שתף קטע נבחר

קהילות מדליקות: מסביב לעולם בשמונה נרות

חרדי המלמד ריקודי עם באודסה, רופא שעולה לארץ אחרי הפיגוע בטולוז, ונערות שקוראות בתורה בבתי כנסת אורתודוכסיים בארה"ב, הם רק חלק מנציגי הקהילות שידליקו השנה את נרות החנוכה. קבלו את סיפוריהן, והצצה מרתקת לסדרה

בבוסטון לומדות שתי נערות בנות 12 את הפרשה וההפטרה לקריאה בתורה. אחת מהן, אגב, אורתודוכסית לחלוטין. באודסה חסיד עטור זקן ארוך מדריך קבוצת רקדנים מעורבת: גברים ונשים, יהודים ולא יהודים. שמונה קהילות יהודיות מסביב לעולם - בהן הגדולה ביותר (בטורנטו, אם תהיתם. למעלה  מ-7,000 חברים בבית כנסת אחד, "בית צדק") והנאבקת על עתידה ביותר (באוסלו) - נחשפות, ומפיצות את האור שלהן ברחבי העולם.

 

<<מחפשים עוד דברים מעניינים על יהדות? כנסו לפייסבוק שלנו >>

 

 

"באודסה הכל מתערבב יחד", אומר סלבק סברדלוב, מדריך ריקודים רוסי-חרדי. "אצלנו רוקדים ילדים מנישואים מעורבים וגם ילדים גויים. אני לא אוסר על ילדים לענוד צלבים על צווארם, ולהם לא מפריע שלי יש זקן, כיפה וציצית". סברדלוב, אגב, מדריך ריקודי עם. ישראליים.

 

בסדרת הדוקומנטרית המרתקת "קהילות מדליקות" המשודרת מדי יום בחנוכה בערוץ הראשון, תוכלו לצפות בהווי המרתק של קהילות יהודיות מארצות הברית, קנדה, איטליה, אוקראינה, נורבגיה, צרפת וארגנטינה, ובאתגרים הייחודיים העומדים בפניהן.

 

דו שיח של חרשים

"בשנים האחרונות אני על סף תחושה פיזית של כאב, נוכח המציאות האווילית שאנחנו חיים בה במדינת ישראל", אומר משה אלפי, יוצר הסדרה. "למרות שאני דתי אורתודוכס, בוגר ישיבת הסדר באור-עציון, ומגדיר את עצמי כחלק מהמיינסטרים, אני מרגיש שיחסי דתיים-חילונים במדינת ישראל מתקיימים כמעין דו-שיח של חרשים. השיח מאוד דוגמטי, מי שחובש כיפה הוא דתי, ומי שלא - חילוני".

 

לדברי אלפי, חלק מהרעיון להציג את הקיום היהודי בקהילות שונות בעולם, נבע מהצורך לייבא שיח פתוח וסובלני לגבי היהדות ובאמצעותו לשבור את ההגדרות המוכּרות. את שבעת פרקי הסדרה ביימו שבעה במאים ובמאיות שונים. "רציתי להרבות את מגוון הקולות, ולכן, למרות שיכולתי לביים את הפרקים בעצמי, בחרתי במאים ובמאיות שיביאו את הסיפורים של הקהילות מתוך נקודות מבט שונות".

 

בכל הסרטים, נבחרו במאים הדוברים את שפת הקהילה, למעט באוסלו, שם הבמאי נעזר במתורגמן. "זה היה חשוב על מנת שהסיפור יוצג באופן אותנטי, וגם כדי שהמרואיינים יפתחו את סגור לבם כלפי הבמאי", אומר אלפי.

 

אלפי, המביים ומפיק מזה 25 שנה, החליט כי בכל פרק בסדרה יופיעו טקסי הדלקת נרות חנוכה ושבת בידי אחד מחברי הקהילה. "הדלקת נרות של שבת נועדה להאיר את פנים הבית", הוא אומר. "באמצעות הצגת טקס הזה רצינו לסמל כי הסדרה נועדה להעשיר ולגוון את השיח הדתי בישראל. נרות חנוכה, לעומת זאת, דולקים עבור המתבוננים מבחוץ, ודרכם רצינו לפנות אל יהודי העולם ולומר להם: אנחנו מקשיבים לכם באהבה.

 

"בניגוד למחשבה הפטרונית של ישראלים, שהשאלה הראשונה שהם שואלים יהודי תושב חו"ל 'מתי אתה עולה לארץ?' - נמנענו מלהעלות את השאלה הזו. אנו באים לתאר את אופן החיים שם ולהציג את היופי והמורכבות שלהם. יש יהדות מעבר לים, והיא שונה מזו שבישראל. כדאי לא לשכוח שגם היהדות בארץ ישראל מבוססת על התלמוד הבבלי שנוצר מחוץ לארץ. הלוואי שנלמד מהם משהו, ומהאופן מעורר הקנאה שבו הקהילות שלהם מתפקדות".

 

פעולות "קרוּב" במועדונים

בין הסיפורים המובאים בסדרה: רופא שיניים יהודי, המטפל בסוחרי סמים בטולוז, ומחליט לעלות לישראל אחרי הפיגוע הרצחני בעיר; תנועת "בני עקיבא" הקטנטנה של אוסלו, שבה מדריכות לא אורתודוכסיות (במובן הישראלי של האפיונים) שרות בהתלהבות את המנון התנועה; בטורינו, למרגלות האלפים, מפעילים נוצרים את המאפיה הכשרה היחידה בעיר עבור הקהילה היהודית הקטנטנה המתגוררת שם - ובטורונטו אומרת הכומר האנגליקנית קדיש על הוריה מדי בוקר.

 

בפרק על בואנוס איירס שישודר היום (א'), נבחנת התופעה המרתקת של השפעת חב"ד על הקהילה היהודית. עד השנים האחרונות, הייתה רוב האוכלוסייה היהודית חילונית, אך מאז החל המשבר הכלכלי חל שינוי ניכר בצביון היהודי של הקהילה בעיר. המוסדות החילוניים, בהם בתי ספר ותנועות נוער נסגרו, ואת את מקומם תפסו מוסדות אורתודוכסיים, שקרבו את חברי הקהילה לדת. פעולות ה"קירוּב", כפי שמכנים זאת חסידי חב"ד, נעשות בין היתר במועדונים, שבהם מבלים סטודנטים יהודים.

 

לא לחזור על אותה טעות

אלפי מתקשה להחליט איזה מהסיפורים ריגש אותו ביותר, ואומר כי "כל פרק בסדרה הוא כמו הילד שלי", אך כשאני מזכיר לו את סיפור הקהילה היהודית באוסלו, הוא מספר על אירוע שנגע ללבו באופן מיוחד. "באוסלו הקהילה היהודית נאבקת על חייה, מי שעומד מאחורי הקהילה שם, הוא הרב יואב מלכיאור (בנו של הרב מיכאל מלכיאור, א.מ) והקהילה מונה כ-700 איש. 

 

"נכחתי שם במפגש של 'בני עקיבא', שהיו בו כעשרים חברים. הקומונר שם איננו דתי, והבנים והבנות לא שומרים נגיעה, ושרים בקול את המנון התנועה. בניגוד ל'בני עקיבא' בארץ, שהפכה להיות תנועה מסתגרת, בעלת אג'נדה פוליטית ברורה - הרי שהסניף באוסלו ממש שומר על העם היהודי, כפשוטו.

 

"ללא קיום הסניף שם, הנערים היו מתבוללים ללא כל ספק. זוהי מטרתה האמיתית של 'בני עקיבא' כתנועה שצריכה להתחבר אל העם. ממש עמדתי ובכיתי שם בהתרגשות. פעמיים בהיסטוריה היהודית דחינו אנשים ושילמנו מחיר משמעותי על כך: ישמעאל וישו. אסור לחזור על אותה טעות". 

 

"קהילות מדליקות" תשודר בערוץ הראשון מדי יום (מלבד שישי) בשעה 19:25

 

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
לשבור את הדוגמטיות. סברדלוב מלמד ריקודי עם באודסה
"הלוואי שנלמד מהם משהו". ככה לומדים לקרוא בתורה בבוסטון
מומלצים