הוחלט: יזם פרטי יבנה את השוק הסיטוני
אחרי שנתיים של עיכובים ועימותים, החליטו שרי האוצר והחקלאות: השוק הסיטוני בצריפין, שיאפשר לצרכנים לקנות סחורה טרייה וזולה ישירות מהחקלאים - יוקם על ידי יזם פרטי. בחברה הממשלתית הממונה על השוק צפויים להתנגד
שר האוצר ושרת החקלאות אישרו את הקמת השוק הסיטוני בצריפין באמצעות מכרז פומבי ליזמי פרטיים. השוק יוקם בשיטת BOT, שבה גורם פרטי יממן את ההקמה וההפעלה ויהנה מרווחים בגין השכרת דוכנים לפרק זמן קצוב שבסופו יעביר את השוק לידי המדינה.
בחברה הממשלתית שהוקמה לצורך הקמת השוק והפעלתו, "חברת השוק הסיטוני בע"מ", מתנגדים בחריפות להחלטת האוצר ומתכוונים להיאבק בה. מנכ"ל החברה, רענן כהן, אף שיגר מכתב למבקר המדינה שבו הוא טוען כי יש לתת לחברה לבנות את השוק בתקציב של 257 מיליון שקל וכי היא תעשה זאת מהר יותר ולטובת האינטרס הציבורי.
באוקטובר 2010 החליטה הממשלה להקים שוק סיטוני גדול למכירת פירות וירקות במתחם ליד צריפין. במסגרת ההחלטה נקבע כי תוקם חברה ממשלתית שתבטיח את הקמתו של השוק עד ה-31 באוקטובר 2012.
מטרות הקמת השוק הן, לפי לשון החלטת הממשלה: "קידום תחרות והגברת היעילות של מערכות שיווק התוצרת החקלאית בארץ, הקטנת פערי תיווך, הגברת הפיקוח על המסחר בתוצרת חקלאית, קיום מערכת מסחר סיטוני הוגנת ויעילה במוצרים צמחיים לתועלת כלל ציבור המגדלים, הסוחרים והצרכנים, השגת עלייה באיכות התוצרת החקלאית, שמירה על בריאות הציבור וכיוצ"ב ועידוד השימוש בשוק הסיטוני והפיכתו לנגיש".
ה-31 באוקטובר 2012 קרב ובא ושוק סיטוני אין. גם עתה, לאחר שהוחלט מי יבנה את השוק, צפויות לחלוף עוד שנתיים בטרם יתחיל לפעול. אחת מנקודות המחלוקת המרכזיות, שעיכבה את הקמתו עד עכשיו, היא זו שהוכרעה היום. מדובר בשאלה, מי יקים את השוק? החברה הממשלתית, באמצעות כספי משלם המסים, או חברה פרטית בשיטת ה"בנה-תפעל-העבר" (BOT)?
בשיטת ה-BOT, ששימשה לדוגמא בהקמת כביש 6, החברה מעבירה במכרז את הזכויות להקמת הפרויקט לחברה פרטית. החבר הפרטית ממנת את הקמת השוק הסיטוני ונהנית מדמי שכירות למשך מספר שנים מוגדר מראש. לאחר מכן, השוק עובר חזרה לידי הציבור.
שיטה זו נחשבת למועדפת על ידי פקידי ממשל, הסבורים כי גורם פרטי יכול לבצע פרויקט הקמה מורכב ביעילות ומהירות רבה יותר מאשר הממשלה. מנגד, ידועים מקרים שבהם פרויקטים תשתיתיים שהועברו לביצועם של גורמים פרטיים לא צלחו בגלל היעדר כדאיות כלכלית ליזמים הפרטיים.
כך, לדוגמא, הפרויקט להקמת מערכת להסעת המונים בערי ישראל מוקם בימים אלה על ידי חברות ממשלתיות, לאחר שהניסיונות להקים רכבת קלה בירושלים ובתל אביב באמצעות BOT התגלו כלא מוצלחים.
במכתב חריף ששלח בשבוע שעבר למבקר המדינה, תקף מנכ"ל החברה הממשלתית של השוק הסיטוני, רענן כהן, את פקידי האוצר על התעקשותם לבצע את ההקמה באמצעות יזם פרטי. לדבריו, חוות הדעת שהציגה החברה, שגובשה במשרדו של רואה החשבון הבכיר פרופ' יצחק סוארי, קבעה כי יש לחלק את ההקמה לשני שלבים.
בשלב א', תקים החברה את השוק הסיטוני ותפעיל אותו עד לשלב שבו הפעילות המסחרית תביא לתנועה משמעותית של לקוחות אל המתחם. אז יחל שלב ב' שבו יזם פרטי יקבל את הזכות להקים מבנים מסחריים אחרים מסביב לשוק, שבהם יוכל לנצל את התנועה הערה של לקוחות כדי לגרוף רווחים משמעותיים. בתמורה לזכות זו, ייקח על עצמו היזם לנהל את השוק הסיטוני עצמו.
"שלב א' אינו כלכלי (המדינה תצטרך לתת בכל שנה ליזם הפרטי בין 20 ל-35 מיליון ש"ח), מאחר ושוק סיטוני אינו עסק רווחי", טוען כהן במכתבו למבקר המדינה. "רק המרכזים שייבנו סביבו בשלב ב' (כגון: מרכז לוגיסטי, מרכז מסחרי לציבור הרחב) יהיו רווחיים. הקמתו ההנדסית והתפעולית אינה מורכבת ועל כן אין כל יתרון ליזם שיכול להביא שיטת הקמה ותפעול זולה יותר. הקמת השוק באמצעות החברה תהיה קצרה יותר בשנה וחצי לערך".
כהן אף מרחיק לכת ומאשים את פקידי האוצר בכך שסירובם לאשר לחברה הממשלתית לקבל את הקרקע לידיה ולבנות עליה שוק מהווה התנערות מהחלטת הממשלה. "איני יכול שלא לציין", כותב כהן, "כי גישתם של פקידי האוצר הייתה ועודנה, שההחלטה מהווה המלצה בלבד עבורם ואילו בידיהם הכוח ליישמה או למסמסה עד לכדי ביטולה".
באוצר טוענים: BOT יחסוך עשרות מיליונים
במשרד האוצר, דוחים את הטענות של רענן כהן ומאשימים את החברה בכך שגרמה לעיכוב בהקמת השוק הסיטוני, כאשר הגישה את המלצותיה כשנה וחצי לאחר החלטת הממשלה. "מכתבו של ד"ר רענן כהן למבקר המדינה רצוף אי דיוקים, חצאי עובדות ומידע חסר", נמסר ממשרד האוצר.
"משרד האוצר יקדם בברכה בדיקה של מבקר המדינה ובמסגרתה תיבדק גם התנהלותה של חברת השוק הסיטוני ויישומה של החלטת הממשלה על ידה וכן יעביר באופן מסודר למבקר את התייחסותו לפנייתו של ד"ר כהן".
גורמים באוצר טוענים כי בחברה הממשלתית מעוניינים לבצע את הפרויקט כדי להשיג שליטה על כספי ציבור, ולשם כך הם מציגים תמונה שלפיה בנייה במימון המדינה תהיה יעילה יותר. "על מנת להעמיד את הדברים על דיוקם נציין כי בבדיקת כדאיות מקיפה, מעמיקה ומקצועית שנערכה לאפשרות הקמת השוק בשיטת ה-BOT על ידי משרד האוצר, נמצא שהפרויקט מתאים ביותר לשיטה זו ושהיא תוביל למיצוי היתרונות הגלומים בו מחד ולהפחתת עלויותיו מאידך", נכתב בתגובה הרשמית של האוצר.
באוצר טוענים, כי ניתן להגיע לחיסכון של עשרות מיליוני שקלים לאורך חיי הפרויקט באמצעות בנייה על ידי יזם פרטי וכי שיטה זו כבר הוכיחה את עצמה בבניית כבישים ומתקני התפלת מים. "ביצוע הפרויקט בשיטת ה-BOT יאפשר את הקמת הפרויקט בדרך המהירה והיעילה ביותר לצד ביצוע פרויקטים נוספים וחשובים לא פחות".
"לעניין לוחות הזמנים", מציינים באוצר, "מבדיקה שערכנו עולה כי הפרשי הזמנים בין שתי השיטות אינם משמעותיים וזאת עקב הניסיון והידע הרב שנצבר במשרד האוצר בפרויקטים תשתיתיים כאלה ולכן תמוהה הטענה על עיכוב בלוחות הזמנים".
לפנייה לכתב/ת 
מומלצים
