מדינה משקיפה באו"ם - מה זה בעצם אומר?

סמל, לא מדינה. בקשת הרשות הפלסטינית להצטרף לאו"ם כמדינה משקיפה שאינה חברה לא תשנה דבר בשטח, אך תהווה תמרור אזהרה שיעיד על יכולתה להגיע להישגים למרות התנגדות ישראל, כך העריכו אמש (יום ד') מומחים ששוחחו עם ynet.

• הצביעו בסקר הגדול של ynet: האם להכיר בפלסטינים?
  

"צריך להבין שמחר אין מדינה, אין גבולות, אין צבא ואין ריבונות", הבהיר פרופסור אייל זיסר, מזרחן מאוניברסיטת תל אביב. "יש כאן עניין סמלי שהוא לא חדש לנו, אבל בהחלט מעיד על התקדמותם של הפלסטינים לבניית מדינה משלהם. אנחנו הרי רוצים שזה לא יהיה מהלך חד-צדדי, אלא חלק מהסכם, וכאשר הם הולכים למהלך כזה, תמיד יהיה החשש שתהיה להם מדינה מבלי שנקבל את מה שאנחנו רוצים".

גם פרופסור רובי סיבל, מומחה למשפט בינלאומי באוניברסיטה העברית בירושלים, הסכים כי מדובר בעיקר במהלך סמלי. "בשטח זה לא משנה דבר", אמר. "הבקשה שלהם תתקבל, הם ירקדו ברחובות, יבקשו שמדינות יכירו בנציגים שלהם כשגרירים, מה שכבר נעשה, אבל להבדיל מהחלטות של מועצת הביטחון, החלטות העצרת הכללית אינן מחייבות, אלא ממליצות. בתוך עצרת האו"ם, לא יהיה שינוי כי גם היום הם רשאים להגיש הצעות אך לא להצביע, וגם בעתיד הם לא יוכלו להצביע כי אינם חברים באו"ם. זה ייתן להם הרגשה טובה, אבל לא יקדם או יפתור את הבעיות שלהם מול ישראל".

הרשות הפלסטינית עסוקה בקדחתנות בהכנות האחרונות לקראת ההצבעה בעצרת הכללית של האו"ם. כל בכיריה כבר נמצאים בניו יורק, ובראשם הנשיא הפלסטיני אבו מאזן. על פי לוח הזמנים של האו"ם, בשעות הבוקר (שעון ניו יורק) יחל כינוס טקסי של העצרת הכללית לרגל יום הסולידריות הבינלאומי עם העם הפלסטיני, שמצוין ב-29 בנובמבר בכל שנה, בלי קשר ישיר להצבעה. אבו מאזן ינאם בכינוס ויקבל איגרות תמיכה רשמיות ממדינות שונות בעולם.

בסיום הכינוס, שיימשך עד אחר הצהריים, תמשיך העצרת הכללית בסדר יומה המתוכנן, שבעיצומו - הבקשה הפלסטינית להצבעה על שדרוג מעמדה. הדיון ייפתח בנאום נשיא העצרת הכללית, ולאחריו יישא אבו מאזן הצהרה. מדינות שונות יוכלו לנצל את האפשרות להסביר כיצד יצביעו בנוגע לשדרוג המעמד של הפלסטינים, וכן בנוגע להחלטות נוספות בנוגע להם שיועלו להצבעה. לאחר מכן תתקיים ההצבעה בעצרת.

לעת עתה, הודיעו מדינות רבות באירופה על תמיכתן בבקשת הפלסטינים לשדרג את מעמדם למדינה משקיפה שאינה חברה באו"ם. ספרד, שווייץ, דנמרק ונורבגיה הודיעו על תמיכתן בבקשה והן מצטרפות לצרפת שהודיעה על כך עוד קודם. הבריטים אמרו כי בכל מקרה לא יתנגדו לבקשה ואף יתמכו בה - אם יקבלו ערבויות מהפלסטינים כי אלו יחזרו לשיחות השלום, ולא יתבעו ישראלים בבית הדין הבינלאומי בהאג. מנגד, גרמניה הודיעה כי תתנגד או שתימנע. "קרוב לוודאי שלא נתמוך", אמר דובר הקנצלרית. ליטא תימנע.

בין ניו יורק להאג

פרופסור זיסר מבקש להסב את תשומת הלב להשלכה נוספת שתנבע מקבלת הבקשה. "צריך להיות מוטרדים מכך שבמהלך הזה הם יוכלו להיות חברים בארגונים השונים השייכים לאו"ם, כך למשל התאחדות הספורט שבה הם כבר חברים, וכן ארגון הרווחה, זכויות האדם ועוד. זה אמנם לא משליך עלינו ישירות, אבל זה בהחלט מחזק אותם". עם זאת, הדגיש זיסר, "בארצות הברית יש חוק שמפסיק את המימון לכל ארגון שמקבל את הפלסטינים, לכן אני לא בטוח שארגונים בינלאומיים ירצו לקבלם".

הבעיה העיקרית עלולה להתרחש רחוק מניו יורק, בבית הדין הבינלאומי בהאג. "מדובר בארגון היחיד שלא מקבל מימון מארצות הברית ושם יכולה להיות בעיה", הסביר פרופסור סיבל. "אם הפלסטינים יבקשו להתקבל אליו - הם יתקבלו, אבל אז כל אזרח פלסטיני שיבצע פשע מלחמה בעתיד יהיה כפוף לבית הדין, כולל אזרחי עזה, אנשי חמאס. אני לא כל כך בטוח שהם ירצו להתחייב בבית הדין לפשעי מלחמה שאזרחי עזה יבצעו בעתיד".

במקביל, יוכלו הפלסטינים לבקש להעמיד לדין את ישראל על פשעי מלחמה. "במצב כזה בית הדין יוכל לפסוק בנושאים הקשורים בישראל כמו התנחלויות ובנייה ביהודה ושומרון. זו יכולה להיות תוצאה לא סימפטית של המהלך הזה", אמר זיסר.