שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    הלאדינו עדיין כאן: סיפורים שמצילים את השפה
    הדורות מתחלפים, ושפת הלאדינו היהודית הולכת ונעלמת. מתילדה כהן-סראנו החליטה לנצור את הייחוד והמסורת שבה באמצעות ספר חדש. "כשאומרים לי שיש מישהו שמכיר סיפורים בלאדינו, אני מיד באה אליו עם טייפ", היא אומרת
    בשונה מאחותה המבוגרת, היידיש, נהנית הלאדינו ממעמד מכובד יחסית. אולי בגלל נשיא המדינה לשעבר יצחק נבון ו"בוסתן ספריד" שלו, ואולי מפני שהלאדינו נושאת על גבה פחות זוועות היסטוריות ומביאה איתה הרבה חן מוזיקלי. את היידיש דיכאו אמנם - אבל הלאדינו זזה הצידה בלי אות קלון.

     

  1. הסיפורים הכי חמים - לפני כולם - בפייסבוק של ynet

     

    לאחרונה ראו אור כמה מילונים וספרי פתגמים של שפות היהודים: יהודי אתיופיה, יהודי מרוקו, הייקית המדוברת בארץ ישראל, יידיש, ועכשיו גם הלאדינו, בספר "סיפורים מכל הזמנים" שליקטה וערכה מתילדה כהן-סראנו (בהוצאת זק).

     

    מתילדה כהן-סראנו. מצילה את הלאדינו (צילום: אלי דגני ) (צילום: אלי דגני )
    מתילדה כהן-סראנו. מצילה את הלאדינו(צילום: אלי דגני )

     

    הלאדינו היא בעצם שילוב של ספרדית מהמאה ה-15 עם עברית וארמית. השפה נפוצה אחרי גירוש ספרד ודוברה על ידי יהודים מארצות הבלקן: טורקיה, יוון, בולגריה, יוגוסלביה, דרום רומניה, אבל גם בכמה מארצות צפון-אפריקה, המזרח התיכון וכמובן ארץ ישראל. תחילה נכתבה בכתב רש"י, אחר כך באותיות לטיניות. בדומה לאחותה היידיש, פועלים כיום בישראל כמה מרכזים לשימור ולחקר הלאדינו, למשל באוניברסיטת בר-אילן ואוניברסיטת בן-גוריון.

     

    מתילדה כהן-סראנו, חוקרת לאדינו ואחת האספניות והיוצרות המרכזיות בתרבות הלאדינו היום, פירסמה מאז 1986, 16 קובצי סיפורים מעולם הלאדינו, שמופיעים גם בשפת המקור וגם בתרגום לעברית. בשנים האחרונות פירסמה כהן-סראנו גם מילון ואפילו ספר בישול ספרדי-בלקני. "סיפורים מכל הזמנים", כולל אוסף גדול של סיפורים על חיי החברה של היהודים דוברי השפה בארצות שונות.

     

    סיפורים מדור לדור

    "אני אוספת את סיפורי העם האלה מאנשים שמספרים לי אותם", אומר כהן-סראנו. "ברגע שאומרים לי שיש מישהו שיודע סיפורים בלאדינו, אני מיד באה אליו עם טייפ ומקליטה הכל, ואחר כך מתרגמת לעברית. התחלתי לספר סיפורים כדי להציל את השפה. היתה לכולנו הרגשה שהלאדינו הולכת ונעלמת. הדבר הראשון שעשיתי, היה להקליט אנשים שמדברים לאדינו ומספרים סיפורים".

     

    ובמה הסיפורים הללו עוסקים? שלמה המלך, מתברר, הוא אחד הכוכבים המרכזיים של סיפורי העם הספניוליים. כי הוא היה מלך הדור, חכם על גבול החכמולוג, וגם ידע את שפת החיות - מקור בלתי נדלה לבדיונות. אבל לא רק שלמה אלא גם ג'וחה מככב - אותו שלימזל שנדפק תמיד, מקבילו של הרשל'ה. "ג'וחה הוא דמות עתיקה ביותר שבאה במקור מהודו, מהסנסקריט", מסבירה כהן-סראנו, "אחר כך עבר לעולם המוסלמי, נדד לסיציליה והגיע למצריים, שם קוראים לו ג'וחה. ואנחנו יהודי ספרד גיירנו אותו".

     

    "יש בספר מעשיות על מלכים, נסיכים ונסיכות. אנשים לא כל כך רצו לספר אותן, וחשבו שהן שטויות, אבל הסברנו להם שיש במעשיות האלה עומקים פסיכולוגיים. יש סיפורי מוסר השכל, למשל בסיפורים על אליהו הנביא. יש סיפורי שלמה המלך, יש סיפורים מהעולם המזרחי - על היחסים עם הסולטן, על עימותים בין יהודים ללא-יהודים, ועל יהודי ספרד האנוסים ששמרו על יהדותם בסתר. יש כמובן סיפורי בדיחה על ג'וחה המפורסם, ויש קטגוריה אחרונה בספר - הסיפורים האישיים, הזיכרונות, מה שבנאדם זוכר מעצמו ומהמשפחה שלו, מתוך הלאדינו".

     

    ויש גם קצת סיפורים על החותנת המכשפה - כנראה מוטיב שקיים בכל תרבויות היהודים באשר הם. הסיפורים הללו, מציינת כהן-סראנו, עוברים בעל פה מאב לבן ומאם לבת, "וכל אחד מספר את הסיפור בעיבוד שלו עד שזה הופך לסיפור אחר. אחר כך, כשמעלים את זה על הכתב, הסיפור מתקבע ונשאר על נייר".

     

    כמה דוברי לאדינו יש היום בישראל?

     

    "קשה לדעת, מדברים על 200 אלף, אבל אני לא בטוחה שזה מדויק. יש אנשים שקצת מבינים כי האמא או הסבתא דיברו. עכשיו הלאדינו נעשתה פופולרית בגלל המוסיקה היפה".

     

    בשונה מהיידיש שדוכאה עם תחיית הלאומיות, נדמה שללאדינו התנכרו פחות.

     

    "זה לא היה צריך להיות ככה כי יש מקום לכולם. אבל בהחלט הכריחו אנשים לדבר עברית, והתכחשו גם ללאדינו. נולדתי באיטליה להורים שמוצאם בטורקיה. כשבאתי לארץ, שאלו מאיפה אני, ואמרתי איטליה, מיד היה חיוך על הפנים - אבל כשאמרתי שההורים שלי מטורקיה החיוך נעלם. ראיתי שיש יחס קר כזה וצריך להילחם בו, כי כל תרבות היא נכונה".

     

    לאדינו ללא בושה

    כהן-סראנו נולדה במילאנו ב-1939 להורים שמוצאם בטורקיה. אביה גדל ברודוס שהיתה תחת כיבוש איטלקי, ולמד באוניברסיטת מילאנו. אמה נולדה באיזמיר, ובהמשך נשלחה לגור במילאנו. "ב-1938 הם התחתנו, וזה היה אז שיגעון להתחתן", היא מספרת. "נולדתי שנה לאחר מכן. בזמן המלחמה ברחנו ממקום למקום עד 1945. חיינו בערים ובכפרים והאיטלקים הצילו אותנו. כשבאו לחפש אותנו במילאנו, הם אמרו שהם לא יודעים איפה אנחנו. חיינו ברפת בלי מים ובלי חשמל שנה שלמה. ב-1944 באו החיילים היהודים שלחמו בצבא הבריטי ולקחו אותנו לפזארו, אחר כך לרומא ומשם למילאנו. המשכתי לחיות במילאנו, שם למדתי בתיכון יהודי ואחר כך באוניברסיטה".

     

    כך חיה באיטליה עד שהכירה את בעלה אהרון כהן ז"ל, ישראלי שהגיע

    לשליחות באיטליה, והוא שיכנע אותה לבוא לישראל ב-1960. "הבאתי איתי את כל המשפחה: שתי אחיות שבאו והתחתנו בארץ, ואת ההורים שלי. הם חיו 20 שנה נהדרות פה בארץ, זו התקופה הכי טובה בחייהם. יש לי שלושה ילדים, 14 נכדים ונינה אחת".

     

    מישהו מהם מדבר לאדינו?

     

    "הנכדים שלי מאוד אוהבים את הסיפורים. הבת הגדולה שלי יודעת לאדינו, אבל כל השאר לא. היא זו שעזרה לי להוציא את ספר הבישול. הבת הקטנה עזרה לי להוציא את המילון - ומאז אני אומרת שיש לי בת בשלנית ובת בלשנית".

     

    כהן-סראנו חיה בירושלים כ-30 שנה, ורק לאחרונה עברה לדיור מוגן ע"ש ליאון רקנאטי בפתח תקווה, בו כל הדיירים שם מדברים לאדינו. היא עובדת בספרייה של המרכז, ומכינה את הספר הבא שלה. "יש לי עוד תיכנון להוציא ספר פתגמים בלאדינו, שיהיה שונה מכל אלה שיצאו עד היום", היא מבטיחה.
  2.  

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    עטיפת הספר, באדיבות: ספריית הקונגרס, וושינגטון
    "סיפורים מכל הזמנים". ספרה של מתילדה כהן-סראנו
    עטיפת הספר, באדיבות: ספריית הקונגרס, וושינגטון
    7 לילות
    מומלצים