שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    שורד בשטח: הנס המופלא של העגולשון שחור גחון
    שנה חלפה מאז הגילוי ההיסטורי של העגולשון שחור גחון בשמורת החולה, צפרדע שנחשבה כי נכחדה מהטבע מאז שנות ה-50. היכן הוא ישן בלילה לאחר שהתגלה ע"י פקח השמורה? כמה עגולשונים נמצאו מאז ואיך קשורה לתגלית המדעית משפחה חובבת טיולים מחולון?

    אוקטובר 2009. שמורת החולה. משפחת כהן מסיימת נסיעה ארוכה מחולון בתקווה לנקות את הראש בטיול שטוף שמש, ציפורים וקצת ירוק בעיניים במהלך חול המועד סוכות. 

     

    "הגענו די מוקדם באותו היום ולא היו הרבה אנשים. אפילו היה יחסית ריק בהשוואה לחגים ופשוט התחלנו את מסלול הטיול שלנו בשביל הסלול בשמורה", מספר ל-ynet הראל כהן, אב המשפחה ואיש מחשבים. "קצת לפני שהגענו אל גשר העץ התלוי מעל המים, פתאום ראיתי צפרדע משתזפת לה בשמש שנראתה לי מעניינת. היה לי קשה להתעלם ממנה". 

     


    צילום: הראל ואלה כהן

    מציץ. עגולשון שחור גחון מטייל בשמורת החולה ב-2009 (צילום: הראל ואלה כהן)

     

    הראל התקרב אל הגברת. בחן אותה מקרוב והחל לתעד אותה מכל זווית אפשרית. "הצלחתי להתקרב אליה ממש למרחק של מספר סנטימטרים. זה לא הפריע לה במיוחד. הילדים ואשתי התקרבו בשקט כדי לא להבריח אותה", הוא נזכר.

     

    "היו לה צבעים מיוחדים וזה מה שתפס אותי. אני לא עוצר בשביל כל צפרדע כדי לצלם אותה. הנקודות הלבנות בבטן השחורה בלטו כשהיא הזדקפה. אי אפשר היה לפספס אותה".

     


    צילום: הראל ואלה כהן

    עגולשון משתזף בשמש במרכז שביל המטיילים (צילום: הראל ואלה כהן)

     

    צמד תאומים בני 12 וילד בן שמונה הכתיבו את קצב הטיול והמשפחה התקדמה להמשך המסלול. הצפרדע המשיכה אף היא בדרכה וקפצה לה אל סבך הצמחיה, שם נעלמה.

     

    לכאורה עוד מפגש עם דו-חי מקומי, רק שבמקרה הנוכחי היה זה עגולשון שחור-גחון, אחד מבעלי החיים הנדירים ביותר בעולם שעקבותיו נעלמו באמצע שנות ה-50 עם ייבוש ביצת החולה. מאז אין ספור אנשי טבע, מדענים וחוקרים מהארץ ומהעולם, ניסו לאתר בדל של תקווה לקיומו, אך לשווא.

     


    צילום: הראל ואלה כהן

    משפחת כהן בשמורת החולה ב-2009. טיילה וגילתה ראשונה

     

    רוח רפאים

    עֲגֻלָּשׁוֹן שְׁחוֹר-גָּחוֹן (Discoglossus nigriventer) התגלה לעולם המדע על ידי פרופ' היינריך מנדלסון ופרופ' היינץ שטייניץ ב-1940 והמידע עליו מועט ביותר. הוא משתייך לסדרת חסרי הזנב במשפחת העגולשוניים ולמעשה מדובר בדו חיים חסר זנב, בגודל של צפרדע בינונית, שהיה מצוי אך ורק באזור ביצת החולה.

     

     


    צילום: פרופ' היינריך מנדלסון, המחלקה לזואולוגיה, אוניברסיטת תל אביב

    עגולשון משנות ה-50 (צילום: פרופ' היינריך מנדלסון, המחלקה לזואולוגיה, אוניברסיטת תל אביב)

     

    גורמי ההכחדה העיקריים של הצפרדע היו בעקבות ייבוש החולה והרס אזורי המחייה הטבעיים. עד לאמצע שנות ה-50 נמצאו רק ארבעה פרטים בחוף המזרחי של ביצת החולה. שניים בוגרים ושני ראשנים. לאחר ששמו אותם באקווריום אחד ביחד, הפרטים הגדולים טרפו את הקטנים וכך עולם המדע נותר עם פרט אחד בוגר שנשלח לשימור. 

     

    לפני שהתגלה מחדש אשתקד, הוא כיכב ברשימה של עשרת הדו-חיים הנדירים בעולם והשנה אף גרף הישג נוסף לאחר שהעפיל לרשימת מאה מיני בעלי החיים המצויים בסכנת ההכחדה החמורה ביותר בעולם.

     

    יוצא לאור

    15 נובמבר, 2011, שמורת החולה. פקח השמורה מזה עשרים שנה, יורם מלכה, מאיץ את רכב השטח הקטנטן בשבילי השמורה שאינם נגישים למבקרים.

     

    הוא פוקח עיניים ואוזניים, מנסה לאתר חבורה שמנמנה של שקנאים הנושאים על גופם משדרי מעקב. השעה אחת בצהריים. גוף כהה וקטן חוצה את השביל בקפיצות מגושמות.

     


    צילום: אביהו שפירא

    נקודות לבנות של תקווה (צילום: אביהו שפירא)

     

    הלם, התרגשות ונקודות לבנות

    "הצבע הכהה שלה משך את תשומת ליבי. זה לא משהו שאני רואה כל יום ואני מכיר את מיני הדו-חיים שיש כאן בשמורה", הוא סיפר אשתקד בראיון ל-ynet.לאחר שעצר וירד מהרכב כדי לבדוק מה עובר בשביל, הסיק במהרה כי לפניו צפרדע מיוחדת במינה. "החזקתי אותה בעדינות ביד והפכתי אותה על הבטן. ראיתי שיש נקודות לבנות רבות ואז הבנתי שיש לי כאן משהו נדיר ביותר".

     

    מלכה נזכר ומודה שהמפגש הראשון עם רוח הרפאים הקטנה היה מלווה בהלם קל. "שמתי אותה בתוך שתי כוסות שמיועדות בכלל לשתיית קפה, אחסנתי אותה בתא האחורי של המיול ויצאתי מהשטח".

     


    צילום: דרור גלילי

    יורם מלכה. פקח-בלש עגולשונים (צילום: דרור גלילי)

     

    "איך שהגעתי לחנות המזכרות בשמורה, לקחתי מגדיר של דו-חיים מהמדף של הספרים, פתחתי אותו וממש בדפים הראשונים של המדריך, הופיע הצילום המפורסם שלו בשחור לבן, עם הנקודות הלבנות על הגחון השחור. זו תחושה של להחזיק את ההסטוריה בכף היד".

     

    קוד אדום גחון הופעל בשמורה. הזמן עצר מלכת ומלכה הזעיק את כל מי שרק אפשר כדי שיסייעו בזיהוי הוודאי של העגולשון.  

     


    הצצה למסמך הנדיר משנת 1943 (צילום: באדיבות ד"ר שריג גפני)

    עגולשון משנות ה-50 (באדיבות ד"ר שריג גפני, מרכז אקדמי רופין)

     

    "מצאנו את העגולשון"

    ד"ר שריג גפני, מרצה במרכז האקדמי רופין בתחום האקולוגיה ושמירת טבע, הגיע באותו היום קודח מחום לעבודה.

     

    "אני זוכר שהייתי חולה, אבל זה לא עצר אותי מלהמשיך ללמד את הסטודנטים. כשחזרתי למשרד מאחד השיעורים, הצצתי בטלפון הנייד שמושתק במהלך השיעורים וראיתי לפחות עשר הודעות טקסט משמורת החולה", משחזר ד"ר גפני.

     

    "הרמתי טלפון ליורם והוא לא דיבר הרבה. רק אמר לי : שריג, מצאנו את העגולשון. בוא לשמורה".

     

    שנה קודם לכן, מגלה שריג כי הוא יצא עם הפקח מלכה לחיפוש שגרתי אחר דו-חיים בשמורה.

     

    "מלכה סיפר לי שיש לו הרגשה שהעגולשונים פה בסביבה ואמרתי לו שעד שהוא לא מוצא צפרדע עם בטן שחורה ונקודות לבנות, זה לא זה. ואם ימצא, שירים טלפון".  

     


    צילום: דרור גלילי, רשות הטבע והגנים

    (צילום: דרור גלילי, רשות הטבע והגנים)

     

    38 מעלות חום לא יעצרו מדען

    רגע אחרי הבשורה על תחיית המתים, שריג, כיאה למדען - דורש הוכחות בשטח. "יש בטן שחורה עם נקודות לבנות?", הוא שאל. מלכה השיב בחיוב ודאג לשלוח במהרה בדוא"ל מספר תמונות שצילם. 

     

    גפני בהה במסך המחשב ולא האמין למראה עיניו. "אפשר לומר שבאותו הרגע הבנתי שהעסק רציני", הוא צוחק. "הייתי עם 38 מעלות חום. הכל נפל לי מהידיים מרוב התרגשות. המראתי עם האוטו צפונה. אני זוכר במעורפל שהיו פקקי תנועה בדרך, תזמון מושלם כשאתה רוצה לראות את העגולשון כמעט הכי נדיר בעולם".

     

    בזמן שגפני פילס דרכו בכבישים, ברשות הטבע והגנים החליטו לאבטח את האישיות החד פעמית ולהוציא אותה מחוץ לשמורה. אויבים לא חסרים לצפרדעים וקרפדות - רק תנו לשלדג לבן חזה או לנחש מים שתי שניות לשוחח עם העגולשון על עובדות החיים והעסק גמור. 

     


    צילום: ד"ר שריג גפני

    עגולשון מספר 6 בשמורת החולה. הגדול שנמצא עד כה. זכר, אותר ב-9.12.2011, נמצא במחבוא כמו מרבית העגולשונים בשמורה. אורכו 84 מ"מ ומשקלו 52.9 גרם.

    (צילום: ד"ר שגיא גפני, מרכז אקדמי רופין) 

     

    היכן ישן העגולשון בלילה הראשון מחוץ לשמורה?

    יפעת ארצי וטליה אורון, אקולוגיות ברשות הטבע והגנים, הגיעו עם העגולשון הראשון שאופסן זמנית בארגז קרטון אל ביתו של דידי קפלן, אקולוג מחוז צפון ברשות באותה תקופה. התגלית המדעית הונחה אחר כבוד על שולחן האורחים בסלון בביתו של קפלן בראש פינה, שהפך לאתר מסווג לעלייה לרגל.

     

    "פתחנו בקבוק שמפניה וחיכינו ששריג גפני יגיע ממכמורת. לכולנו היה ברור שצריך לצלם אותו בלי שום קשר לצילומים המדעיים", אומר קפלן, שיצא לא מכבר לגמלאות. "השאלה הגדולה היתה איפה הוא יישן בלילה, אז אני התנדבתי. הוא נשאר אצלי בבית, לא זז מטר".

     

    גפני הקודח הגיע בסופו של דבר בשעת ערב אל ביתו של קפלן ומיהר לפגוש את העגולשון. "לקחתי אותו ביד, במלוא העדינות, עם ידיים רועדות והחזקתי אותו", הוא מספר בגאווה. "צריך לזכור שמלבד מיכאל קוסטא (חוקר בתחום מדעי החיים והטבע. א.א.) שמצא את הפרט האחרון בשנת 1955, אף אחד מלבד מנדלסון ושטייניץ, לא פגש או החזיק עגולשון".  

     

    אחרי שנים שלא גילה סימן חיים בטבע ושיחק במחבואים, קפלן חשש שהעגולשון יהווה יעד לגנבי צפרדעים בצפון.

     

    "הייתי בטוח שאם יבואו אלי הביתה, הדבר הראשון שייקחו הוא לא כסף או תכשיטים, אלא רק את העגולשון, אבל הם לא הגיעו בסוף", הוא אומר בחיוך. "שמנו אותו באקווריום ליד חלון פתוח, שיקבל קצת בריזה קרה מהטבע והוא לא השמיע קול כל הלילה".   

     


    צילום: ד"ר שריג גפני

    (צילום: ד"ר שגיא גפני, מרכז אקדמי רופין)

     

    כובש את הכותרות בתקשורת בארץ ובעולם

    השמועה על הגילוי כבר עשתה לה כנפיים. ברשות הטבע והגנים הבינו לאחר בדיקה וזיהוי ראשוני של העגולשון, כי לא יוכלו לשמור את המידע בסוד לאורך זמן.

     

    בחטיבה המדעית ברשות חששו לפרסם את דבר הגילוי לפני האישור של גפני והעריכו כי אם פרט אחד שרד, יתכן שאוכלוסיה קטנה עדיין נותרה בסביבה.

     

    העגולשון הראשון עבר למחרת סדרת מבדקים מדוקדקת יחד עם אנשי הרשות וצוות חוקרים מאוניברסיטת תל-אביב. ד"ר גפני הביא את עימו במיוחד העתק של המסמך המקורי שניתן לו על ידי פרופ' מנדלסון ובו תיאור מדעי של העגולשון שיסייע לזהות במדוייק כי העגולשון שנמצא אינו מתחזה.

     

    "במפגש הראשון איתו, חשבנו שזו נקבה כי אצל דו-חיים הנקבות גדולות יותר מהזכרים, הוא היה גדול ומפותח מאוד. רק אחרי שצללנו לעומקו של עניין, גילינו שאצל העגולשונים הזכרים יותר גדולים וסימנים נוספים הוכיחו לנו שזהו בעצם זכר", מסביר גפני. "אני חיפשתי יחד עם מנדלסון במשך שנים את העגולשון וכל השנים שחלפו, באו אנשים שאמרו שמצאו עגולשון, נתתי להם את אותה תשובה בדיוק כמו שנתתי ליורם הפקח - עד שלא מביאים לי צילום של אחד כזה, זה לא זה".

     

    לאחר שניתן אור ירוק על ידי הקהילה המדעית, המנעול הוסר ושמורת החולה הפכה בן רגע לאתר עלייה לרגל מכל רחבי הארץ והעולם.

     

     

    "ראיתי את הכתבה ב-ynet ואז הבנתי מה צילמתי ב-2009"

    עם התפרצות געשית בכל אמצעי התקשורת על הגילוי מחדש של העגולשון, גם הראל כהן גלש ל-ynet ושם לב לדמות מוכרת שמככבת בכותרות בשעת הצהריים.

     

    "פתאום ראיתי את הכתבה שלך שסיפרה על תגלית מרעישה של צפרדע שהיו בטוחים שנכחדה מהטבע ונמצאה שוב. הצצתי בתמונות ואמרתי לעצמי שצילמתי אחת כזאת ב-2009", הוא מגלה.  

     

    "התחלתי לחפש במחשב שלי את התמונות והעליתי אחת רק כדי להשוות ביניהן, כדי לראות שאני זוכר נכון. ברגע שראיתי את הנקודות על הבטן של העגולשון, אז הבנתי מה צילמתי בשמורה ויצרתי קשר עם יורם הפקח שנדהם לשמוע על המפגש שלי איתו".

     

    אחרי הפרסום, מספר כהן כי דיווח על התגלית לבני משפחתו ולמכריו. "כיף לדעת שהיה לי חלק קטן בתיעוד תגלית מדעית כל כך מרשימה. היה לי הרבה מזל לראות אותו".

     

    שבועיים לאחר מכן, מלכה מצא את הפרט השני בשמורת החולה. בכתבה שעלתה באתר, הראל הגיב וציין כי צילם את העגולשון ב-2009, אך לא השאיר פרטים נוספים מעבר ל"הראל, מרכז".

     


    הראל כהן מגיב לכתבה ושומר על אנונימות

     

    האיתור של משפחת כהן לראיון לכתבה היה מאתגר לא פחות ממציאת העגולשון שחור גחון. ברשות הטבע והגנים שמרו רק את שמו המלא וכתובת הדוא"ל. נסיון שליחת מייל לא הניב מענה.

     

    רק אחרי הטרדה טלפונית של אינספור הראלים כהנים ברחבי הארץ, חיטוט בנבכי הפייסבוק ושליחת מיילים לקרובי משפחתו ומכרים פוטנציאליים, נמצאה משפחת המטיילים בשלום ועמן גם תמונות נדירות של העגולשון באור יום בשמורה, שנחשפות כאן לראשונה.

     

    מפקד אוכלוסין

    מה עלה בגורל העגולשונים בשמורה? מאז הגילוי הראשון, נמצאו בשנה האחרונה בשמורה 11 עגולשונים בגדלים ובגילאים שונים, כולם זכרים למעט נקבה אחת יחידה..

     


    צילום: דרור גלילי, רשות הטבע והגנים

     

    שלושה פרטים נוספים נמצאו טרופים לאחר ששימשו ארוחת בוקר לעופות המים המקומיים. שניים מהם מחכים לעבור לאוסף הלאומי של ישראל במוזיאון הטבע שנמצא בהקמה.

     

    הנקודות הלבנות על כל עגולשון מהוות מבחינת החוקרים תעודת זהות לכל פרט. אחרי שנלקחה מהם דגימת די.אן.אי, הם שוחררו בחזרה לטבע בדיוק מהמקום בו נמצאו.

     

    בשנה האחרונה עמלו אנשי הרשות למצוא פרטים נוספים כשמלכה, פקח-גשש עגולשונים מוביל את רשימת הטבלה בכל הנוגע למציאת שאר חברי המשפחה. למרות שתדירות החיפושים צומצמה כדי להפחית את הלחץ על האוכלוסיה המעטה שנותרה, בגופי המחקר מבינים כי צריך להקדיש לנושא חוקר או חוקרת להמשך החיפושים. "האתגר הבא שלנו הוא למצוא ראשנים, ביצים, לשמוע אותם מחזרים או משמיעים קולות בשטח", אומרת יפעת ארצי, אקולוגית עופות להקניים ברשות הטבע.

     

    כל העגולשונים שנמצאו אותרו באותו מקום בשמורה, בו לא מכסחים צמחייה, מרססים או מתקיימת בו רעייה של בקר. למעט העגולשון שמצאה משפחת כהן שכיכב במרכז שביל המטיילים העמוס בשמורה. "יש להם נטייה להתחבא, להתחפר וכמעט לא לזוז וכך בעצם יורם מצא את מרביתם. האתגר שלנו הוא לשמור על שמורת החולה פעילה ולחה, כי אנחנו בעצם אחראיים שהיא תשרוד ומזרימים לה מים שאנחנו מקבלים באספקה", היא מפרטת. "זה מרתק לראות חיה שחשבנו עד כה שנכחדה ונעלמה. היא תמיד תסמל לנו את האוצר שאיבדנו עם ייבוש החולה וזה נותן כוח להמשיך בשיקום ושימור האזור. מי יודע איזה מינים אחרים יצוצו בעתיד?".

     


    צילום: דרור גלילי, רשות הטבע והגנים

    (צילום: דרור גלילי, רשות הטבע והגנים)

     

    מבחינתו של יורם הפקח, הוא בטוח כי שמורת החולה מבשלת הפתעות נוספות בתחום בעלי החיים.

     

    "אני חי איתה כבר כל כך הרבה שנים וכל יום בשמורה הוא מסקרן ולא דומה לזה שבא אחריו. יש עוד הרבה דברים לא פתורים עם העגולשון. הוא אוהב לשחק איתנו מחבואים, עובדה שעשרות שנים לא ראו אותו. הוא מצליח לעבוד על כולנו. הוא מכריח אותנו להתאמץ בשבילו, אבל הוא שווה את הכל".

     

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: דרור גלילי, רשות הטבע והגנים
    צילום: דרור גלילי, רשות הטבע והגנים
    צילום: דרור גלילי, רשות הטבע והגנים
    צילום: דרור גלילי, רשות הטבע והגנים
    צילום: הראל ואלה כהן
    "ראיתי צפרדע משתזפת בשמש".
    צילום: הראל ואלה כהן
    צילום: הראל ואלה כהן
    עגולשון שחור גחון שצולם ע"י משפחת כהן ב-2009 בשמורת החולה
    צילום: הראל ואלה כהן
    צילום: דידי קפלן, רשות הטבע והגנים
    מגיע לסלון בראש פינה לאחר המציאה ללינת לילה מאובטחת
    צילום: דידי קפלן, רשות הטבע והגנים
    צילום: ד"ר שריג גפני
    עגולשון חסר מזל. נטרף באופן חלקי על ידי שלדג לבן חזה
    צילום: ד"ר שריג גפני
    מומלצים