בלאק אופס 2: עבר, הווה, עתיד וזומבים

ז'אנר משחקי היריות בגוף ראשון שולט בצמרת מכירות המשחקים כבר כמה שנים. בתוך הז'אנר, המותג "קול אוף דיוטי" מוביל את השוק, ומתחרה מבחינה תוכנית בעיקר בעצמו ובשיאים שהגיע אליהם עם מודרן וורפייר 1 ו-2 (2007 ו-2009) החדשניים לזמנם שחריהם מאז יצאו בלאק אופס הראשון (2010) ומודרן וורפייר 3 (2011) המדשדשים. משימתו החשובה והלא סודית של הכותר השנתי בלאק אופס 2 היא לתת יותר מהם, ובמגבלות דור הקונסולות הנוכחי והמתיישן שלנו.  

היסטוריה של אלימות

כמו בבלאק אופס הראשון, תסריט המשחק בקמפיין ליחיד מגולל פעילויות סודיות וקונספירטיביות מהעבר דרך פלאשבקים (של פראנק וודס מהמשחק הראשון) ומוסיף גם את ההווה. שתי העלילות הנפרדות מתאחדות דרך המרדף אחר רב מרצחים עם שיגעון גדלות בשם ראול מננדז. במשחק אנחנו משחקים בעיקר בשתי דמויות: אלכס מייסון, הגיבור מבלאק אופס הראשון שפועל בשנות השמונים, ושל בנו, דיוויד מייסון, חבר צוות 6 של יחידת SEAL המהוללת, ושאותו נגלם בשלבי ההווה. כאן מגיע הנסיון הראשון של המשחק לחדש. השינוי: ההווה של המשחק הוא העתיד שלנו, ליתר דיוק, שנת 2025.

ההתנהלות בעתיד נותנת הזדמנות לשחק בג'אדג'טים עתידניים - אבל לא מדי. ניכר כי המפתחים מנסים לשער מה יהיו הפיתוחים הבאים בתחום הצבאי ולא מתפרעים מדי ביצירת עתיד לא אמין. בין השאר לא נראה חליפות היעלמות בתוכן הלוחם נצבע בצבעי הרקע, נקבל מתקן לזריקת רימונים מהזרוע, נתנסה בהפעלת כלי משחית מעופפים מרחוק, נשתמש "בכפפות דביקות" לטיפוס על קירות ונפעיל עכביש ריגול. התוספת הבאמת שווה - חליפה שמאפשרת לנו לדאות ממש כמו סנאי עצים (כן מגיב 19, מונגר מהקטקטים).

משימות העתיד מהוות קונטרסט מושלם ומעניין עם שלבי העבר: רגע אחד אנחנו רוכבים על סוסים באפגניסטן עם המוג'יהידין (מאוד מזכיר את הסרט רמבו 3) או שורפים אנשים עם בקבוק תבערה (לא נעים לומר מה זה מזכיר), וכמה דקות אחר כך ב-2025 אנחנו מפעילים נשק שמגלה אויבים ומסמן אותם במעוין על הכוונת. בשלב  אחר אנחנו משתמשים במצ'טה במקום סכין בניגוד לעתיד בו נחשמל עם אגרופן שוקר.

חוץ מגאדג'טים, המשחק בין הזמנים מציג אפשרויות של מעין קריצות לעבר ולעתיד. למשל, אנחנו מגינים על שקרן בשם מנואל נורייגה שמסבך אותנו בפנמה ובעתיד ישנה נושאת מטוסים עתידנית ששמה אובמה. משעשע. ויש גם אופס גדול לבלאק אופס 2 בניבוי העתיד:  דיוויד פטראוס, שהתפטר מתפקידו כראש ה-CIA עקב רומן, מופיע במשחק כשר ההגנה האמריקני ב-2025. אגב, נראה שיש גם רמז לגבי הנשיאה האמריקנית העתידית - הנחה ששעשויה עוד להתגשם.

רמת האלימות בקמפיין היחיד במשחק גבוהה מאוד. זה מאוד צפוי במשחק שעוסק בעצם בהרג, אבל נראה כי המפתחים הלכו עוד קצת קדימה. בין השאר נראה לוחם נשרף למוות בתוך קבינה סגורה של משאית, כאשר ידיו מלאות הכוויות נצמדות לזכוכית, והדמות שלנו בועטת בחלון ללא הועיל כאשר הוא צורח את צעקותיו האחרונות. קטע סינמטי אחר מראה פצירה ננעצת בצווארו של חייל בהתקף טירוף של ראול מננדז הרשע.  

עיצוב הדמויות משביע רצון. דיוויד מייסון , הדמות הראשית אותה אנחנו משחקים קלישאתית אבל ניתנת להזדהות. השותף שלנו לקרבות הארפר הרבה יותר מעניין בקולו הצרוד וההומור המילואימניקי. גם הרשע מננדז מעניין עם הטירוף שלו והשנאה שלו לארה"ב ככלל, ומשפחת מייסון בפרט.

למשימה נכון

לצד העתידנות, החידוש השני המשמעותי של המשחק עובר דרך המשחקיות: לצד השלבים הרגילים של להגיע מנקודה לנקודה ישנם שלבי רשות המכונים "כוח התקיפה" בהם המשחק הוא אסטרטגי - שליטה על כוחות קרקע  כמו חיילים ורובוטים, שקיבלו משימה מסוימת כמו להגן על יעד, לפוצץ יעד או ללוות שיירה. העניין מעניין לפרקים ולפעמים שונה מדי מהמשחק הרגיל. אנחנו בעצם מקבלים מבט על של שדה הקרב ומתפעלים את הכלים השונים או בפקודה לתקוף את היעד או בשליטה מלאה.

המשימות הללו, אם תסכימו לקבלן, משפיעות על מהלך העלילה – הסיפור הראשי. אם לא ממש מתחשק לכם התוספת המשחקית הזו, ניתן לוותר על המשימות או חלקן, והדבר ייחשב ככישלון. עוד חידוש: ישנם כמה מקומות בקמפיין שניתן לבחור בהם שתי דרכי פעולה, ומשם הסיפור ימשיך בצורה שונה. שקלול כל הגורמים והמשימות מייצר כמה אפשרויות לסוף של המשחק. בפעם הבאה שתשחקו את הקמפיין - יכול להיות שהסיפור ייגמר אחרת.

חוץ ממשימות התקיפה והעתידנות, המשחק הוא בדיוק מה שהתרגלתם אליו במותג ובז'אנר. זה כמו לחזור לצבא למילואים: פול, זחל צפה טווח, אש. נפסלת כי אויב ירה בך צרור? נסה שוב. זה בטוח יצליח. וזו בעיה: למי שבקיא בז'אנר, זה עלול להיות קליל מדי ו-6 שעות עשויות להספיק. עצה: עדיף להתחיל ברמה הקשה, וגם זה לא יאריך את הקמפיין מאוד: 8-10 שעות יכולות להספיק.

נשמע טוב

הגרפיקה של המשחק נעה בין משביעת רצון לבעייתית מעט: האנימציה משכנעת ויפה, הקטעים הסינמטיים יפים ואפילו "מבוימים טוב" מבחינת משחק, מצד שני, יש פער בין הסביבות הישנות הטובות והמשכנעות לסביבות בשנות האלפיים הפלסטיקיות משהו. לדוגמא, שדה הקרב של אנגולה (השלב הראשון) ומדבריות אפגניסטאן נראים מעולה, ובקניון החדיש הדברים נראים לא אמיתיים. מועדון הריקודים בו נשחק גם הוא אינו מצוייר כל כך טובה ומאכזב שהאזרחים רוקדים לא באמת "חיים" אלא תפאורה. מצד שני: זה שלב נהדר כי יש טראנס ברקע והרעש מתחזק כאשר אנחנו חוצים את מפתן הדלת.

וזה מביא אותנו לאחד הפיקים של המשחק: מבחינת סאונד נעשתה עבודה מצוינת. במיוחד אם משווים למודרן וורפייר 3 בו לא הייתה הפרדה בין ערוצי האפקטים ומוזיקת הרקע. בבלאק אופס 2 - כל טוב הארץ. סאונד פצצות של סאונד פצצות. גם הפרדה וגם אפשרויות מיקס שונות. נוכל לבחור הגברה לגבוהים או לנמוכים, וגם הגדרה שתיתן לנו את עוצמת הקול החזקה ביותר האפשרית - כלומר דחיסה של כל הקולות לאזור העוצמה הגבוהה של מערכת הסראונד שלנו. זה חזק מאוד, אגב. גם האיכות גבוהה - כלי הנשק נשמעים שונים אחד מהשני וגם האפקטים מצויינים. המשחק בהחלט עובר את מבחן ה"נבהלתי, חשבתי שיש אזעקה בחוץ" או "אני משוכנע שיש עכשיו גשם". 

להרוג את כולם

לאחר שסיימנו לאחר שסיימנו מהר מדי את הקמפיין ליחיד, נעבור למשחק מרובה המשתתפים ולמצב הזומבים. לגבי המצב מרובה המשתתפים: כאן יש הרבה דברים טובים וזו כנראה חווית המולטיפלייר הטובה ביותר של המותג עד כה. נשק ופיצוצים לרוב, אנימציה חלקה ומצבי משחק מעניינים הם רק חלק מהחבילה ויותר חשוב: בניגוד למודרן וורפייר 3, המשחק הקודם בסדרה, המפות נראות טוב ושונות אחת מהשנייה מספיק כדי לעניין.

במצב המולטיפלייר נמצא במצב את כל החשודים הרגילים בדמות משחק של כולם נגד כולם, קבוצה נגד קבוצה, שני דגלים ועוד. ההתקדמות היא לפי "אסימונים" איתם נקנה שידרוגים לנשק וליכולות שלנו. עוד חידוש: אם אתם לא רוצים לחכות עד שייפתחו כל כלי הנשק, הכנסו למצב הליגה: סדרת משחקונים תחומים בזמן בהם נקבל מההתחלה את כל הנשק ונתמודד בדירוג עולמי.

אכלתם לי את הראש

מצב הזומבים של המשחק מציג שלוש אפשרויות עיקריות: הישרדות (Survival), צער (Grief), ומאבר (TranZit). ההישרדות, כשמה כן היא כוללת 1-4 משתתפים (מקומי או ברשת) ובה נלחמים באזורים שונים מול גדודי אל מתים. מצב הגריפ מציג אפשרות משחק בה שתי קבוצות מתחרות ביניהן. מי ישרוד יותר גלי זומבים? הישארו איתנו. במצב הזה אין אפשרות להרוג את הקבוצה השנייה אבל כן לזרוק עליהם בשר כדי שכל הזומבים יילכו אליהם. הגיוני. מצב הטראנזיט מציג משחק דומה להישרדות אבל עם חידוש מוזר ביותר: אוטובוס בו נוהג רובוזומבי שמעביר את המשתתפים ממקום למקום בנסיעה הזוייה במיוחד כאשר זומבים רודפים אחרי האוטובוס. עצה למפתחים: כדי ליצור מתח אמיתי הוסיפו במשחק הבא רב קו שלא עובר.   

עבר את המבחן

מצב הזומבים השנון והמולטיפלייר המהוקצע מטים את הכף סופית לטובת המשחק הזה. זה נראה כמו חודשי הנאה מובטחים, שוודאי מפצים על כמה שעות חסרות בקמפיין ליחיד. קול אוף דיוטי: בלאק אופס 2 הוא בסופו של דבר משחק טוב. אין לכם משחק יריות גוף ראשון אמיתי ואיכותי? לכו על זה בכל הכוח. אם אתם מעריצים של הסדרה, שיחקתם במשחקים הקודמים, ואתם מצפים להתרגשות ומתיחת גבולות הז'אנר כמו במודרן וורפייר 1 ו-2 אז המשחק הזה לא שם. אבל איך אומרים - מי כן? כדי באמת לחדש צריך לעשות הרבה יותר ממה שבלאק אופס 2 מציע וזה כנראה יקרה כבר בעתיד, בדור הקונסולות הבא.