נעים להכיר: שון ג'יימס - מטריה אווירית לחורף
הפורוורד של מכבי ת"א מצטיין בעיקר ביכולת ההגנתית שלו, אולי זה מה שגרם לצהובים להשאיר אותו למרות עונת בכורה לא מרשימה. וגם: למה שאק ודייויד רובינסון יכולים לקנא בג'יימס ומי ניסה לירות בו. הערב (21:05) הוא מול שאלון
תאריך לידה: 10.9.83
מקום לידה: ניו יורק
גובה ומשקל: 2.08 מ', 102 ק"ג
כתבות נוספות על מכבי תל-אביב:
- לבנת: "יש להפסיק את הדרבי במקרה של שירי שואה"
- גודס ופרישמן נזכרים בדרבים הגדולים
- מלקולם תומאס לא שמע על הפועל תל אביב
נקודות ציון בקריירה: במכללת דוקיין היה לאחד משחקני ההגנה הכי מוכרים ב-NCAA, כשבשיאו רשם בעונה אחת 6.53 חסימות למשחק - הממוצע הגבוה ביותר בהיסטוריה לעונה. יותר מדייויד רובינסון ויותר משאקיל אוניל.
הפרשנים ניבאו לו מקום 17 בדראפט של 2008, אבל כנראה בגלל הגוף החלש יחסית נשאר מחוץ לבחירה והתגלגל לבני השרון, שבקיץ 2008 הייתה בלי מאמן עדיין. בהרצליה/רעננה היה לחוסם מספר 1 בליגה, והגיע עם הקבוצה גם לגמר הגביע, שם הפסיד למכבי ת"א. נחת בקיץ שעבר אצל הצהובים בתור הגבוה הכי טוב שמסתובב בישראל, מחוץ להיכל נוקיה, אבל שימש בעיקר כגיבוי לא מרשים במיוחד לסופוקליס שחורציאניטיס וריצ'ארד הנדריקס.
| עונה | מפעל | נקודות | ריבאונדים | חס' | אחוז ל-2 | דקות |
| 11/12 | יורוליג | 2.6 | 8.5 | 0.9 | 44.8 | 8.5 |
| 11/12 | אדריאטית | 6.3 | 12.9 | 1.3 | 65.2 | 12.9 |
| 12/13 | יורוליג | 9.9 | 5.4 | 1.3 | 66.7 | 16 |
| 12/13 | ליגת העל | 9.2 | 4.3 | 1.7 | 64.7 | 16.5 |
פרק פיקנטי: 1. יש לו 5 טריפל דאבל בקריירת המכללות - המאזן השלישי הכי גבוה בהיסטוריה, בצוותא עם שאקיל אוניל. 2. נורה ברגלו במהלך ריב כנופיות בקמפוס בו למד ב-2006. 3. יליד גינאה, הגיע לארה"ב בגיל 7.
מה אמרו עליו: "אני חושב שמגיע לי להיות ה-MVP של העונה בליגה. הוכחתי את עצמי במהלך השנה, הראיתי שאני עקבי, ואני לא חושב שאפשר למצוא
מישהו שעושה למען הקבוצה שלו יותר ממני. אפשר להגיד שכן". שון ג'יימס על שון ג'יימס, בסיום עונת 2010/11 במדי בני השרון.
דברי סיכום: מהסגל המצומצם שנשאר זהה לעונה שעברה, נדמה כי שון ג'יימס הדמות המפתיעה ביותר שלא עזבה מצד אחד, אך גם זו שעשתה את ההתקדמות המשמעותית ביותר מהצד השני. קצת כמו בפוקר - כשאתה מחליט להשאיר קלפים גרועים ביד, אבל מה שנפתח לך על השולחן פתאום הופך את הקלפים הללו למכרה זהב.
המשחקים מול מלאגה וסיינה היו דוגמאות מצויינות לכך. אם ניתן היה להשתמש לעיתים יותר תכופות בפיק אנד רול בינו לבין יוגב אוחיון, יכול להיות שאפשר היה להפיק ממנו קצת יותר בהתקפה. השאלה אם זה מה שדייויד בלאט בכלל מחפש.
לפנייה לכתב/ת 
