שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    עידן יניב: 'בנקודת השפל למדתי לאהוב את עצמי'
    אחרי שנכווה בניסיונו להשתלב בז'אנר המזרחי ("לא מרגיש מחובר לזה, כבר לא מסוגל לשמוע את האלבום הראשון") ועבר משבר אישי וזוגי ("בגיל 25 הרגשתי כמו בן 40"), עידן יניב יוצא לדרך חדשה: "כבר לא מחפש להוכיח שאני זמר". ראיון
    20 דקות לתוך הפגישה שלנו בבית הקפה התל-אביבי, עידן יניב התחיל לבכות. ידיו רעדו, והוא נאבק עם עצמו כדי להישיר מבט לעיני, וגולל את החוויות הקשות שעברו עליו בשנה האחרונה והובילו לשינוי פנימי עמוק, שלדבריו השפיע גם על הקריירה המוזיקלית שלו. היום (א') משחרר יניב את "כמה כוח", אותו הוא מגדיר כבלדת הניצחון שלו. זהו גם שמו של אלבומו הבא, שצפוי לצאת בעוד כמה חודשים.

    "'כמה כוח' הגיע אלי כשהתחלתי לעבור שינוי מאוד גדול עם עצמי. הבנתי שכל מה שקרה לי בחיים, גרם לי להתבגר מהר מדי. בזמן שאני הקלטתי אלבומים והופעתי בכל המדינה, חברים שלי עשו טרקים בדרום אמריקה. כשהם עשו את הפאן של החיים, אני עסקתי בלשרוד, וזה העיק עלי וגרם לי להרגיש לא טוב עם עצמי. סבלתי מחרדות ומצבי לחץ, בעיקר לפני הופעות, ונהיה לי בלגן בחיים. הייתי בן 25 אבל הרגשתי בן 40. סבלתי מהמון נפילות לדיכאון, הייתי בדאון והרגשתי שאני לא מצליח לנשום ושהכל נופל עלי", מספר יניב.

     

    מי היה לצידך בתקופה הזו?

     

    "לא שיתפתי אף אחד בזה מלבד הפסיכולוגית שלי. לא רציתי להעמיס על ליאן (פישביין, חברתו - א.ש.), כי יש לה העסק שלה וגם לא ראיתי איך אני משתף אותה. בדיעבד אני מבין שהייתי צריך להיעזר בחברים ומשפחה ולא לחשוב שאני מעיק עליהם. המצב הזה הוא גם מה שגרם לריחוק ביני לבין ליאן עד שהיה קשה לתווך בנינו והחלטנו שזהו, שאנחנו כבר לא נהנים ביחד. ליאן קיבלה את זה בהפתעה, כמו כולם, אבל אני מקווה שגם בהבנה".

     

    מה למדת בזמן שהייתם בנפרד?

     

    "שאמן צריך המון פידבק ואגו, אבל כדי שיקבל את זה הוא צריך גם לתת. אני לא נתתי לה כלום, ולכן גם לא קיבלתי - וזה מה שהרס. כשהיא עזבה את הבית רעדו לי הביצים, כי היתה לנו אהבה גדולה ובחיים לא הייתי לבד עד אז, אבל ידעתי שזה הדבר הנכון ביותר עבורי בשלב זה. אני זוכר בוקר אחד שישנתי לבד בדירה החדשה והרגשתי שיותר נמוך מזה אני לא אוכל להגיע, ודווקא בנקודת השפל הזו התחלתי להשלים עם המצב שלי ואפילו לאהוב את עצמי. דווקא כשהייתי לראשונה בחיי אדון לעצמי, עם כל האחריות הנלווית, התחלתי לצמוח. למדתי להיות עצמאי, עוקץ, לעמוד על שלי, לשים את עצמי בפרונט".

     

    עידן יניב וליאן פישביין. "לא מדברים על חתונה" (צילום: ענת מוסברג) (צילום: ענת מוסברג)
    עידן יניב וליאן פישביין. "לא מדברים על חתונה"(צילום: ענת מוסברג)

     

    זה מפתיע, כי עברת עד גיל 26 חוויות שרבים לא עוברים בכל החיים שלהם. היה נדמה שאורח החיים שלך כן עצמאי.

     

    "מעולם לא הייתי לבד והייתי תלותי בכל אספקט בחיי. הייתי חייב להוריד את כל הדברים שאני תלוי בהם כדי לחזור לשפיות, והחזיר את היכולת לומר לכולם שעכשיו אני מנווט את החיים שלי. ינאי המנהל שלי נתן לי אור ירוק לעשות מה שאני רוצה מבחינה מוזיקלית ולהוביל בעצמי את האלבום החדש, וקבלת האחריות הכוללת הזו היא מה שהפך אותי לגבר".

     

    ולהיות גבר זה גם לבוא לליאן ולבקש ממנה הזדמנות נוספת?

     

    "אחרי כיפור נפגשנו והחלטנו לנסות שוב כי יש לנו אהבה גדולה. ולא, אנחנו ממש לא מדברים על חתונה בשלב זה".

     

    מי צריך חתונות כשיש ועדים ועיריות?

    בזמן שעידן וליאן נותנים לאהבה שלהם צ'אנס נוסף, הוא עסוק במקביל בהשלמות הסופיות לקראת צאת "כמה כוח". "הקו המנחה את האלבום הוא לא מתחכם, ולא מנסה להיות מה שאני לא. זה אלבום פופ שמשלב מוזיקת עולם עם השראות בוכריות. השירה שלי נשמעת בו שונה ואני מאמין שכשיאזינו לו, יבינו שעברתי תהליך בחיים שלי ושהיום אני נמצא בפאזה אחרת. הקול שלי כבר לא צפצפני וגבוה אלא טבעי. באופן טבעי ניסיתי בעבר להראות שאני זמר, ושיש לי קול שאני יודע לעשות איתו המון סגנונות של שירים, אבל היום כבר אין לי צורך להוכיח את זה יותר".

     

    חלק מהרצון להוכיח נובע גם מהעובדה שלא באמת השתלבת במוזיקה המזרחית?

     

    "את האלבום הראשון הקלטתי בגיל 17, כשהייתי מושפע ממוזיקה ים תיכונית כמו של חיים משה, יואב יצחק ושימי תבורי. הוגדרתי כזמר מזרחי עם ח' ו-ע' גרוניות ור' מתגלגלת, אבל היום אני לא מסוגל לשמוע את עצמי באלבום הזה. היום, בגיל 26, אני מושפע יותר מחו"ל, מאמנים כמו בון ג'ובי, מייק בראנט ואנריקה איגלסיאס, ומה שאני היום זה זמר פופ שיכול לשיר הכול. ניסיתי להיות חלק מהז'אנר המזרחי, אבל אף פעם לא באמת הרגשתי שייך אליו. באלבום החדש רציתי לעשות וליצור משהו שמזוהה איתי, ולא להיות דומה להרבה אחרים, כמו שקרה לי כששרתי שירים מזרחיים".

     

    מה לא עבד בניסיון הזה? איפה אתה כשלת במקום שבו דודו אהרון הצליח?

     

    "אני לא מרגיש מחובר לז'אנר. הרבה פעמים יוצא לי לשמוע את אליקו, ועד שהוא לא אומר מי הזמר אתה לא יכול להבדיל ולדעת מי באמת שר. זה בגלל אפקט העדר שמשך אליו את כל התעשייה. כשהז'אנר הפך למיינסטרים, אני זזתי הצידה כי הקהל לא קיבל אותי לשם. זה בא לידי ביטוי בהזמנות להפקות באילת, הפלגות וחתונות - לא הזמינו אותי לשם".

     

    אז ממה מתפרנסים?

     

    "אומרים שהכסף הגדול נמצא בחתונות, וזה לאו דווקא נכון, כי אני מתפרנס טוב מוועדים ועיריות שלשם חלק גדול מאוד מהאמנים בז'אנר לא נכנסים. אני גם

    מופיע בחתונות - אבל של קהל מעורב, לא של השכונות. מזמין אותי מי שמחפש משהו אחר - כי אני נחשב לאמן שגם מי שלא אוהב מזרחית ישמח להאזין לו. אני משלב הכל, ובעיקר לא מאיים".

     

    אתה נשמע הרבה יותר מפויס ושלם עם עצמך היום.

     

    "אני יודע שאגדל מהאלבום החדש. כשניסיתי לעשות מזרחית הלכתי לאיבוד. גימיקים ושירים כמו 'מי אם לא עידן יניב' כבר לא תשמעו ממני. היום אני עושה מוזיקה הרבה יותר איכותית וטובה שנכתבת במיוחד עבורי, ולא מנסה להיות מה שאני לא. זה חלק מתהליך הצמיחה שעברתי, כי היום אני מקבל אחריות על הקריירה שלי. זה לא אלבום שיכולתי לעשות קודם. החלום שלי היום הוא להגיע לקהלים רחבים ולעבוד עם שמות כמו אביב גפן ועידן רייכל, ונראה לי שאני בכיוון הנכון".

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: נועם יוסף
    עידן יניב. "סבלתי מחרדות ומדיכאון"
    צילום: נועם יוסף
    הטבות למנויים
    הטבות למנויים
    מומלצים