ניוטאון, קונטיקט
הקונסול עידו אהרוני ביקר השבוע בעיירה ההמומה ושוחח עם חברי הקהילה היהודית
אמריקה עדיין מתמודדת עם ההלם שהיכה באומה ביום שישי שעבר, כשאדם לנזה נכנס לבית הספר "סנדי הוק", בניוטאון, קונטיקט, בו עבדה אמו, חמוש בשני אקדחים ורובה סער וירה למוות בעשרים ילדים ושש נשים מצוות בית הספר. הקורבן הצעיר ביותר בטבח המזעזע היה נוח פוזנר, שרק כמה ימים קודם לכן חגג את יום הולדתו השישי עם נרות חנוכה. אחותו התאומה, אריאל, ואחותו הגדולה, סופיה בת השמונה, הלומדות גם הן בביה"ס היסודי "סנדי הוק", ניצלו מכדורי הרוצח. למשפחת פוזנר שורשים בישראל, ובהלוויה שהתקיימה ביום שני השבוע נכח גם סגן הקונסול הכללי בניו-יורק, שלומי קאופמן. בראשית השבוע הגיע לעיירה הקונסול עידו אהרוני על מנת להיפגש עם חברי הקהילה היהודית במקום.
“עם היוודע זהות הקורבנות יצרנו קשר עם רב בית הכנסת של הקהילה היהודית בניוטאון, הרב שאול פרבר”, סיפר אהרוני, "ביקשנו לדעת איך ניתן לנחם ולעזור מאחר ואנו כישראלים למודי זוועות וצער. הרב ביקש את עזרתנו בגיוס אנשי מקצוע המתמחים בטיפול בטראומה נפשית, וכך עשינו. בשיתוף עם הפדרציה היהודית במערב קונטיקט, בראשות המנכ"לית שלי כץ, גיבשנו משלחת של תרפיסטים יהודים וישראלים המתמחים בהתמודדות עם טראומה".
איך היה המפגש עם חברי הקהילה יומיים לאחר הטבח?
“הגעתי לבית הכנסת עדת ישראל השוכן בלב העיירה כנציג מדינת היהודים. מדובר בקהילה קטנה ומלוכדת הקיימת במקום כמאה ושישים שנה ובה חברות כמאה משפחות. משפחתו של נוח פוזנר ז"ל היא אחת מהן. בכל מערב קונטיקט יש בסך הכל חמישה בתי כנסת.
למפגש הגיעו די הרבה הורים וקבוצה של כ-25 ילדים, חלקם תלמידי בית הספר סנדי הוק. בשיחה שניהלנו סיפרתי להם איך בישראל אנחנו מתמודדים עם 'אלימות עיוורת' והשוותי בין הטבח לבין פיגוע התאבדות. הדבר החשוב ביותר אחרי אובדן הוא לדבר ולחלוק והיה מפגש אינטימי ומרגש. הקראתי בפני הנוכחים את נוסח מכתבי הניחומים של הנשיא פרס וראש הממשלה נתניהו. פגשתי את אחת המורות ששרדה את הטבח ואני מעדיף להשאיר את פרטי השיחה בינינו על מנת לכבד את פרטיותה, אבל הזעזוע עמוק ביותר וממדי האסון בלתי נתפשים. השתתפתי בהרבה אירועים במהלך הקריירה שלי אבל אין ספק שמפגש כל כך אמוציונלי כמו זה בניוטאון לא חוויתי מעולם. כל הורה וכל בן אנוש שנשמה באפו שואל את עצמו 'למה?' בלי יכולת לקבל תשובה. האירוע הזה נוגע אצל כולנו בחרדות הכי בסיסיות. זה מזכיר פיגוע התאבדות מאחר ואתה מתמודד מול יריב שרוצה למות, כך שאתה מוגבל ביכולת שלך למנוע את זה”.
איך הם מתכוונים להשתקם?
“הבנתי שככל הנראה הכיתות יפוזרו והתלמידים, כ-600 במספר, ילמדו בבתי ספר אחרים. את מבנה ביה"ס יהפכו לאתר הנצחה. זוהי קהילה מגוונת וחמה, הם ערכו פעילויות לילדים כשביקרתי שם וכולם בקהילה מגוייסים למטרה אחת והיא לתמוך במשפחת פוזנר”.
