שתף קטע נבחר

אתם שיתפתם
    זירת הקניות

    אנשי המודיעין באגרנט: הקצין שהתריע ננזף

    תא"ל אריה שלו, עוזר ראש אמ"ן במלחמת יום כיפור, העיד בוועדת אגרנט: "בחנו את כל הידיעות, לא ניתן היה לחשוב שתפרוץ מלחמה". אך סא"ל אביעזר יערי, שהעביר מידע על כוונת הסורים והמצרים לתקוף, ננזף על ידי שלו: "הערכת המחקר היא שלא קורה שום דבר"

    הקונספציה באגף המודיעין ערב המלחמה ב-1973 הייתה שהמצרים בטוחים שיובסו אם יפתחו במלחמה נוספת נגד ישראל. באמ"ן לא העריכו כי הסיכוי למלחמה, למרות הידיעות ממצרים ומסוריה, הוא מזערי. קצין מודיעין שהתריע - ננזף. כך עולה מפרוטוקולים נוספים של ועדת אגרנט, שהתירו היום (א') ארכיון צה"ל ומשרד הביטחון לפרסום לאחר ביקורת ציבורית על שנים של הסתרה.

     

    העדויות שהותרו לפרסום:

    דדו באגרנט: כך הסתיר צה"ל מהציבור את האמת

    גלילי באגרנט: האמצעים הסודיים שלא הופעלו

    טליק באגרנט: ביקשתי מילואים, אמרו לי לא

     

    עדויות נוספות מוועדת אגרנט: 

    הערתי את ראש המוסד: טוס למלאך, תהיה מלחמה

    אבא אבן: גם ארה"ב לא חזתה מלחמה

    גורודיש: אריק לא מילא פקודות. ידין: הוא הלך כסביבון

     

    תת-אלוף אריה שלו, מי שהיה עוזר ראש אמ"ן בזמן המלחמה, הודה בפני הוועדה כי הופתע כשצבאות מצרים וסוריה פתחו במתקפה על ישראל ביום כיפור. "לא חשבתי על זה. אני אומר עכשיו, שזו הייתה הפתעה בשבילי".

     

    הוא אמר כי מהמידע שהיה בידי אגף המודיעין בצה"ל באותם ימים, אי אפשר היה לחשוב שתפרוץ מלחמה. "בחנו את כל הידיעות באופן הכי יסודי. אני חושב שהידיעות שהיו בידינו לא אפשרו אובייקטיבית להגיע להערכה הזו".

     

    לקריאת העדויות המלאות של ישראל גלילי (בקבצי PDF):

    13.2.1974

    20.2.1974

     

    לקריאת העדויות המלאות של דוד אלעזר:

    29.1.1974

    31.1.1974

    17.2.1974

    21.2.1974

    31.7.1974

    4.8.1974

     

    לקריאת העדות המלאה של יגאל אלון:

    14.2.1974

     

    לקריאת העדויות המלאות של ישראל טל:

    2.1.1974

    4.9.1974

     

    לקריאת העדות המלאה של אביעזר יערי:

    17.12.1973

     

    לקריאת העדויות המלאות של אריה שליו:

    13.12.1973

    27.12.1973

    24.12.1974

     

    חבר הוועדה, ד"ר יצחק נבנצאל, שאל את שלו אם החומר שקיבל מהמודיעין היה רב וטוב. "אם אתה שואל אותי אם הידיעות שהיו לי אפשרו להגיע למסקנה שתהיה מלחמה - אני חושב שלא", הודה עוזר ראש אמ"ן. "באותה תקופה בהקשר לזמן שלפני המלחמה, בדקנו את כל הידיעות שהיו".

     

    ימי המלחמה. 1973 (צילום: לע"מ) (צילום: לע
    ימי המלחמה. 1973(צילום: לע"מ)

     (צילום: לע"מ) (צילום: לע
    (צילום: לע"מ)
     

    בהמשך נשאל שלו על ידי הרמטכ"ל לשעבר, רב-אלוף במיל' יגאל ידין, מה מקור הטעות שהביאה להערכה לא נכונה. שלו השיב: "השתדלתי להשיב ולומר שהאינפורמציה שהייתה בידינו - אם אתה שואל אם היא הייתה מספקת בשביל להעריך ממנה על מלחמה ב-6 בחודש, זאת אומרת על תפנית בהחלטה של סאדאת בכיוון של מלחמה - אני חושב שלא הייתה לנו אינפורמציה מספקת בשביל זה".

     

    חבר הוועדה, השופט משה לנדוי, אמר כי חברי הוועדה שמעו כי הסוד נשמר בצמרת הגבוהה ביותר במצרים "ושם כנראה לא הייתה לכם גישה, אז ברור שהיה יותר טוב לו היה לכם איש בתוך הצמרת", ושלו ענה: "אין לי ספק".

     

    הוא אמר כי בדיונים שלפני פרוץ המלחמה איש לא חשב שהיא תפרוץ. "בדיונים שהיו אצל ראש אמ"ן או אצלי שקדמו למלחמה, לא זכור לי שמישהו מהמשתתפים אמר שלפי דעתו זו מלחמה". הוא אמר כי אלברט סודאי, מי שהיה ראש המדור המדיני, ביקש להיפגש איתו אבל הוא כבר הלך הביתה. "הוא רצה לומר לי שיש לו קצת הרגשה מוזרה", סיפר שלו. "זה הדבר הקרוב ביותר לנושא שאני זוכר".

     

    שלו הוזמן לישיבה נוספת בוועדה שבה דיבר על נשיא מצרים דאז. זה התכוון בעבר לפתוח במלחמה אך ביטל את תוכניותיו ברגע האחרון. הוא דיבר על ההתרעות למלחמה: "מאז פברואר 1971, מועד גמר הארכת הפסקת האש, ובמרס 1971 כאשר סאדאת הודיע שאין יותר הפסקת אש – ההתרעה עלתה מדי כמה פעמים על יסוד ידיעות, על יסוד איומים ועל יסוד פה ושם דברים בשטח". הוא אמר כי לדעתו, באותם מועדים סאדאת לא התכוון לפתוח במלחמה.

     

    איך אומרים "תמרון" בערבית?

    עוזר ראש אמ"ן אמר כי לסאדאת לא היו מספיק כלים לאופציה צבאית, כמו מטוסי קרב רבים. "ההערכה שלנו הייתה על יסוד הידיעות שהיו בידינו, שאותה אופציה צבאית - לפי התנאים או הדרישות או הצרכים שהם רואים לעצמם - עדיין אין להם אותה". במהלך העדות נזף ידין במודיעין, שלא ידע שהמילה "משרו" בערבית היא תמרון.

     

    תת-אלוף שלו התייחס לדברים שהעביר "המקור" בצמרת המצרית. הוא אמר כי אחרי מאי 1973 "עשה סאדאת תפנית בכיוון של הימנעות ממלחמה לעוד תקופה ארוכה". לדבריו, "המקור בטוח שלא תפרוץ מלחמה השנה, והוא מסופק אם בכלל תהיה מלחמה בתקופת כהונתו של סאדאת כנשיא". הוא סיפר כי "המקור" אמר כי "דיבורי המלחמה אינם רציניים". שלו סיפר כי גם בשיחות עם אנשים שהיו במצרים נאמר כי הדיבורים על המלחמה אינם רציניים.

     

    הוא הוסיף כי מה שחיזק את הסברה שלא תפרוץ מלחמה הייתה אי העברת ידיעות מיחידה 848, כיום 8200. ידין שאל את שלו בנוגע לטעות וזה השיב שמדובר היה בחוסר מידע וב"מידע שמוביל לכיוון אחר". בהמשך הוסיף כי מהות הטעות הייתה "תפנית אצל סאדאת".

     

    אנואר סאדאת וחאפז אסד, 1977. גרפולוג פיענח כתב היד של נשיא מצרים (צילום: איי פי) (צילום: איי פי)
    אנואר סאדאת וחאפז אסד, 1977. גרפולוג פיענח כתב היד של נשיא מצרים(צילום: איי פי)
     

    שלו גילה כי לאחר כניסתו של סאדאת לארמון הנשיאות במצרים, ניתן כתב היד שלו לגרפולוג. "ראינו חשיבות במעקב אחרי סאדאת האיש. אם אסתכל אחורנית היום, היו לנו כמה דברים שהם בבחינת הפתעות באותן זמן ביחס לתמונה שהייתה לנו עליו קודם". ידין דיבר על מסמך שהיה בידי צה"ל "שבא והציג את סאדאת לכל גורמי המודיעין שלנו אחרת ממה שהוצג סאדאת על-ידי המקור אז כמוכר עגבניות".

     

    הוועדה קבעה כי תת-אלוף שלו "נושא באחריות למשגה החמור ביותר של המחלקה שבראשה הוא עמד ומשום כך אין הוא יכול להמשיך את שירותו באמ"ן".

     

    שלו נזף בקצין שהתריע

    במקביל הותרה לפרסום עדותו של סגן אלוף אביעזר יערי, ראש ענף 5 באמ"ן, שהציג עמדה שונה במודיעין. הוא סיפר כי ב-1 באוקטובר קיבל ידיעה שהמצרים והסורים עומדים לתקוף את ישראל. כמה שעות לאחר שדיווח על כך, נקרא לשיחת

    נזיפה אצל שלו, כיוון שהעביר את המידע לקצין המודיעין של פיקוד צפון ולאלוף אלברט מנדלר. "אריה שלו הגיב ואמר שלא הייתי רשאי לעשות את זה. אני לא באמ"ן בשביל להעביר ידיעות והערכות שלי ואני חייב להעביר את הערכת המחקר. שאלתי אותו בפירוש: מהי הערכת המחקר שהייתי חייב להעביר? אז הוא אמר: 'הערכת המחקר היא שלא קורה שום דבר'".

     

    הוא סיפר כי ארבעה ימים לפני פרוץ המלחמה נקרא לבירור אצל שלו. "כותרת הבירור הייתה איך לדאוג לזה שלפיקוד צפון תגיע הערכת מחקר ולא ידיעות או הערכה פרטיזנית", סיפר. בנוסף סיפר על התפישה שהייתה אז במודיעין: "היא אומרת שלקחי 1967 ולקחי מלחמת ההתשה הוכיחו שהמצרים אינם יכולים לנקוט מהלך צבאי ולו גם הקטן ביותר, מבלי להסתכן במלחמה כוללת או בתבוסת הצבא המצרי. זו הייתה ההנחה".

     

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    תא"ל אריה שלו מעיד בפני הוועדה
    צילום: ארכיון צהל ומערכת הביטחון במשרד הביטחון
    סאדאת. הפתיע
    צילום: דוד רובינגר
    מומלצים