מקיבוץ כנרת לבמות העולם
ליאל קולט כבר הספיקה להופיע עם הסקורפיונס, אנדראה בוצ'לי, חוליו איגלסיאס ואפילו ביל קלינטון. המעבר ללוס אנג'לס הוא צעד נוסף בקריירה הבינלאומית של הזמרת מקיבוץ כנרת
ליאל קולט ואני נפגשות לכוס קפה בסטארבאקס. בכניסה לבית הקפה, יושבות מספר נשים ישראליות שקועות בשיחה. נכון שלהיכנס לבית קפה בלוס אנג'לס ולפגוש ישראלים הוא לא עניין חריג בכלל, אבל מה שהיה מעניין הוא, שכל החבורה הזאת הפסיקה לדבר מייד ברגע שליאל נכנסה, כל המבטים הופנו אליה, ואחת הנשים מיהרה לשאול: "את ליאל? וואוו, כמה שגדלת וכמה יפה את שרה".
לאחר שהזמנו קפה שאלתי את ליאל: את מכירה אותן?
"ממש לא" ענתה ליאל כאחת המורגלת שעוצרים אותה ברחוב, מעירים ומבקשים חתימות. "זה קורה לי כל הזמן. לא מזמן טסתי למיאמי להופעה ובצ'ק אין במלון, הבחורה שעובדת שם אמרה לי: 'הו, את ליאל? אני כל כך אוהבת אותך'. זה היה מאוד מרגש שאנשים מזהים אותי ושהמוזיקה שלי נוגעת בכל כך הרבה אנשים בכל מקום".
ליאל קולט (23) הגיעה ללוס אנג'לס מקיבוץ כנרת לפני כשנה כשהיא כבר כוכבת ותיקה על ניסיון של למעלה מעשר שנים על הבמה ולאחר שהספיקה לכבוש את אירופה וישראל כילדה. את הקריירה שלה התחילה בגיל 11 בתוכנית לכשרונות צעירים, אותה הנחו השחקנים טוביה צפיר ומיכל ינאי, אז שרה את שירה של עופרה חזה 'לאורך הים'. זה היה הסיפתח לקריירה מפוארת שתיקח אותה לאירופה ומשם לארה"ב כשלצידה עומדת לאורך כל הדרך המנהלת האישית שלה אירית טנהאנגל.
לאירית היה ברור כבר אז שלילדה הזאת יש מה שצריך על מנת להצליח בגדול. היה לה קול ענק, יופי ישראלי שורשי ונחישות להצליח. "אני זוכרת שאמרתי למנהלת שלי שאני רוצה קריירה בינלאומית. כבר אז ידעתי שזה מה שאני רוצה לעשות בחיים וידעתי שבשלב מסויים, אני אגיע לארה"ב לעשות כאן קריירה. אני מאוד מחוברת לישראל, אבל תמיד רציתי להופיע עם המוסיקה שלי בכמה שיותר מקומות והיה ברור לי שהדרך לעשות זאת, זה לשיר באנגלית".
ליאל הגיעה לאירופה כשהיתה בת 14 בלבד והיא כבר זמרת ותיקה שהוציאה תקליט והופיעה ביחד עם ביל קלינטון כששרה את Imagine של ג'ון לנון, ביום הולדתו ה-80 של שמעון פרס. למעשה, ההופעה הזאת, היא זו שפתחה לה את הדלתות והקנתה לה תודעה בינלאומית. "שמעתי שאתה אוהב לשיר" היא פנתה לנשיא ארה"ב מעל הבמה "ואני רוצה להזמין אותך לשיר אתי". קלינטון עזב את מושבו לצד שמעון פרס והצטרף לליאל על הבמה ושר איתה. "אני לא יודעת מאיפה היה לי את האומץ להזמין אותו לשיר" צוחקת ליאל "היום בגיל 23, אני לא יודעת אם היה לי את האומץ הזה".
מפיק גרמני שראה את הילדה היפיפיה עם הקול הגדול מיהר להחתים אותה על חוזה ולהזמין אותה לגרמניה. כך היא התחילה את הקריירה האירופאית שלה שכללה אין ספור הופעות על הבמה ובטלוויזיה, אלבום שירים באנגלית והופעה בגיל 16 באורוויזיון כשהיא מייצגת את…שוויץ.
מה פתאום שוויץ?
"זהו משהו מקובל. גם אסתר עופרים עשתה זאת בזמנו. הם לקחו מקבץ של כמה זמרים כשכל זמר מייצג מדינה שונה. זה היה שיר מאוד מיוחד ומשהו שמאוד התחברתי אליו".
לאיזה מקום הגעתם?
צוחקת "על זה לא מדברים. הגענו למקום בסדר. מבחינתי, מה שהיה חשוב, זו ההופעה עצמה".
להורים שלך לא היו חששות לשלוח את הילדה שלהם לאירופה בגיל כל כך צעיר?
"לא, הם ידעו שאירית אתי ושהיא שומרת עלי. יש לי המון מזל שיש לי מנהלת כמו אירית, היא כמו אמא. החלום שלה גם היה לקחת זמרת ולהפוך אותה לזמרת מצליחה, בדיוק כמו שבעלה של סאלין דיון לקח אותה בתור ילדה וטיפח אותה והיא עושה אותו הדבר בשבילי".
ומה עשית עם בית הספר?
"הייתי עושה שיעורים על המטוס, זה לא היה קל, בהמשך זה הפך להיות 'הום סקול' כי זה היה בלתי אפשרי. היה לי סדר זמנים מטורף. למשל, פעם נבחרתי לקבל פרס בגרמניה בטקס פרסי הרדיו על כך שאני מקדישה הרבה מהשירים שלי לשלום. זהו פרס מאוד מכובד אותו הספיקו לקבל אמנים דוגמת הסקורפיונס ובונו. טסתי לקבל את הפרס וכשחזרתי לבית הספר המורה ללשון שאלה אותי למה לא עשיתי שיעורים, ושאני צריכה להתנצל ולהגיד לה, 'סליחה, אבל בדיוק קיבלתי פרס בגרמניה ולא היה לי זמן'".
אם כבר מדברים על הסקורפיונס, אז אני יודעת שעשית אתם דואט, איך זה קרה בדיוק?
"את הסקורפיונס פגשתי בקונצרט התרמה גדול באירופה. הייתי אמורה להופיע באמצע ההופעה וכשהלכתי מאחורי הקלעים, פתאום ראיתי אותם. מאוד התרגשתי כי זו אחת הלהקות שאני ממש אוהבת. אמרתי לאירית: וואוו, אלו הסקורפיונס, אני מופיע באותה הבימה עליה הם מופיעים. והיא ענתה לי: מה את מתרגשת כל כך? את עוד תקליטי אתם דואטים. אמרתי לה, תפסיקי לחלום. אבל שבועיים לאחר מכן, מסתבר שהיא צדקה כי הקלטתי אתם חמישה דואטים. מה שקרה הוא שמנהל המופע מאוד התלהב מההופעה שלי וביקש מאירית שאסגור את המופע, מה שממש לא היה מתוכנן, כשכל שאר הזמרים שהופיעו במהלך מופע ההתרמה, יעמדו מאחורי וילוו אותי בשירה. הסקורפיונס התלהבו גם הם מההופעה והזמינו אותי להקליט אתם מספר שירים".
אבל הסקורפיונס אינם היחידים שביצעו עם הילדה הישראלית דואטים. ברשימת הזמרים ששמחו לשלב קולות עם ליאל, אפשר עוד למצוא אמנים ידועים בקנה מידה בינלאומי כאנדריאה בוצ'לי, חוליו איגלסיאס ופאטי לאבל. כמובן שמאחורי כל אחת מהופעות אלו, מסתתר סיפור מקסים ומרגש. "כתבתי את השיר לפני ארבע שנים לכבוד קונצרט גדול שנערך לכבוד מרכז פרס לשלום. המנהלת שלי שלחה אלי את השיר Ray of Hope שהוא מעין תפילה ואמרה לי: בואי נפתיע את שמעון פרס עם השיר, אבל צריך להלחין אותו. בהתחלה חשבנו לפנות למלחין, אבל אז ישבתי איתו רבע שעה ויצא שיר. אירית שלחה את השיר לאנדריאה בוצ'לי וסיפרה לו על השיר ועל שמעון פרס והוא מאוד התלהב". השיר אגב נכלל באלבומה החדש של ליאל אותו היא מסיימת בימים אלו.
על הופעתה עם פטי לאבל, איתה הקליטה באולפן שיר תפילה, היא מספרת: "היה מאוד מרגש. היא דיווה אמיתית והיתה כל כך חביבה וחמודה".
איך מגיבים החברים שלך בקיבוץ להצלחתך?
"הם מאוד מפרגנים. גדלתי בקיבוץ ואני מכירה את החברים האלו מגיל אפס, כך שהם יותר כמו אחים".
ערוץ הפי.בי.אס התלהב כל כך מליאל, ומהעובדה שהיא מקדישה את שיריה לשלום, שהם החליטו לעשות עליה סרט דוקומנטרי. הסרט עוקב אחר ליאל מהקיבוץ בכנרת ועד הופעותיה בארה"ב. ליאל היא קיבוצניקית שורשית, דור 20 בארץ, "אני רבע הודית, רבע רומניה, רבע מצריה ורבע תימניה. שילוב קטלני" היא צוחקת.
את חושבת שיום אחד תשובי לקיבוץ?
"תראי, הקיבוץ הוא הבית, אבל אני יודעת שבשביל הקריירה שלי, אני צריכה להיות פה. הקריירה שלי היא משהו שעבדתי בשבילו 12 שנה וכרגע אני עושה כל מה שאני צריכה על מנת להשיג את המטרה שלי ולהצליח כזמרת".
בחודש שעבר היא גם הופיעה במחזמר Loving the Silent Tears וגם הופיעה בקונצרט לכבוד הדאלי לאמה בפני 40 אלף איש, שם הופיעו אמנים ידועים. כשמסתכלים על הרפרטואר שלה, קצת קשה להבין איך לא רואים אותה יותר בטלוויזיה ושומעים אותה ברדיו והסיבה לכך, מסבירה ליאל, היא די פשוטה. "הדרך בה החלטתי ללכת, היא לא הדרך הקלה. היא לא הדרך של לרקוד על הבמה, עם חזיה וחצאית מיני. והיו לי כבר הצעות כאלו ממפיקים שאמרו לי שיהפכו אותי לכוכבת והדרך שלהם היתה להלביש אותי בצורה פרובוקטיבית ולתת לי לשיר איזה שיר סתמי קליט שאף אחד לא יזכור לאורך זמן. החלטתי שזה לא מתאים לי. אני רוצה לכתוב מוסיקה שתרגש אנשים. ראיתי אנשים בהופעות שלי בוכים, והם ניגשים אלי ואומרים שריגשתי אותם והם רוצים לחבק אותי, זה המקום ממנו אני באה. בעולם של היום, עולם האינסטנט ו'אמריקן איידול', מאוד קשה ללכת בדרך הזו, אבל זו הדרך שלי- אני רוצה לשים דגש על המוסיקה שלי. זו הסיבה שהתחלתי לעבוד בגיל כל כך צעיר. זו היתה עבודה קשה, מדלת לדלת ממש. וויתרתי על הרבה דברים והיה לי מזל שפגשתי את האנשים הנכונים בדרך שהשקיעו בי ועזרו לי".
לפרטים נוספים: www.liel.net
