לעבור לעבוד לארה"ב: מה ישתנה בשנת 2013?

בשנת 2012 חלו שינויים משמעותיים מאוד במדיניות של ארה"ב כלפי כניסת זרים לשטחה, לרבות ישראלים.

שינויים אלו השפיעו על חברות ישראליות, על אנשי עסקים וכן על סטודנטים, מרצים וחוקרים. מהן עיקר התמורות שחלו? יתרה מכך, מה טומנת בחובה שנת 2013 בנושא זה? האם מגמת ההקלה צפויה להימשך? והאם יש קשר למדיניות החוץ של ישראל?

עו"ד צבי קן תור, מומחה לדיני ניוד מומחים ממשרד קן תור עכו, אשר משמש כיו"ר ועדת האשרות של לשכת המסחר ישראל-אמריקה עזר לנו להבין את הסוגייה וענה למספר שאלות בנושא.

שאלה: לצד ההקלות שנתנו, בשנים האחרונות חלה החמרה במדיניות האכיפה והענישה כלפי עובדים לא חוקיים. הערכות גורסות כי אלפים רבים מאוד של ישראלים שוהים בארה"ב ועובדים בה ללא אשרה. האם יש להם סיבה טובה לחשוש עוד יותר.

תשובה: הרוח הגבית להחמרות מכל הסוגים נגד כל סוגי העבריינים תגיע מכיוון מהמושלים, בעיקר של המדינות שגובלות במקסיקו, אך לא רק.

להערכתי, ההחמרה תימשך בקצב משתנה, תוך הטלת הגבלות נוספות, קנסות לרבות גירוש וכדומה. אין לי ספק שאנו צפויים לראות עלייה בעקומת הפשיטות והמעצרים של עובדים לא חוקיים, ובכלל זה של עובדים ישראלים.

אני ממליץ לא להתחכם עם הממשל האמריקאי. כנגד אזרח ישראלי אשר ייתפס שוהה ו/או עובד שלא כחוק, יינקטו סנקציות חמורות מאוד אשר הקלות שבהן הינן איסור כניסתו עקב כך לארצות הברית לכל ימי חייו, וכן אפשרות לאיסור או לקשיים על כניסתו למדינות נוספות מלבד ארה"ב. הצעירים שעובדים בארה"ב באופן בלתי חוקי אינם חושבים לטווח ארוך וחבל.

איך ממשל אובמה ישפיע עלינו? (צילום: רויטרס)

שאלה: לאחרונה אנו עדים לעדויות שונות אודות רפורמה כוללת בחוק ההגירה. האם הדבר מהווה נקודת אור עבור הישראלים שעובדים בארה"ב שלא כחוק?

תשובה: קשה לדעת אם בכלל תהיה רפורמה, ואיזה פנים היא תלבש. הישראלים אינם נחשבים כשיקול רלבנטי ברפורמה. ההערכות הינן כי בארה"ב חיים כיום 12 - 20 מיליון שוהים בלתי חוקיים. שיעור הישראלים מתוכם מוערך בפחות מאחוז אחד.

נראה כי בלתי אפשרי לגרש את כולם, בשל מגוון רחב של סיבות. מאידך לא ניתן להעניק להם חנינה ומעמד חוקי, כי כך יוצא הפושע נשכר. אף החסינות הזמנית לשנתיים אשר לאחרונה ניתנה לאלו אשר הגיעו לארה"ב כקטינים עם הוריהם ספגה ביקורת קשה. להערכתי יש דיבורים רבים ומעט מעשים. אני צופה כי האכיפה תימשך במלוא עוצמתה, וכי יהיו שינויים קטנים יחסית.

שאלה: האם יש קשר ישיר בין מדיניות החוץ של ישראל לבין נכונות הממשל בארה"ב להמשיך ולהקל על כניסת ישראלים לעבוד בשטחה?

תשובה: ביחס לישראל – אני צופה כי במהלך 2013 יתחיל ויתבסס השימוש באשרת E-2 באותם מקרים בהם הוא מהווה פיתרון עדיף. בשאר המקרים, תימשך הנפקת האשרות כרגיל.

הנושאים המרכזיים יהיו הבדיקות הבטחוניות כמו גם בחינה מדוקדקת של ישראלים עם רקע שלילי מתקופת העבודה שלהם בעגלות. יתכן גם כי יחל היישום של כניסה קלה לבעלי אשרה לארה"ב בעזרת כרטיס מגנטי אשר יחליף את הצורך להיפגש בכל כניסה עם קצין הגירה.

שאלה: פורסם כי אחד מהשינויים העיקריים אותם אישר הנשיא הינו החוק שמאפשר למשקיעים ישראלים אשרת עבודה בארה"ב בקטגוריה של E-2 זאת בהסתמך על השקעתם. מתי להערכתך יוכלו אנשי העסקים בישראל לקבל אשרה זו?

תשובה: כניסתו לתוקף של החוק כפופה לנקיטת מספר צעדים על ידי ממשלת ישראל, וכי לאחר השלמתם, אשר צפויה בקרוב, יוכלו משקיעים ישראלים לקבל אשרות עבודה מסוג E-2. אני מעריך כי הדבר יקרה במהלך 2013, ותקווה לי כי בתחילת השנה.

לאחר סיום התהליך יוכלו לפנות לקבלת אשרות E-2 לעצמן ולעובדיהן גורמים רבית מתוך המגזר העיסקי בישראל כמו חברות סטארט אפ, יהלומנים, סוחרים, יבואנים, יזמים, וכן כל גורם עסקי אשר ירצה לפתוח עסקים בארה"ב. זאת החל מנציגות עסקית, דרך מתן שירותים וייעוץ, וכלה בייצור.

זוהי בשורה משמעותית ביותר. חשוב לזכור כי עד היום הוגבלו אזרחי ישראל לקבלת אשרות מסוג E-1 אשר מהווה אשרת עבודה רק עבור עובד בחברה אשר הוכיחה שכבר יש לה "סחר ממשי וניכר" בין ארה"ב וישראל, וכי היקף הסחר של אותה חברה עם ארה"ב מהווה לפחות 50% מהסחר הגלובלי שלה.

שאלה: לא מעטים רוכשים השכלה במוסדות בארה"ב. הבעיה היא שהממשל קוצב בזמן את משך תקופת ההכשרה, לה זכאים סטודנטים זרים בארה"ב, אשר סיימו את לימודיהם בתחומי המדע. האם חל שינוי במדיניות כלפי קבוצה זו?

תשובה: בהחלט כן. חלו כמה שינויים משמעותיים לטובה. במהלך שנת 2012 הוארכה תקופה ההכשרה המיקצועית המותרת לבוגרים מ-12 חודשים ל-17 חודשים. מדובר בתוכנית אשר נקראת STEM אשר מתייחסת לתחומי המדע, הטכנולוגיה ההנדסה והמתמטיקה.

הקלה נוספת מתייחסת לאפשרות אשר ניתנה לבני ובנות זוג של סטודנטים ללמוד בהיקף חלקי. נוסף על כך מנסה המשרד לביטחון פנים להקל את תהליך קבלת הגרין קארד – אשרת עבודה קבועה - לזרים שסיימו בארה"ב תואר שני ומעלה ואשר הינם בעלי מומחיות מוכחת ומובילות בתחום טכנולוגי מסוים.

שאלה: ישראלים רבים שקיבלו אשרת H1-B, לצורך העסקתם בתפקיד של מהנדסים, אנשי תוכנה ומדענים, אשר ביקשו היתר שהיות קבע, נאלצים להתמודד עם בעיה מהותית - בני הזוג שלהם לא מורשים לעבוד. האם הממשל האמריקאי מכיר בבעיה זו?

תשובה: אכן כן. במהלך שנת 2012, נתנה הקלה משמעותית נוספת לבני ובנות הזוג של 65 אלף בעלי אשרות H-IB אשר מחולקות כל שנה. עד כה, לא הורשו בני הזוג לעבוד. המצב כיום הוא שחלק מבני הזוג רשאים לעבוד. זאת בתנאי שהם הגישו בקשה לגרין קארד וכי חלף זמן מסוים מאז הגשת הבקשה לגרין קארד.

שאלה: ההיגיון מנחה כי כל חוקר ישראלי שמעתיק את מקום מגוריו למדינה זרה, מעניק לה ערך רב ויוצר באופן עקיף עוד מקומות עבודה. נדמה כי הממשל בארה"ב מקשה במידה מסוימת על חוקרים ישראלים לקבל אשרת שהייה. האם הממשל האמריקאי הושיט יד לעזרתם ?

תשובה: הנשיא אובמה אמר לא אחת כי חדשנות היא נשמת אפה של אמריקה. זו גם הסיבה שבשנת 2012, נתנו, למשל, הקלות לחוקרים ביחס לסוגי האסמכתאות אותם יכלו להגיש כדי לתמוך בבקשתם לגרין קארד בקטגוריה המיועדת לבעלי הישגים מיוחדים. השינויים שנכנסו לתוקף מאפשרים להרחיב את היריעה.