צפו: שני גורי גורילות נדירים נולדו בספארי ר"ג

בשבועיים האחרונים הגיעו לעולם צמד גורי גורילה שפלה מערבית נדירים בספארי בר"ג. האם אניה בת ה-25 המליטה בסוף החודש שעבר גורה בריאה שזכתה לשם אמליה. בימים האחרונים המליטה ליה, נקבה בת 35 שנה, גור שמינו עדיין אינו ידוע למטפלים.

ההריון של הגורילות נמשך כשמונה וחצי חודשים והמטפלים ציפו להמלטה בקוצר רוח. בכל מספר שנים מתרחשת המלטה של הנקבות בגן החיות. "זו לא היתה הפתעה ולמרות שלא ראינו אותן מזדווגות עם הזכר השליט, לוקאס, ראינו שהן מפגינות התנהגות אופיינות לנקבות בהריון - הן היו מאוד מרוצות מעצמן ומעמדן בקבוצה השתפר לטובה", מספרת ל-ynet יעל בייקר, מטפלת קופים בספארי בר"ג.

מסורת של שנים: המלטות כפולות

שני הגורים התגלו במהלך ביקורי הבוקר של המטפלים בתאי הלינה המחוממים של הגורילות, לפני שהן מוצאות לחצר הגדולה.

"הגורילות כמעט תמיד ממליטות במהלך הלילה או לפנות בוקר. בזמן הארוחה בתאים, המטפלים יכולים לבדוק שהגורים בסדר", היא מוסיפה. "מדובר באמהות ותיקות ומנוסות. אין לנו שום צורך להתערב להן בטיפול בגורים, במיוחד כשאנחנו רואים אותם יונקים ומטופלים היטב".

לדברי בייקר, ההמלטות הכפולות הסמוכות זו לזו, כבר הפכו למסורת בגן החיות. בהמלטה ב-2007, שתי הנקבות אניה ובתה אלי, המליטו בהפרש של מספר ימים זו מזו. השנה הן המשיכו לשמור על הסינכרון ואלי, שעברה במרץ 2011 לספרד, המליטה בסוף החודש גור נוסף.

אמליה יונקת מאמה, אניה (צילומים: טיבור יגר, ספארי ר"ג)

בספארי כבר בחרו שם לגורה של אניה והעניקו לה את השם "אמליה", כמתנת פרישה לזואולוגית של גן החיות, ד"ר אמליה טרקל, שיוצאת לגמלאות בחודש הבא לאחר 30 שנות עבודה בגן החיות. השנה היא כבר זכתה למחווה ראשונה לאחר ששם המשפחה שלה, "טרקל", הוענק לגור קרנף רחב שפה (קרנף לבן) שנולד בגן החיות.

מאז 1997 נולדו בספארי עשרה גורי גורילות. חלקם עברו לגני חיות באירופה ובדרום אפריקה, במסגרת תוכנית לרביית המין המצוי בסכנת הכחדה בטבע. לדברי טרקל, כל הגורילות בספארי משתייכות לתוכנית רבייה אירופאית, אך הדבר אינו מונע שיתוף פעולה גם עם גני חיות בדרום אפריקה.

"ברגע שנולדו שני גורים בני אותו הגיל כמעט, יש לכך השפעה חשובה על המשך ההתפתחות שלהם בקבוצה. עכשיו אולי זה לא נראה חשוב כשהם צמודים לאמהות וחסרי אונים בלעדיהן", היא מסבירה. "אך בעוד שנה ואפילו חמש שנים, יהיה להם חבר בגיל דומה, איתו יוכלו לשחק, לפתח את המיומנויות הפיזיות והחוכמה החברתית שמאפיינת את הגורילות הללו".

ליה והגור שמינו עדיין אינו ידוע

"ליה משוויצה בגור, אניה מופנמת יותר"

מי שתרם את חלקו להגדלת המשפחה, הוא לוקאס, זכר כסוף הגב שמקפיד לשמור על שתי האמהות והגורים. כשבוחנים היטב את הנעשה בחצר הגורילות, ניתן להבחין בהבדלי התנהגות גדולים בין שתי האמהות.

ליה משוויצה בכל הזדמנות בגור ומתקרבת ללא חשש אל המבקרים. אניה לעומתה, ביישנית ומופנמת יותר, נוהגת להפנות את הגב ומחפשת פינה שקטה בחצר הגדולה.

"ליה הגיעה אלינו מפרנקפורט בגרמניה והיא גדלה על ידי אנשים עם גור נוסף, כך שהיא רגילה לנוכחות אנשים ברובד עמוק ואף חשוב לה להראות את הגור למטפלים וגם לסביבה", מגלה טרקל. "אניה גדלה בקבוצת גורילות באירופה ולא היה קשר אינטימי עם בני האדם מסביב, כך שהיא יותר מופנמת".

אניה ובתה אמליה

בכל הנוגע לעתידם של הגורים, טרקל מרגיעה ומציינת כי יש להם עוד לפחות שש עד שמונה שנים עד שיועברו לגן אחר במידת הצורך.

"בטבע הזכרים בגיל ההתבגרות עוזבים את הקבוצה בגיל שבע ושמונה שנים, הם יכולים לחיות כבודדים או מתגבשים יחד עם זכרים צעירים כדי להגדיל את סיכויי ההישרדות שלהם ואז למצוא נקבות", מוסיפה טרקל. "אנחנו משלחים אותם לדרכם, אחרי שהם כבר יודעים איך להתנהג ומוכנים להזדווג בגני חיות אחרים". 

בסכנת הכחדה בטבע

על פי נתוני איגוד השימור העולמי (IUCN), בטבע מצויות גורילות השפלה המערביות בסכנת הכחדה חמורה. כיום ניתן למצוא גורילות ממתת מין מזרחי ומערבי באזור אנגולה, קמרון, מרכז אפריקה, קונגו, גינאה וגבון. המשך קיומן בטבע מאוים בשל ציד נרחב ובלתי חוקי לבשר, אובדן שטחי מחייה טבעיים כתוצאה מפעילות אדם ונגיף האבולה שהרג עשרות אלפי פרטים בשנים קודמות.

כיום בטבע נותרו פחות מ-3,000 פרטים בלבד של גורילות שפלה מזרחית, בהשוואה לפחות מ-18 אלף גורילות לפני יותר מעשור. ב-2008 דווח על גילויה בקונגו של אוכלוסייה של יותר מ-100 אלף פרטים של גורילות ממין שפלה מערבית. עד כה העריכו את גודל אוכלוסיית גורילות השפלה המערביות בכ-50 אלף בלבד, אך הנתונים מצביעים על כך כי האוכלוסייה עשוייה להגיע אף ל-225 אלף גורילות.

למיטיבי לכת - צפו בגירסה ארוכה של צמד הגורים והאמהות

בגני חיות ברחבי העולם קיימים גרעיני רבייה של גורילות ממין זה ותפקידם נועד לא רק לשמור על מגוון גנטי של גורילות, במידה שמצבו של המין ידרדר בטבע, אלא גם להוות שגרירי הסברה בקרב המבקרים על הצורך לשמור על אזורי המחייה של הגורילות הנדירות בטבע.

"כשמסתכלים על הגורים יונקים בלי הפסקה, המבט האנושי שיש להם על הפנים מבהיר לי כל פעם מחדש כמה שהם כל כך קרובים אלינו", מסכמת טרקל. "זו חובתנו לשמור עליהם גם לדורות הבאים".