שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    שרון דוידוביץ

    נפלה ברשת: על החוצפה של שחר פאר

    הטניסאית הבכירה של ישראל אולי הגיעה לצמרת העולמית, אבל בכל מה שקשור להתנהגות, עדיין תקועה בילדותיות מתנשאת. שרון דוידוביץ' על התקרית המביכה של הספורטאית המצליחה שלנו

    שחר פאר היא טניסאית גדולה, אבל אדם קטן. ואם עוד לא הבנתם את זה, כדאי שתשאלו את דניז חזניוק, אותה ניצחה בחצי גמר אליפות ישראל, כשבסיום סירבה ללחוץ את ידה ועל הדרך הבהירה לה: "את בושה למדינת ישראל".

     

    עוד ב-ynet ספורט:

       

    תיכף, כשתשמעו את הסיבות לכך, ייתכן ותגידו לעצמכם – "אוקיי, לגיטימי". אבל אם תזכרו שזו טניסאית שדורגה במקום ה-11 בעולם, שנחשבת לנציגה הספורטיבית הכי גדולה שלנו בעשור האחרון, שזו אותה אחת שמוגדרת כבר שנים כתקווה הגדולה של הספורט הישראלי ומי שרבים קוראים לה "מודל לחיקוי", יכול להיות שתחשבו על זה שוב – ככה לא מתנהגת מודל לחיקוי. אולי רק "סתם ספורטאית".

     

    שחר פאר במעשה אצילי (צילום: אורן אהרוני) (צילום: אורן אהרוני)
    שחר פאר במעשה אצילי(צילום: אורן אהרוני)

     

    "מדברת רק על המגרש"

    בשנה שעברה יצאה חזניוק הצעירה (17), חברת נבחרת הפדרציה בטניס, במתקפה חריפה כנגד חברותיה וכנגד התנהלותן. הנבחרת

     קיבלה בראש ("התנהלות של שכונה"), הקפטן ליאור מור ספג ביקורת ("שולף מהמותן"), יוליה גלושקו הותקפה ("גועלית") וכמובן, גם שחר פאר "זכתה" להיות מוזכרת ("בלוף אחד גדול. יוצאת אחרי הפסדים עד 5 בבוקר").

    חזניוק טעתה, ובגדול.

     

    הטניסאית הצעירה קיבלה עצה רעה מהקרובים אליה, ובמחי ראיון ב"מעריב" כמעט וחיסלה לעצמה את הקריירה, כמו גם כמה קשרים בעולם הטניס הישראלי הקטן. את הכביסה המלוכלכת צריך לשמור בפנים, ובוודאי שלנערה בתחילת דרכה אין זכות לומר דברים כאלה.

     

    ועדיין, בין שלל הביקורות שהטיחה חזניוק, לא הייתה אפילו תגובה עניינית אחת שהדפה את הטענות, או כזו שהסבירה כי הדברים אינם כך. עד היום. שחר פאר נתנה את התגובה המקורית והעניינית ביותר שיכולה הייתה להוציא מפיה: "את בושה למדינת ישראל". שאפו. ממש תפארת למדינת ישראל. גם באיגוד הטניס חושבים כך וכבר אמרו שלא יעשו דבר.

     

    סירבה ללחוץ את ידה של חזניוק (צילום: אורן אהרוני) (צילום: אורן אהרוני)
    סירבה ללחוץ את ידה של חזניוק(צילום: אורן אהרוני)

     

    באופן אירוני עוד יותר, אמרה פאר בסיום: "אני מדברת רק על המגרש". ובכן, גיבורת התרבות שלנו לקחה את המושג באופן מילולי. כי ספורטאים אמיתיים ש"מדברים על המגרש", מביסים את היריבים שלהם 0:6, 1:6, לוחצים יד וסותמים את הפה. רק לחשוב כמה רעש היינו עושים אם, חס וחלילה, מריה שראפובה לא הייתה לוחצת יד לפאר לאחר שגברה עליה 0:6, 2:6 באולימפיאדת לונדון, יממה לאחר שהישראלית דיברה על "נקמה".

     

    אנחנו (לא) זן נדיר

    כששחר פאר הייתה בת 20, היא לא חששה לומר על אותה שראפובה, במפגש הפדרציה ב־2008, "לא נראה לי שהיא אמורה להגיד דברים כאלה, אבל זו בעיה שלה", לאחר שהרוסיה התלוננה כי פאר דוחפת בצורה לא ספורטיבית, או מנומסת בכללי הטניס, את הקהל המקומי. אבל זה לגיטימי, היא הייתה ילדה. אבל מה היום? מה שהיה מותר לילדה חצופה אחת, אסור לשנייה.

     

    את העונש שלה היא קיבלה, אבל לא מהבן אדם הנכון. דניז חזניוק (צילום: אורן אהרוני) (צילום: אורן אהרוני)
    את העונש שלה היא קיבלה, אבל לא מהבן אדם הנכון. דניז חזניוק(צילום: אורן אהרוני)

     

    וזו דוגמה קטנה נוספת ליחסי האנוש הבעייתיים של פאר מחוץ למגרש. עם מאמנים לשעבר,

     עם קולגות, עם כל מי שהוא לא מהמשפחה הקרובה.

     

    אירועי היום לא יפגעו במקומה של פאר בדפי ההיסטוריה שלנו. זו עדיין הספורטאית שהוציאה 300 אחוז מהכישרון שלה, שמעולם לא היה באמת שווה למקום 11. אבל היא עשתה את זה. דרך עבודה קשה, משמעת ברזל ואופי ענק במשחקים חשובים.

     

    אבל אם חשבנו כי שחר פאר היא שונה בנוף הספורט הישראלי, שאוויר הרי הפסגה של הדירוג העולמי והצמרת העולמית, מתאימים לזן מיוחד של ישראלים, התבדינו. זו כבר בושה אחרת למדינת ישראל.


    פורסם לראשונה 19/12/2012 23:46

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים