. הוא מחליף זהויות ואידיאולוגיות, חוצה קווים ולא בוחל באף אמצעי כדי לשרוד, כי לטענתו ,"המצפון האנושי תועה בדרכו למעיים". שני הגיבורים הללו משרטטים את קצוות הקיום היהודי בספר: מצד אחד אמונה ודבקות נעלה במטרה, ומולה - גמישות חסרת בושה.

     

    זנב מעילה של הציונות

    למרות היתרון המוסרי שקציזנה מעניק בספר לפודלאסקי, הרי שדווקא ביסטרצקי הוא זה שמפליג בסופו של דבר לפלשתינה. הגיבורים עסוקים ללא הרף במהפכה הקומוניסטית והשלכותיה על היהודים, בעוד האופציה הציונית מתוארת כלא יותר מעוד תנועה בתוך גל האידיאולוגיות ששטף אז את מזרח אירופה, קציזנה נאחז בכל זאת בזנב מעילה של הציונות. התחדשות החקלאית של היהודים באחוזה של פודלאסקי בפולין, מתרחשת במקביל להגשמה של קבוצת חלוצים בגליל, ונדמה שקציזנה אינו משוכנע איזו מהאפשרויות תצלח: הקולחוז היהודי בפולין או הקבוצה החלוצית בלבנט.

     

    מה שהכרחי בעיניו ועשוי להושיע את היהודים הוא ההצמדות לקרקע ועיבודה, ולכן הוא בוחר לחתום את הספר במשפט מלא אנרגיה ואופטימיות: "תראו יהודים איך חורשים! אה הופ!". לאיזו קרקע בדיוק ראוי להיצמד? את זה הוא לא מסוגל היה לומר בוודאות.

     

    הגיבורה הבולטת ברומן הזה היא ללא ספק היידיש. אי אפשר להתעלם לרגע מהעובדה שמדובר בספר הכתוב בשפה כה קרובה לעברית, ועם זאת כה רחוקה. היידיש מונחת על הרומן כמו שמיכת פוך נוצות אווז, רכה, מחממת ומהודקת היטב. הקורא הישראלי רגיל לפגוש את היידיש הכתובה דרך תרגומי הסיפורים של מנדלי מו"ס, שלום עליכם או י.ל. פרץ, המתארים את ההווי היהודי במזרח אירופה. העסיסיות הצבעונית של היידיש, שנאמר עליה כי אינה ניתנת לתרגום, מופיעה לא מעט גם ברומן הנוכחי. זוהי היידיש של ה"אוי ויי", "פה", "אה" "גוועלד" ו"אה נו" ויש בה פריץ, קלגס, עיירה וכמובן פוגרומים לרוב.

     

    משפטים כגון "והינה חזרו פייגה פסיה והמשרתת מהשוק שתיהן עמוסות סלים לכבוד שבת", נענים לתבנית הפולקלוריסטית, אולי אפילו הסטריאוטיפית, שיש לנו על היידיש. אך לצדה מופיעה בספר גם יידיש פחות מוכרת, כזו שמנסחת רעיונות פילוסופים כגון "עצם בואם של אנשים לעולם והסתלקותם ממנו אינו נורא, כמו חוסר התוחלת בייעוד שהטבע קבע לאדם". קציזנה עוקב בדריכות אחר תודעת הנפש המיוסרת של גיבוריו במשפטים כמו, "כעת הרגיש שהוא מיותר לעצמו. הבדידות הותירה אותו ככלי ריק", וגם מבטא אירוטיקה מרוסנת: "ידיה גיששו בכמיהה לוהטת ולפתו בכוח את חזהו השעיר והקריר".

     

    מפתה מאוד לנסות לדמיין כיצד כל זה נשמע ביידיש, שפה ששקיעתה מסמלת יותר מכל, אבדן עצום והכחדה. היידיש שנחשפת ברומן הזה במלוא הדרה על רבדיה המסורתיים והחילוניים, מעוררת סקרנות ומחשבה על נפקדותה היחסית ממדף הספרים הישראלי. היא אמנם חוזרת לאחרונה לזירה התרבותית בארץ בצניעות זהירה, ולכן רומן זה הוא בהחלט אבן דרך משמעותית ומבורכת בביסוס מקומה הראוי.

     

    התרגום המצוין של בלהה רובינשטיין מצליח להעביר את כל קשת הצבעים של השפה ולהיות עדכני וקולח. רובינשטיין לא חוסכת בהערות שוליים, ולעתים נדמה שבלהט העשייה היא נוטה קצת להשתלט על הספר. בצד הערות מאירות עיניים הנוגעות לביטויים, סגנון ואפילו מנהגים מסורתיים - מופיעות הערות רבות מיותרות העוסקות בהסבר עובדות היסטוריות כגון מהי המלחמה בין הצבא הלבן לצבא האדום לאחר מהפכת אוקטובר או מיהי האלה

    דיאנה במיתולוגיה היוונית. ראוי היה לצמצם בהערות הפרשניות מסוג זה, גם אם ניואנסים מסוימים מהמקור עלולים להישמט בתרגום.

     

    אלתר קציזנה היה סופר, משורר, מחזאי וצלם יהודי שחי בשנים 1941-1885. הוא היה דמות בולטת בקרב האליטה התרבותית של יהדות פולין, אוטודידקט ששלט בגרמנית, צרפתית, פולנית ורוסית ותלמידו המובהק של יל פרץ. הרומן "חזקים וחלשים" יצא לאור לראשונה בוילנה 1930 וקהל קוראי היידיש פגש אותו שוב בבואנוס איירס ב-1954 ובתל אביב ב-1972. קציזנה ביקר בארץ ישראל כעיתונאי בימי מאורעות תרפ"ט (1929) ואת רשמי הביקור אפשר לפגוש בפרקים האחרונים של הספר. למרבה האירוניה קציזנה, כמו גיבורו ברל פודלאסקי, בחר להישאר באירופה ונרצח בפוגרום שביצעו פורעים אוקראינים ביהודי טרנופל.

     

    "חזקים וחלשים" הוא רומן מרתק שנקרא כמו גלויה רחוקה שהגיעה ליעדה באיחור של שמונים שנה. כישרונו של קציזנה לתאר תקופה סוערת ורבת תהפוכות באמצעות גיבוריו התוססים, מספק חווית קריאה משובחת ומפתיעה ברעננותה.

     

    "חזקים וחלשים" מאת אלתר קציזנה. תרגום: בלהה רובינשטיין. הוצאת ידיעות ספרים. 614 עמ'.

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    אלתר קציזנה. חזר לחיים
    צילום: Gettyimages
    מרכז ורשה של סוף שנות ה-20. עידן יהודי שעבד
    צילום: Gettyimages
    לאתר ההטבות
    מומלצים