שתף קטע נבחר

"הומלנד" עונה שנייה: נכשלה במבחן האמינות

העונה השנייה של "הומלנד", לא סיפקה הסברים לאירועים הדרמטים שהניעו את העלילה, אבל עוררה את האדרנלין. לורי שטטמאור מסכמת עונה ומנתחת את פרק הסיום. יש ספוילרים

קשה להיות סדרה מוערכת. הציפיות גבוהות מאד, המבקרים לוטשים עיניים, המתחרים מתפללים לנפילה והתסריטאים עצמם נמצאים במלכוד שכמעט ואי אפשר לצאת ממנו. ככל שהסדרה נחשבת יותר, כך גדלה כמות הנשמות הטובות שיבקשו ללקק את הדבש בקריסתה.

 

נפרדים מעונות נוספות בערוץ הטלוויזיה של ynet:

אחת שיודעת שזה נגמר: XOXO, פעם אחרונה 

נפרדים מ"דמג'ז": מעדן טלוויזיוני מענג

"דקסטר": עונה מעצבנת עם סוף טוב

 

"הומלנד", שסגרה השבוע עונה שנייה (פרק הסיום ישודר בשבת ב-yes וזמין להורדה ב-VOD), היא דוגמה מצוינת לכך. הסדרה, שזכתה בתואר "סדרת הדרמה הטובה ביותר", הן בפרס האמי והן בפרס גלובוס הזהב, עוררה רף ציפיות שהיה קשה מאד לממשו.

  

קצת חיפפה באמינות. "הומלנד" ()
קצת חיפפה באמינות. "הומלנד"

 

לא פלא אם כן, שמהר מאד אל תוך העונה, החלו לבקר אותה ללא הרף על ההסברים הרופפים מדי שהיא מספקת לאירועים הדרמטים שמניעים את העלילה. כך למשל, הגעתו ההזויה של אבו נזיר לאמריקה - אירוע שהרים הרבה מאד גבות. איך זה הרי ייתכן? כיצד קורה שהמבוקש מספר 1 מצליח לחדור את שורות האבטחה של ארצות הברית, לצפצף על כולם ממרומי מסוקו הפרטי ולעשות כל העולה על רוחו?

 

תקרית נוספת שעוררה את זעמם של המבקרים קשורה בקוצב הלב של סגן הנשיא, שעובד על WIFI (די נו, באמת?) ומשום מה, ניתן לשלוט בו באמצעות קוד הפעלה מרחוק. תסכימו איתי שמדובר בהסבר שלא מספק לגמרי את הדעת, גם עבור הצופה המאותגר, שטכנולוגיה אינה כוס התה שלו.

 

כשיוצרים עולם בדיוני, הכול יכול לקרות בתוכו והעלילה יכולה ללכת לכל מקום אפשרי, כל עוד ישנה מעטפת של היגיון המחברת בין ההתרחשויות השונות, ושומרת עליהן מאימת הקריסה. כוונתי היא, שגם ההתרחשויות הסוריאליסטיות ביותר יכולות לשכנע את הצופה, כל עוד הוא מרגיש שבתוך הכאוס ואי הסדר, שורר סדר רציף והומוגני שמניח את הדעת, וגורם לו לפתח הזדהות עם המתרחש.

 

הצופה אם כן, חייב להאמין שניתן לרקום את חוטי העלילה ביחד לכדי סוודר מחמם ומנחם. ההזדהות עצמה, נוצרת כשהצופה בוחן את הסיטואציה ושואל את עצמו מה הוא היה עושה במקרה הזה. במידה שיש קורלציה בין מעשיה של הדמות בעלילה ובין האופן בו הצופה היה פותר בעצמו את הדברים, נולדת אמינות.

  

יהיה מעניין בעונה הבאה ()
יהיה מעניין בעונה הבאה

 

העונה השנייה של "הומלנד" קצת חיפפה במישור הזה, אך הנאתם של הצופים שזקוקים לאדרנלין וניזונים ממנו (כמוני) - לא נפגעה כלל. "הומלנד" המשיכה להיות סדרת האקשן המעולה שהיא, למתוח ולפרוט על נימי הפרנויה של צופיה, תוך שמירה קפדנית על המניפסט הפרנואידי: כולם חשודים, הכול יכול לקרות, אסור לסמוך על איש.

 

לתחושות המתח והפרנויה יש להוסיף את מערכת היחסים המרתקת שבין ברודי וקארי, שני פרנואידים בעצמם, וקיבלנו אובססיה חולנית לתשוקה נוירוטית והרסנית, שאין לה באמת עתיד ממשי.

 

ואם בעתיד עסקינן, החלק הבא יעסוק בפרק האחרון של העונה, כמו גם בתרחישים אפשריים לעונה הבאה. זהירות, ספויילרים.

 

הפרק האחרון של העונה השנייה של "הומלנד", פרק שהתפרס על פני קצת יותר משעה, הוא שיר הלל לטלוויזיה טובה ואיכותית. הוא אומנם נפתח באיטיות, אך הצופה מבין היטב שאת השקט החשוד הזה משהו מאד גדול עתיד להפר. וכך אכן קורה: רגע אחד ברודי נותן למייק הסכמה נון שלנטית לשכב עם אשתו, או נכנס לחדר צדדי עם קארי בעודם מצחקקים כמו שני טינאייג'רים מחוצ'קנים, ורגע שני אנו עדים לפיצוץ נוראי שמזכיר לנו עד כמה מאיימת ובלתי צפויה היא מלחמת הטרור העולמית.

  

מי ידע על מה? ()
מי ידע על מה?

 

המשך הפרק מתרכז בהפרדה המרתקת בין עיכול הבשורה מצידו של סול ברנסון ובין מהלכיה של קארי בהקניית הזהות החדשה לברודי ובהברחתו לגבול עם קנדה. כאחוזת תזזית עוברת המצלמה בין שני נתיבי העלילה המקבילים, עד לפגישתם בסצנה האחרונה והמרגשת מכולן, כאשר סול ברנסון מבין שקארי נותרה בחיים, ומתקשה לעצור את החיוך הגדול שמתפרס על פניו.

 

פרק 12 הוא ללא ספק הפרק של סול ברנסון, שמבחינתו, אמור להתמודד עם האובדן לכאורה של הקולגה והחברה האהובה קארי, והן עם הניסיונות לחשוב איך מתרוממים מהשברים וההריסות, ומשקמים את מה שנותר מה-CIA. סול זוכה מן ההפקר כשהוא הופך לראש ה-CIA על חשבונן חבריו המתים, עובדה שמעלה מספר תהיות באשר למעורבותו האפשרית של סול בפיגוע התופת.

 

למשל: איך ייתכן שסול היה היחיד שנעדר מטקס ההלוויה? הרי בריכת הדמים הזו רק קידמה אותו "באופן מפתיע" לתפקיד הבכיר ביותר. אכן, תעלומה. אגב, אני אישית לא מאמינה שסול מעורב בפיגוע, אולם הקסם של "הומלנד" בין היתר, טמון ביכולתה למשוך את הצופה לעבר השאלות הללו, ולגרום לו לפקפק בכול.

   

תמיד אפשר יהיה להחזיר למצב אקטיבי. מתוך "הומלנד" ()
תמיד אפשר יהיה להחזיר למצב אקטיבי. מתוך "הומלנד"

 

והצופה אכן מפקפק. בכלל, הפרק הזה מעלה הרבה מאד שאלות, כמו: האם ברודי ידע על הפצצה? האם בגלל זה הוא משך את קארי מחוץ לחדר ההלוויה הראשי, והאם ברודי באמת מאמין שנזיר עומד מאחורי הפיגוע? עוד שאלות שנותרות פתוחות לדיון הן האם הטרוריסטים שלקחו אחריות על הפיגוע באמת אחראים עליו או שהם סתם גנבי קרדיט, וחוץ מזה, מי הזיז את המכונית של ברודי והדליף את הוידוי שלו לחדשות? לטעמי, "הומלנד" הכי חזקה כשאנחנו לא באמת יודעים את התשובות.

 

ולמרות זאת, הפרק שסגר את העונה השנייה דאג לייצר מצב סגירה הרמטית של מרבית כיווני העלילה הראשיים. התמות העיקריות שאפיינו את עונות 1 ו-2

הגיעו לסיומן עם קבורתו של אבו נזיר ועם עזיבתו של סמל הנחתים ברודי לעבר עתיד חדש, אנונימי ולא ברור בקנדה.

 

יוצרי הסדרה יכלו להביא למותו של ברודי ובכך לסתום את הגולל על הרומן עתיר התשוקה והיצרים שנרקם בינו ובין קארי, אולם הם העדיפו לספק לברודי פתח מילוט שלא יחייב את מותו. כך הם יוכלו להשאירו על תקן נוכח-נעדר בעלילה, ואף להחזירו למצב אקטיבי בכל עת שירצו.

 

יהיה מעניין לראות את "הומלנד" נטולת ברודי לכמה פרקים, אף על פי שאני מאמינה שהוא יגיח במספר סצנות ולא יעלם לגמרי. גם אבו נזיר מפנה כעת את הבמה לאיומי טרור חדשים, אולי בכיכובה של אותה חוליית טרור (הכוללת גם את אלון אבוטבול) שלקחה אחריות על מרחץ הדמים שארע בהלוויה, וגבה את מותם של לא פחות מ-200 סוכני CIA ומשפחותיהם, כולל דיוויד אסטס, פין וולדן וסינתיה וולדן (נוחו על משכבכם בשלום, חברים!).

 

המשכיות מרתקת לקשר שבין ברודי לקארי תהיה אם נראה את קארי מנסה לטהר את שמו, בעודה מתמודדת עם איומים ביטחוניים חדשים ואבו טרוריסטים קשוחים שיטילו את אימתם על ארצות הברית.

 

 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
קלייר דיינס. העונה קצת חיפפה
לאתר ההטבות
מומלצים