שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    מחקר: 50% מהמזון בעולם מושלך לפח
    נתונים שאספו חוקרי מכון וולקני מגלים שכמחצית מהיבולים החקלאיים בעולם נזרקים עוד לפני שהם מגיעים לצלחת. את המחיר אנחנו משלמים פעמיים - בהתייקרות מחירי המזון ובפגיעה בסביבה, כמו בזבוז מים, אובדן קרקע ושימוש בכימיקלים

    חשבתם שמחירי המזון עולים בגלל ההתחממות הגלובלית או הזינוק במחירי הדלק? על פי חוקרי מכון וולקני, הסיבות לכך הן דווקא בזבוז המזון – נתונים שנאספו במכון לקראת כנס "משבר המזון העולמי" שייפתח הערב (א'), מגלים כי מחצית מהתוצרת החקלאית בעולם נזרקת לפח מבלי שהיא מגיעה לצלחת, כאשר לצרכנים יש חלק ניכר בתופעה.

     

    עוד בכלכלה ירוקה :

     

    ד"ר אמנון ליכטר, חוקר במכון שמתמקד בתוצרת החקלאית אחרי הקטיף, מסביר כי הנתונים מתבססים על נתוני ארגון המזון העולמי ומחקרים שבוצעו בעולם. הממצאים מגלים שכ-50% מהיבולים החקלאיים בעולם נזרקים בשל מזיקים, הובלה בעייתית או פסילה על סמך פרמטרים של יופי.

     

    "ייצור מזון הוא מאוד יקר מבחינה סביבתית, למשל מבחינת צריכת המים, הדשנים והכימיקלים שבהם נעשה שימוש להדברת מזיקים, והקרקעות שמשמשות לחקלאות במקום לסביבה טבעית", מסביר ליכטר. "הצרכן משלם מחיר כבד פעמיים – הן מבחינת עלות המוצר והן בפגיעה בסביבה".

     

    50% מהיבולים מושלכים לאשפה (צילום: אביהו שפירא ) (צילום: אביהו שפירא )
    50% מהיבולים מושלכים לאשפה(צילום: אביהו שפירא )

     

    החוקרים מדגימים את אובדן המזון שמתרחש לאורך מערך ייצור המזון החקלאי, משלב הגידול, דרך האחסון, ההובלה, המיון והשיווק, ועד לצרכנים הסופיים, במדינות מפותחות בעיקר, שקונים בכמויות גדולות ממה שהם צריכים. כתוצאה - כמויות גדולות של ירקות ופירות מושלכים לפח מכיוון שהרקיבו עוד לפני שהספיקו להיאכל.

     

    כרוניקה של אובדן מזון

    על פי החוקרים, כבר בשלב הגידול החקלאי נגרם אובדן של עד 35% מהתוצרת החקלאית במדינות מתפתחות וכ-15% במדינות המפותחות, עקב מחלות, עשבים, מזיקים ופגעי אקלים. הסיבה שבמדינות מתפתחות קיים פחת (ירידה בערך) גדול יחסית, היא מחסור בתשתיות וידע מתאימים.  

     

    "זריקת תוצרת בשלב זה עשויה להיגרם גם מקטיף מוקדם או מאוחר מדי שיוביל לאיכות פגומה וירודה של הפרי או הירק", מסבירים החוקרים. "תוצרת חקלאית שאינה מתאימה לשיווק מופנית לעיתים לשווקים משניים כגון עיבוד בתעשייה או מזון לבעלי חיים, אך לרוב היא הופכת לפסולת".

     

    בשלב הבא, של אחסון והובלה, נגרם אובדן של 40%-30% מהיבולים, בעיקר עקב המיכון שבו עושים שימוש בעיקר במדינות מתפתחות. החוקרים מסבירים כי הפירות והירקות חשופים בשלב זה לפגיעות פיזיות ופציעות, לטמפרטורה גבוהה או נמוכה מידי או לתנאי לחות לא מתאימים. אובדן זה נגרם בעיקר בשל מחסור בטכנולוגיות מתאימות לקירור ואחסון, ובשל תשתיות בעייתיות לשינוע תוצרת טרייה – גורמים שגם מביאים לירידה בערכם התזונתי של הפירות והירקות.

    קונים בכמויות גדולות מדי (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
    קונים בכמויות גדולות מדי(צילום: shutterstock)

     

    גם בשלב המיון וברשתות השיווק מתרחשים תהליכים שגורמים לפגיעה באיכות הפירות והירקות ולזריקה של עד 20% מהסחורה, בעיקר במדינות מפותחות. החוקרים מסבירים כי הסיבה לכך היא ניצול חלקי בלבד של התוצרת בגלל הערך שניתן להופעה החיצונית, חוסר מקצועיות וידע בטיפול בתוצרת הטרייה ברשתות השיווק וכן תרבות השפע - בה לוקחות חלק גם רשתות, מסעדות ובתי אירועים, שקונים עודף עצום של תוצרת חקלאית שאינם משתמשים בה ושאין סיכוי שתימכר.

     

    לבסוף, בשלב שבו הצרכנים בוחרים את המוצרים על המדפים - החוקרים מציינים כי נגרם אובדן נוסף מאחר שהצרכנים, בעיקר במדינות המפותחות, גם בוחנים את המזון בהתאם לסטנדרטים אסתטיים ומוותרים על כל מה שנראה בעיניהם פגום, וגם קונים בכמויות שלא תואמות את השימוש כך שחלק לא קטן מגיע לפח האשפה.

     

    מה אפשר לעשות?

    על פי החוקרים, רק פעולה משותפת של החקלאים, רשתות השיווק והצרכנים, תוכל למנוע את הבזבוז ולרסן את זינוק המחירים. הפתרון שהם מציעים מגיע ממספר כיוונים, הראשון מגורמי חקלאות - באמצעות מיכון וטכנולוגיה חקלאית מתקדמת שמונעת מזיקים ומסייעת לצמחים להתמודד עם ההתחממות הגלובלית.

     

    במסגרת זו שוקדים החוקרים במכון על פיתוח זני צמחים המתאימים לאחסון ארוך טווח וכן תרים אחר שיטות ידידותיות לסביבה, שיחליפו את אלה שהיו נהוגות לשמירת איכות התוצרת החקלאית. שיטות אלה, שהסתמכו בעיקר על כימיקלים להדברת ריקבון, גרמו על פי החוקרים לפגיעה באיכות התזונתית של התוצרת ולפגיעה בסביבה.

     

    ירקות נפסלים על סמך פרמטרים של יופי (צילום: מיכל הלוי) (צילום: מיכל הלוי)
    ירקות נפסלים על סמך פרמטרים של יופי(צילום: מיכל הלוי)

     

    בנוסף ממליצים החוקרים לרשתות השיווק להיערך מחדש ומעתה להזמין תוצרת בהתאם להערכות הביקוש ולא בכמויות עצומות שמעבר לנדרש, וכן להקפיד על אחסון המזון בתנאים נאותים. ולבסוף, החוקרים ממליצים לצרכנים, הלא הם כל אחד מאיתנו - להיות פחות בררנים בנוגע ל"מראה המושלם" של הפרי או הירק, לקנות בהתאם לכמויות בהן אנחנו בטוחים שנשתמש ולדאוג לאפסון נכון של המזון. 

     
    "אם אובדן התוצרת בכל הרמות יפחת בחצי - זה יתבטא בחיסכון של מיליוני טון תוצרת בעולם", מסביר ליכטר. "דרך אחת להקטין את הנזק הסביבתי היא ייעול צריכת המזון, הן מבחינת הצרכן שיכול לקנות בצורה חכמה יותר והן מבחינת החקלאי, שיכול לייעל את השיטות לאורך מסלול הייצור ולחסוך כמחצית מצריכת המים, השטח וחומרי הדישון. התייעלות בניצול מזון אינה מוטלת רק על היצרנים - גם הצרכנים צריכים להיות מודעים לכך שהם מבזבזים מזון וסביבה".

    פורסם לראשונה 02/12/2012 15:49

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים