שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    הלכות חנוכה - כל הדינים והמנהגים לחג
    איפה מדליקים? כמה מדליקים? מה עושים לפני שבת, ומה קשור הסביבון? - כל הלכות חג החנוכה ומנהגיו

    חג החנוכה מתחיל השנה במוצאי השבת, אור לכ"ה בכסלו (24/12/2015) ונמשך עד מוצאי השבת אור ל-ג' בטבת 31/12/2015).

     

    הכל על חנוכה בפרויקט מיוחד:

     

    הדלקת נרות

    המצווה המיוחדת של חג החנוכה היא מצוות הדלקת הנרות.

     

    מספר הנרות: ביום הראשון נר אחד, ובכל יום מוסיפים נר, עד היום השמיני שבו מדליקים שמונה נרות. מי שאין לו מספיק נרות, יוצא ידי חובה גם בהדלקת נר אחד.

     

    אין חובה להדליק דווקא ב"חנוכייה", אבל יש לסדר את הנרות סמוכים זה לזה ובשורה אחת.

     

    מכיוון שאסור להשתמש באורם של נרות החנוכה, מדליקים נר נוסף, שנהוג לכנותו "שמש". נר זה נועד להבטיח שאם בכל זאת מישהו משתמש באור החנוכייה – הדבר נחשב כשימוש בנר הנוסף, ולא בנרות החנוכה.

     

    מקום ההדלקה: מצווה להדליק את נר החנוכה בבית. המקום העדיף הוא על הפתח הפונה לרשות הרבים,

    בצד שמול המזוזה. אפשר גם להדליק על אדן חלון הפונה לרשות הרבים. בבית משותף, יש המעדיפים להדליק על הפתח של הבניין, ויש המעדיפים להדליק בחלון. אם שתי הדרכים הללו לא אפשריות, יש להדליק ליד פתח הבית מבפנים, ובדיעבד, גם אם הדליקו בתוך הבית, יוצאים ידי חובה.

     

    נהוג להדליק נרות בברכה גם בבית הכנסת, סמוך לתפילת ערבית. אין יוצאים בהדלקה זו ידי חובת ההדלקה, ויש להדליק גם בבית בברכה. בעקבות המנהג להדליק בבית הכנסת, קיים מנהג להדליק במקומות התכנסות ציבוריים, כדי לקיים את "פרסום הנס". יש מי שמתיר להדליק בברכה במעמד זה, אך רבים פוסקים שאין לברך, ומסתפקים באמירת "הנרות הללו" ושירת "מעוז צור" אחרי ההדלקה.

     

    יש להדליק את הנרות במקום שבו יוכלו לדלוק לפחות חצי שעה בלי הפרעה. אין להדליק במקום שיש בו רוח העלולה לכבות את הנרות. המדליקים בחוץ, נוהגים כיום להדליק בתוך "אקווריום" זכוכית, ואפשר גם להדליק את הנרות בעששיות זכוכית.

     

    אין להזיז את הנרות ממקומם אחרי ההדלקה במשך מחצית השעה לפחות, שבה עיקר החובה. אין יוצאים ידי חובה בהדלקה ניידת, כגון על גבי מכונית נוסעת, אך אין מניעה להדליק כך לשם פרסום הנס – אם כי אין מברכים על כך.

     

    זמן ההדלקה: יש הנוהגים להדליק אחרי השקיעה (16:35 בקרוּב), ויש הנוהגים אחרי צאת הכוכבים (17:00 בקרוּב). בערב שבת, או כאשר צריכים לצאת מהבית - מותר להדליק בברכה כבר מזמן "פלג המנחה" (15:35 בקרוּב), ואז יש להשתמש בנרות גדולים או בכמות שמן שתספיק לפחות עד חצי שעה אחרי השקיעה. בכל אופן, עדיף לקרב את ההדלקה ככל האפשר לזמן השקיעה.  

     

    צילום ועריכה: גבי נוימן

    צילום ועריכה: גבי נוימן

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

     

    מי שאינם יכולים להדליק בזמן, רשאים להדליק בברכה כל עוד יש עוברים ושבים ברחוב. המדליקים בתוך הבית – יכולים להדליק בברכה עד עלות השחר, כל עוד יש בבית מישהו ער שרואה את הנרות. יש אומרים שאפילו אם אין אדם מלבדו בבית – יכול להדליק בברכה.

     

    המנהג הרווח הוא להדליק נר חנוכה בערב שבת סמוך לפני הדלקת נרות, ובמוצאי השבת מיד אחרי ההבדלה. אפשר להדליק גם אחרי הדלקת נר שבת – אם לא קיבלו שבת ועדיין לא נכנסה שבת, ויש גם הנוהגים להדליק נר חנוכה בבואם מבית הכנסת במוצאי שבת, לפני הבדלה.

     

    מי המדליקים: הכל חייבים בהדלקת נר חנוכה. נשים חייבות כמו גברים, וגם מוציאות אותם ידי

    חובתם. חובת ההדלקה העיקרית היא על הבית – ולכן מנהג הספרדים להדליק רק חנוכיה אחת בכל בית. האשכנזים נוהגים שכל אחד ואחת מבני הבית, גדולים כקטנים, גברים ונשים, מדליקים - אף כי יש הנוהגים שהבעל והאישה מסתפקים בהדלקה אחת, ויש שנוהגים כי נשים כלל אינן מדליקות, ויוצאות ידי חובה בהדלקת הבעל או האב.

     

    כשרבים המדליקים בבית, כדאי שכל אחד ידליק במקום אחר, כך שיהיה ניכר מספר הנרות שבכל חנוכייה בפני עצמה, וגם שבכל הפתחים והחלונות יהיה ניכר פרסום הנס.

     

    במה מדליקים: עדיף להדליק בשמן זית, אבל כל השמנים וכל הפתילות, וכן נרות שעווה כשרים לנר חנוכה. לרוב הדעות אין יוצאים ידי חובה בהדלקה בחשמל, אך מי שאין לו פתרון אחר, מוטב שידליק בחשמל מאשר בכלל לא.

     

    מחוץ לבית: אין מדליקים נר חנוכה במקום שאין בית. לדוגמה, מטיילים הישנים בחוץ. המתארחים בבית אחרים, אם יש להם חדר לעצמם, כגון חיילים בצבא, תלמידים בפנימיות ותיירים בבתי מלון – ידליקו בברכה בחדריהם. אם אין ביכולתם להדליק בעצמם במקום משלהם, "ישתתפו" עם בעלי הבית על ידי תשלום סמלי עבור חלקם בנרות ההדלקה, ויצאו ידי חובה.

     

    איש או אישה נשואים יוצאים ידי חובה בנרות שמדליק בן הזוג בביתם. ספרדים – יוצאים ידי חובה בהדלקה בביתם, שהרי די להם בהדלקה אחת לכל בני הבית. במקום שבו יש בעיית בטיחות – אין להדליק כלל, ויש לסמוך על הפתרונות של יציאה ידי חובה על ידי המשפחה או השתתפות עם המארחים.

     

    סדר ההדלקה: מסדרים את הנרות מימין לשמאל, ומתחילים את ההדלקה בכל יום מן הנר החדש שנתווסף, וימינה עד הנר הראשון. יש המשתמשים בנר הנוסף, ב"שמש", כדי להדליק את שאר הנרות - ואז מציבים אותו במקומו, ויש המדליקים בנר אחר. המשתמשים בנר אחר ידליקו את השמש בנפרד משאר הנרות, כדי שיהיה ברור שאיננו חלק ממצוות ההדלקה.

     

    הברכות: (לנוסח המלא להדפסה - לחצו כאן) בלילה הראשון מברכים שלוש ברכות: "להדליק נר של חנוכה", "שעשה נסים לאבותינו בימים ההם בזמן הזה" ו"שהחיינו". בשאר הלילות אין מברכים "שהחיינו".

     

    אחרי ההדלקה אומרים–שרים: "הנרות הללו", ויש המוסיפים מזמורי תהלים ופיוטים שונים, כל עדה ומנהגיה. הפיוט הנפוץ והמפורסם מכולם – "מעוז צור ישועתי".

     

    משך ההדלקה: הנרות אמורים לדלוק למשך כחצי שעה מעת ההדלקה. כשמדליקים לפני הזמן – עד חצי שעה אחרי השקיעה לפחות, או עדיף – עד חצי שעה אחרי צאת הכוכבים. יש מקום להדר שהנרות ידלקו זמן ממושך יותר, כל עוד יש מי שרואה את הנרות.

     

    עם זאת, בתום זמן החובה מותר לכבות את הנרות. ואף רצוי לעשות כן כשעוזבים את הבית, ועלול להיות חשש בטיחותי. את השמן הנותר אפשר להדליק למחרת. בסוף החנוכה נהוג לגנוז או לשרוף את שאריות השמן והפתילות, כפי שנוהגים בדבר שיש בו קדושה שנפסל משימוש. נרות, שמנים ופתילות שכלל לא השתמשו בהם – אין בהם כל קדושה, ואפשר להשתמש בהם לכל דבר.

     

    דיני ומנהגי חנוכה

    תפילות וברכות: בתפילות העמידה ובברכת המזון, מוסיפים בכל ימי החנוכה "על הנסים". אם סיימו את

    הברכה, בתפילת העמידה בחתימת ברכת הודאה, במילים "ולך נאה להודות", ובברכת המזון בחתימת "בונה ירושלים", אין חוזרים להשלים. בסוף ברכת המזון מוסיפים "הרחמן הוא יעשה לנו נסים ונפלאות..."

     

    בכל יום מימי החנוכה בתפילת שחרית אחרי תפילת העמידה, אומרים הלל שלם בברכה. קוראים בתורה את פרשת קורבנות הנשיאים, שהקריבו בעת חנוכת המזבח (בפרשת נשא שבספר במדבר). בכל יום קוראים נשיא אחד, מן הראשון ועד השביעי. ביום השמיני ממשיכים לקרוא את הפרשה אחרי הנשיא השמיני: את שאר הנשיאים, את הפיסקה המסכמת את קורבנות כל הנשיאים, ואת הפיסקה אודות הדלקת מנורת המקדש בידי אהרן הכהן. תוספות אלו נהוגות גם בימי שבת וראש חודש החלים בתוך חנוכה.

     

    ימי המועד: אין שבתון, כלומר אין איסור מלאכה בחנוכה. אך יש מנהג שנשים אינן עושות מלאכה לפחות במחצית השעה הראשונה שאחרי הדלקת הנרות, לאות ולסימן לשותפותן בנס חנוכה שבה עיקר המצווה. אין מתענים ואין מספידים בחנוכה.

     

    סעודות: אין מצוות סעודה בחנוכה, אבל נהוג להרבות ב"סעודות הרשות" כדי לתת ביטוי לשמחת החג. כל "סעודת רשות" ניתנת לשדרוג לסעודת מצווה, כאשר אומרים בה דברי תורה, ומזמרים שירות ותשבחות לכבוד החג והנס.

     

    אין מאכלי מצווה לחנוכה, אולם הדבר מעולם לא הפריע לעדות ישראל השונות לפתח תרבות אכילה ייחודית לחג. יש נוהגים להרבות במאכלי חלב, מקובל לתלות זאת בזכר לסיפור יהודית שהאכילה את הולופרנס השליט הגוי במאכלים אלה כדי להרדימו ולהורגו בשנתו.

     

    בתפריט הישראלי ובפולקלור שירי החנוכה, מככבים כיום בעיקר שני מאכלים עתירי שמן – לביבות וסופגניות. עידן הבריאות במזון לא פסח גם על אלו, וניתן למצוא גירסאות בריאות ודלות שומן אפילו למאכלי חג השמן.

     

    מהווי החנוכה

    שני מנהגי חנוכה שכל אחד מהם עומד בפני עצמו, אבל מצאו עצמם כרוכים זה בזה - הם "דמי חנוכה" ומשחק הסביבון.

     

    המנהג לחלק דמי חנוכה לילדים הוא כנראה גירסה מאוחרת של מנהג שקדם לו – לאסוף בחנוכה תרומות למוסדות החינוך של הקהילה. חנוכה הוא חג נצחון התורה והרוח, וזו כנראה הסיבה שמצאו לנכון לחזק את מוסדות התורה דווקא בימים אלה.

     

    לעומת זאת, מוצאו של משחק הסביבון חשוד יותר. הוא אומץ ככל הנראה מן הסביבה הנוכרית באירופה, ו"גויר"

    על ידי היהודים בקביעת האותיות "נ-ג-ה-ש" על דפנותיו, ראשי תיבות "נס גדול היה שם". עם עלייתו ארצה בראשית ההתיישבות החדשה, "עברת" את אותיותיו ל"נ-ג-ה-פ", "נס גדול היה פה"!

     

    מנהגים אלו חברו יחדיו כשאת הכסף שקיבלו הילדים בדמי החנוכה, איבדו בדרך כלל במשחק הסביבון. כמובן, חוץ מהאחד שהרוויח יפה. גם המבוגרים נהגו לשחק בחנוכה משחקי מזל, בקובייה ובקלפים. כל גדולי הדורות יצאו בשצף קצף נגד המנהג הזה, תוך שהם מוחים על אי-התאמתו לעניינו של החג, שנועד דווקא להדגשת הרוח ולימוד התורה. ייתכן שדווקא העצמת הרוח המופגנת בחנוכה, בשילוב עם אווירת החולין של החג שאין בו מקדושת המועדים - אפשרה להקל ראש יותר מן המקובל, דווקא במועד זה.


    פורסם לראשונה 06/12/2012 00:26

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים