שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    צילום: יובל חן, shutterstock
    לך לך: אברהם, אל תלך לשם
    אברהם אבינו, המאמין הראשון, הלך בעיניים עצומות אל ארץ לא נודעת. גם בימינו ישנם אנשים שכמו אברהם, הולכים בעיניים עצומות אחרי האינטרנט. מחפשים יעד שאפשר לטוס אליו בחצי מחיר - ולא משנה לאן. מי שמאמין לא מפחד
    "וַיֹּאמֶר ה' אֶל-אַבְרָם, לֶךְ-לְךָ מֵאַרְצְךָ וּמִמּוֹלַדְתְּךָ וּמִבֵּית אָבִיךָ, אֶל-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר אַרְאֶךָּ".

     

    "אל הארץ אשר אראך?" מה זאת אומרת? הוא לא אומר לאברהם באיזו ארץ מדובר, אם היא קרובה או רחוקה, אם היא ארץ זבת חלב ודבש, או אם, חס וחלילה, ארץ אוכלת יושביה. וכמה זמן עתידה להימשך הדרך, כשאתה מוליך אתך עדרי צאן ובקר עצומים כאלה? ובל נשכח את חמש-מאות ושלושה-עשר בני ביתו של אברהם!

     

    >>> כניסה מהירה לפייסבוק שלנו - כאן! <<<

     

  1. זמני כניסת שבת - ועוד על פרשת לך לך

     

    מאז אותו מסע מסוכן נאסר על אדם יהודי ללכת אל יעד שאינו מוגדר במדויק. והיה זה עקביא בן מהללאל שקבע בעקבות זאת את הכלל: "דע מאין באת ולאן אתה הולך". ומניין לנו שדבריו של עקביא בן מהללאל נאמרו בעקבות דרך החתחתים שעבר אברהם אבינו? נלמד זאת מתשובותיו הבאות בהמשך: מאין באת? מטיפה סרוחה, רמז ל״מבית אביך״, ששם החלה דרכו. ולאן אתה הולך? למקום עפר רימה ותולעה. מקום עפר רומז למקום השייך לעפרון החתי, ששם תסתיים דרכו, והיא היא מערת המכפלה.

     

    בלילה בלילה, בצאת הכוכבים

    ואמתיק זאת בסיפור על יהודי שהלך עם חברו בדרך בשעת לילה חשוכה, והתבונן בכוכבי השמים. והנה לפניו בור עמוק באמצע הדרך. כשראה חברו כי האיש עומד לנפול אל הבור, תפס אותו ברגע האחרון והציל את חייו. וכך אמר לו: "חביבי, אם לא תסתכל לאן שאתה הולך, אתה תלך לאן שאתה מסתכל".

     

    בימי ראשית המדינה, כאשר באמת לא ידענו לאן אנו הולכים, העיד על עצמו אחד משרי הממשלה כי הוא הולך אחרי בן גוריון בעיניים עצומות. אבל, אמר, מדי פעם אני פוקח עין אחת, כדי להיות בטוח שבן גוריון הולך עם עיניים פתוחות. ואפילו את הספק הקטנטנן הזה איננו רואים אצל אברהם. לאברהם היה אמון מלא בקדוש ברוך-הוא. "גם כי אלך בגיא צלמוות" - אמר לכולם - "לא אירא רע". והביטחון המוחלט הזה מלווה את האדם המאמין האמיתי מאז ועד היום. ואמתיק זאת בסיפור המסתובב בין חברי הכנסת:

     

    ישיבה באילת

    אחת מוועדות הכנסת החליטה לקיים ישיבה באילת. יושב הראש הודיע לחברי הוועדה כי למחרת בתשע בבוקר עליהם להגיע אל שדה התעופה עטרות. בשעת ערב מאוחרת, טלפן אליו אחד מחברי הוועדה, והודיע כי החליט לנהוג עד אילת בעצמו. יושב ראש הוועדה ניסה לשכנע אותו להצטרף לטיסה עם כל שאר החברים: אין לך ממה לחשוש, הסטטיסטיקה מוכיחה שיותר אנשים נהרגים בתאונות דרכים מאשר בתאונות אוויריות. אמר לו הח"כ: אם אלוהים ירצה לקחת אותי אליו, ייקח אותי מכל מקום שבו אהיה. אבל מה יהיה אם אלוהים ירצה לקחת את הטייס?

     

    לטוס בחצי מחיר, לא משנה לאן

    למרות שחכמינו הזהירונו שלא לצאת למסע ללא מטרה, דווקא בימינו אנחנו רואים שאנשים חזרו להתנהג כמו אברהם אבינו, והולכים בעיניים עצומות אחרי האינטרנט בלי לדעת לאן. מחפשים יעד שאפשר לטוס אליו בחצי מחיר, ולא איכפת להם אם תהיה זאת בוקרשט או בודפשט, גרמניה או רומניה. העיקר לצאת מארצך וממולדתך ומבית אביך, על בסיס מקום פנוי הכל כלול. וכדי שלא יעלה בדעתכם שהדבר החל רק בעידן הנוכחי, אביא לכם סיפור מהמאה התשע-עשרה.

     

    נופש על הוולגה

    שתי חברות ספנות שערכו הפלגות נופש על הוולגה, התחרו ביניהן על מפליגים. יום אחד הודיעה אחת מהן, כי היא מוכרת

    כרטיסים בחצי מחיר. הודיעה השנייה: אנחנו מחלקים כרטיס בחינם, ומי שיבוא יקבל גם עוגייה. הגיע יהודי אחד, קיבל את הכרטיס, אכל את העוגייה, ונשאר לשבת מול איש המכירות.

     

    שאל אותו האיש: למה אתה ממשיך לשבת? אמר היהודי: אפשר לקבל קצת יותר בזול? אמר המוכר: מה יכול להיות יותר בזול? קיבלת כרטיס בחינם! אמר היהודי: אפשר גם לא לנסוע?

     

    וישנם בני בליעל שטוענים כי זה מה שהיה צריך לשאול גם אברהם אבינו.

     

    • טור זה מוקדש לזכרו של המגיד מדובנא, ר׳ יעקב קרנץ (1806-1740), אהוב ליבו של הגאון מווילנה, שידע לתבל את הפירושים שלו לפרשת השבוע בסיפורים ומשלים מלאי הומור, שנלקחו מחיי היומיום של אבות אבותיי בליטא.

     

    שבת שלום, יורם טהרלב



  2. פורסם לראשונה 26/10/2012 10:30

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים