שתף קטע נבחר
צילום: shutterstock

אחרי העוקץ: הכנר שלמה מינץ יקבל דירתו בחזרה

הכנר הבינלאומי גילה בעודו בחו"ל כי דירת ילדותו בחולון נמכרה ללא ידיעתו וזרים מתגוררים בה. בדיעבד התברר שמתחזה מכר את הדירה לקונה תמים, וזה מכר אותה אחרי כן למשפחה שלא ידעה על דבר ההתחזות. ביהמ"ש השיב לו את הדירה - אך הוא נאלץ לפצות את הקונים שביצעו בה שיפוץ מסיבי

הכנר בעל השם העולמי שלמה מינץ קיבל בחזרה את דירתו - לאחר שנפל בתרגיל עוקץ ובתום מאבק של שנים בבית המשפט. לפני מספר שנים נסע מינץ להופיע ברחבי העולם, והשאיר את הדירה שבבעלותו בעיר חולון כשהיא נעולה.

 

כתבות נוספות על שלמה מינץ ב-ynet :

 

בשנת 2004, בעודו שוהה בחו"ל, גילה לתדהמתו כי בדירה מתגוררת משפחה. בעקבות תלונה שהגיש למשטרה התברר כי אדם שהתחזה לו וזייף את תעודת הזהות שלו, מכר את הדירה לאדם אחר - וזה מכר אותה מספר חודשים לאחר מכן לאותה משפחה.

 

לפיכך הגיש הכנר תביעה לבית המשפט המחוזי בתל-אביב, באמצעות עו"ד גדעון קורן, נגד הקונה הראשון והמשפחה שמתגוררת בדירה. הוא ביקש לסלק את המשפחה מהדירה ולהצהיר כי הוא בעל הדירה היחיד.

 

מינץ טען כי מעולם לא מכר את הדירה לנפש חיה ואף לא השכיר אותה, וכי חתימתו על הסכם המכר עם הקונה הראשון זויפה. עוד טען כי מדובר בדירת ילדותו, שלה ערך רגשי רב עבורו, ובה חפצים יקרי ערך ובהם פסנתר כנף, כינורות ופרסים שזכה בהם.

 

הקונה הראשון טען כי כלל לא חשד שהמוכר הוא מתחזה ורכש את הדירה בתום לב, בהסתמכו על עורך הדין ששכר לצורך ביצוע העסקה. המשפחה טענה גם היא כי הדירה נרכשה על ידה בתום לב לאחר שפנתה למתווך ולעורך דין, ומבלי שידעה כי נגזלה מידי התובע על ידי מתחזה.

 

השופטת: הצדדים תמימים

סגנית הנשיאה, השופטת ד"ר דרורה פלפל, קיבלה את התביעה הסבוכה, במסגרתה כל הצדדים התמימים נפלו קורבן ל"עוקץ".

 

נקבע כי אם ניתן היה להחיל על המקרה את "תקנת השוק" שבחוק המקרקעין, היה התובע מחויב להיפרד מהדירה לטובת המשפחה שרכשה אותה בתום לב, בתמורה מלאה ובהסתמך על הרישום בטאבו. אך תקנת השוק אינה מציעה פתרון למקרה בו זהות המוכר עצמו היא שזויפה, ולמעשה חוק המקרקעין כולו לא מספק מענה.

 

לפיכך, קבעה השופטת כי אין ברירה אלא לפעול במקרה חריג זה לפי הוראות חוק החוזים, אשר מובילות לביטול שתי העסקאות שנעשו בדירה. זאת משום שמאחר שחוזה המכר הראשון נעשה על סמך מסמכי זהות מזויפים, זהו חוזה בלתי חוקי שבטל מעיקרו, ולכל הפחות אינו מוכיח שבעל הדירה האמיתי באמת גמר בדעתו למכור את דירתו; ומשחוזה זה בטל, כפועל יוצא, בטלה גם העסקה שנעשתה עם המשפחה.

 

"מטרת המשפט הזה להביא ליישום הדין, כמו גם להביא לתוצאה צודקת בין הצדדים", כתבה השופטת, "במקרה הנוכחי, מדובר למעשה בשני צדדים תמימים; המוכר לא חייב לשכור חברת אבטחה שתשמור על דירתו בהעדרו... והקונים... לא היו יכולים לעלות על העוקץ שנעשה הן כלפי המוכר וכתוצאה מכך גם כלפיהם".

 

לבסוף נקבע כי על המשפחה לפנות את הדירה תוך 12 חודשים, אולם משביצעה בה שיפוץ מסיבי, ישיב לה התובע את עלות השיפוץ בסך 35 אלף שקל, ולאור הנסיבות - כל צד יישא בהוצאותיו.

 

לדברי עו"ד שלומית לב, העוסקת בתחום הנדל"ן, "בית המשפט דאג בנסיבות החריגות של המקרה, כי הצדק לא רק ייראה אלא גם יעשה. מהות תקנת השוק היא להגן על אלמנט הוודאות בחיי המסחר, שהוא גורם חשוב להבטחת משק כלכלי חי ושוקק. אלא שבנסיבות המיוחדות, בהן מסמכי הזיהוי של המוכר זויפו על ידי המתחזה, לא החילה השופטת את תקנת השוק על המקרה, וכך הגיעה לתוצאה הנכונה - ביטול שתי העסקאות".

 

עו"ד לב מסבירה כי למרות שבמקרה זה רכשה המשפחה את הדירה בתום לב, ולכן ניתן היה, ככלל, לקיים את החוזה מולה - בחרה השופטת במטריה משפטית שתאפשר לה להחזיר את המצב לקדמותו. היא ממליצה לבעלי נכסים המתגוררים בחו"ל, "לבדוק אחת לתקופה את הרישום בלשכת רישום המקרעין, ולוודא כי בנכס שלהם לא נעשתה כל דיספוזיציה".

 

לעיון בפסק הדין

 

לאתר המשפט הישראלי "פסקדין "

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
שלמה מינץ
צילום: אמנון וינשטיין
מומלצים