שלב הסיכומים
גלעד שליט ואריק הניג סוגרים סיבוב ראשון בליגת העל ומסכימים על דבר אחד, בעצם על שניים: אלירן עטר כבש את הפסגה, ליונל מסי כבש את העולם
גלעד: הסיבוב הראשון בליגת העל הסתיים. אמנם פורסם כי קיימת עלייה במספר הצופים במגרשים והרייטינג גדל, אבל מבחינת הרמה אין בשורות – אולי אפילו ירידה. עדות לכך הן התוצאות הדלות של הישראליות באירופה השנה. מצד שני, נראה כי העונה הליגה הרבה יותר מותחת ומעניינת. אז מה היה לנו בסיבוב הזה: בהתחלה זה היה נראה שמכבי והפועל ת״א ברמה אחת מעל כולם, אבל מהר מאוד נוכחנו לדעת שאפשר לקחת מהן נקודות. קריית שמונה ובאר שבע ממשיכות להשתפר, וזה לא יפתיע בכלל אם יהוו גורם משמעותי בצמרת בהמשך העונה. אשדוד, שהייתה בצמרת מתחילת העונה, במגמת היחלשות (למרות הניצחון על עכו) ומתרחקת לאט לאט מהתל אביביות.
ידיעות נוספות ב-ynet ספורט:
- יצא בזול? גיא פניני הורחק מ-4 משחקים
- לא מבינים צחוק? בעולם מאשימים: "ווזניאקי גזענית"
- מהומה כזאת במשחק כדורגל, מזמן לא ראיתם
- את הטור החדש של עמיר פלג כבר קראתם?
אריק: איך נתאר את הסיבוב הזה? אין הרבה מה לכתוב הביתה. מי שזוכר את הכדורגל בימיו הגדולים – וזה לא היה מזמן – כבר הספיק להתייאש, כי אין מה לעשות בנידון. גלעד וידידיו לא יודעים על מה אני מדבר, אבל פעם היו פה שחקנים כמו חודורוב, שפיגל, שפיגלר, ברקוביץ', אוחנה, רוזן, טורק, סיני, פייגנבוים, גינזבורג, ויסוקר, אבי כהן ז"ל. היום זו אותה הגברת, אבל בשינוי טוטאלי של האדרת. מה שהכי עצוב זה שככל שהכדורגל יורד האלימות עולה, רמת השיפוט יורדת ויש ביניהם קשר. אם שופט מרחיק בטדי הלא רגוע את טוטו תמוז כפרס למשפיליו, צריך לעשות בדק בית בין השופטים בעיקר בתחום ההתנשאות והזלזול שמתחיל מהראש. מה יהיה כשאלון יפת יפרוש?
המצטיינים
גלעד: שחקן הסיבוב שלי הוא ללא ספק מלך השערים, אלירן עטר. חלוץ מכבי ת"א נותן עד עכשיו עונה מדהימה וללא יכולתו הגבוהה, הצהובים לא היו בפסגת הטבלה. מאמן הסיבוב – אלי כהן, שהצליח להוביל את בית"ר ירושלים למקום גבוה בטבלה לאחר שבתחילת העונה לא היו כמעט ציפיות מהמועדון.
ירושלים הקבוצה היחידה שלא הפסידה בסיבוב הראשון לאחת מהתל אביביות. אכזבת העונה - ללא ספק ראובן עטר. הגיע בקול תרועה רמה למכבי חיפה, קיבל יד חופשית לעשות כרצונו בקבוצה, אבל נכשל בגדול. תחת שרביטו חיפה הציגה את פתיחת העונה הגרועה ביותר שלה מזה ארבעים שנה.
אריק: אחרי שהוצאנו קיטור על מה שרע ננסה למצוא גם את הטוב. נבחרי הסיבוב שלי הם: בשער אדל, בגלל הטעם הפשוט שלמרות ההגנה החלשה, ספג רק שמונה שערים. הגנה – עופר ורטה, מגן עולה מאשדוד, וואליד באדיר שבגיל 38 אחראי יחד עם אדל למינימום הספיגות, שרן ייני ממכבי ת"א ובויאן מרקוביץ' מהפועל באר שבע. קישור – אבי ריקן וקובי מויאל – שני צעירים נמרצים וחסונים שאחראים לקאמבק של בית"ר, וחנן ממן ששבר את הכלל שבן של כוכב (ברוך) יתקשה להיכנס לנעליו.
אל תחמיצו את התקצירים ב-ynet ספורט:
- מכבי ת"א ובית"ר נפרדו ללא הארכה, חיפה לוהטת: צפו בתקצירי ליגת העל
- הדרבי הגדול של מנצ'סטר: צפו בתקצירי הליגה האנגלית
- החמצתם את הניצחון של מכבי ת"א? צפו בתקצירי המשחקים שלה ביורוליג
- ולקינוח: תקצירי ליגת ווינר סל
האצטדיונים
גלעד: השנה נפתחו שני אצטדיונים חדשים בפתח תקווה ובנתניה, אבל מדי שבוע אוהדים רבים סובלים מפקקים ותורים מתמשכים – בעיקר במגרש המרהיב בנתניה, שנבנה במקום בו דרכי הגישה לקויות. דוגמה נוספת: במשחק ברמת גן בין מכבי ת"א לבית"ר ירושלים, אלפי אוהדים הגיעו באיחור עקב הפקקים ונאלצו להיתקע בחוץ בגלל עומס רב בכניסות. נשאלת השאלה, למה אנחנו מקימים ומתכננים אצטדיונים במאות מליוני שקלים, אבל לא מסוגלים לשפר את דרכי הגישה והתחבורה אליהם?
אריק: כדורגל גדול אף פעם לא יהיה פה, כבר סיכמנו. אלימות לא רק שלא תרד אלא תתגבר, ולא רק בכדורגל. אבל דבר אחד מטריף אותי. איך זה שבמדינה עם חיל אוויר כמו שלנו, מוסד, שב"כ והייטק, אי אפשר לבנות אצטדיון נורמלי? ואני בכלל לא מדבר על מקרים כמו גשר המכביה, האסון בטקס יום העצמאות, אולמי ורסאי וכו'. העונה חשבנו שהתברכנו באצטדיון בנתניה,
איש השבוע
גלעד: בתחילת השבוע הוא שבר עוד שיא והוסיף אותו לרשימה המדהימה שהוא כבר מחזיק. לאו מסי מוכיח לנו שוב שאנחנו צופים באגדת כדורגל, אגדה שבעוד עשרות שנים נהיה גאים לספר עליה לנכדים שלנו. צפינו השבוע גם בחלוץ המדהים של אתלטיקו מדריד, רדאמל פלקאו, כובש חמישייה, וגם לו מגיע ציון לשבח. צמד החלוצים המדהימים הללו אמורים להיפגש במחזור הקרוב לקרב צמרת אימתני.
אריק: אין לי ברירה אלא להסכים עם גלעד. לא נחזור על הוויכוח הגדול אם פלה, מראדונה וקרויף עולים על מסי. בדור הנוכחי הוא הגדול מכולם. כבר בגיל 25 הוא כבש את שיא הכיבושים של גרד מולר, שהוא אנטיתזה מוחלטת למסי. ליאו הוא התגלמות היופי והווירטואוזיות מול הכדורגל הקטסטרופלי של מולר. השיא החדש מזכיר לנו את ההישג של אלון (האווירון) מזרחי שכבש מספר עצום של שערים (207) וקשה להאמין שמישהו בליגה שלנו יעבור אותו.
בין ירושלים לניו יורק ניקס
גלעד: השבוע חזינו במשחק אדיר בין מכבי חיפה להפועל ירושלים. משחק מותח שבסופו הצליחו הירושלמים לברוח לחיפה ולנצח. ירושלים מתחילה להראות סימנים של התחברות – בעיקר בזכות השיפור ביכולתם של הזרים, פלס ודאנקן. חיפה שהתחזקה לאחרונה בגל מקל מוכיחה שוב שהיא עומדת להוות השנה גורם משמעותי בליגה. אילת של קטש לא מפסיקה לנצח ומתקרבת למכבי ת"א, אבל בליגה שלנו חוסר היציבות הוא דבר בולט. פרט לצהובים, שתלויים בעצמם, הכל יכול לקרות.
אריק: יסלחו לי כדורסלני ליגת ווינר אבל אני, ולא רק בגלל תפקידי ב-NBA, חייב להתמקד השבוע בליגה של סטרן, בעיקר בקבוצתי האהובה ניו יורק ניקס. פעמיים היא זכתה באליפות הליגה (70', 73') ופעמיים נוספות היא נכנעה בגמר (94', 99'). מאז הכל שם היה קטסטרופה עד שהבוס דיילי שלח את המאמן ד'אנטוני ללייקרס (שיקלקל שם) ומינה במקומו את עוזרו מייק וודסון,
שעשוי בקלות להיות מאמן העונה, גם משום ההגנה הנפלאה שהוא מציג וגם בגלל שהפך סוף סוף את כרמלו אנתוני למה שהוא ראוי לו. ג'ייסון קיד, ריימונס פלטון וטייסון צ'נדלר משלימים את ההרכב המצוין, כשאמארה סטודמאייר הגדול עדיין פצוע וג'רמי לין הווירטואוז נמצא בכלל ביוסטון. על אליפות עדיין לא מדברים שם, אבל לפחות מהווים יריב שווה לגדולות – מיאמי, אוקלהומה, סן אנטוניו.
לתגובות: gilad-schalit@yedioth.co.il
לפנייה לכתב/ת 
