שלילת התואר מנועם גרשוני / בעד ונגד
אבינעם פורת מסביר שאין שום סיבה להפלות את הספורטאים הפראלימפיים ושהטניסאי שזכה בזהב בלונדון 2012 ראוי להיות "ספורטאי השנה". אברהם תשובה טוען שיש לעשות הפרדה עם הספורטאים האולימפיים. מה דעתכם?
למה להפלות את הפראלימפיים? / אבינעם פורת
לא די שההודעה על ביטול הההמלצה של הוועדה לבחירת ספורטאי השנה להכתיר את נועם גרשוני כספורטאי השנה קשה לעיכול (לפרסם ואחר כך לסגת?), היא גם מהווה מסמך נוסף בתהליך הטעויות הסדרתי של מוסדות הוועד האולימפי. 2012 הייתה שנה רעה בקבלת ההחלטות, ובמיוחד באמינותו של ועד חמש הטבעות.
ים תקצירים ב-ynet ספורט:
- תותחים כבדים: 3:7 לארסנל, 3:4 לסיטי / תקצירי אנגליה
- הפועל ת"א מאבדת את הראש / תקצירי ליגת העל
- כדורסל: חולון שוב מפסידה / תקצירי ליגת ווינר
- וכל המשחקים של מכבי ת"א ביורוליג
נועם גרשוני, שלא ברצונו, הצטרף לשפיציק דמוי הקקטוס, שנבחר להיות הקמע של המשלחת ללונדון, אבל הטלוויזיה החינוכית, בעלת הזכויות, הצליחה לקבל החלטת ביטול בבית המשפט. גרשוני הצטרף לתינוק על שקית הבמבה של אסם, שעמד להחליף את שפיציק - אבל גם הקמע הזה בוטל משום שהוועדה הבינה באיחור ביזארי כי נהגה שלא בחוכמה באישור קמע של חברה שנגדה היו תרעומת ציבורית והאשמות על חוסר רגישות.
אפשר לחלוק על אי הזכאות של ספורטאי פראלימפי להיבחר: גם לאוסקר פיסטוריוס, האיש והפרוטזות מדרום־אפריקה, פקידי המוסדות השיבו NO לתביעתו
מדוע להפלות את הספורטאים הפראלימפיים ולסווגם כיחידה נפרדת? אם המשלחת "הרגילה" לאולימפיאדת לונדון חזרה עם אפס מדליות, ונועם גרשוני, גיבור קרב ישראלי, עמד על הפודיום מספר 1 בטניס ונתן שיעור בתורת שיקום האדם, מדוע לא מגיע לו? אין סיבה שיהיו מותרים יותר ומותרים פחות.
כל הדברים האלה אינם מורידים מזכויותיו של יעקב טומרקין, השחיין שהגיע למיקום הגבוה ביותר בתולדות משלחות השחייה למשחקים האולימפיים. לטומרקין אולי מגיע, אבל לגרשוני מגיע יותר. מה לעשות, הוא באמת היה הספורטאי המצליח ביותר של ישראל ב-2012.
הכי הגיוני שתהיה הפרדה / אברהם תשובה
בטקס סיכום השנה הפראלימפית שערכה החודש ההתאחדות הישראלית לספורט חולקו מלגות לספורטאים המצטיינים בכל הענפים וכן נבחרו
ספורטאי השנה ומאמן השנה, מתוך הספורטאים המשתייכים להתאחדות לספורט נכים והוועד הפראלימפי.
הבחירה נעשתה על ידי ועדה שפעלה על פי התקנון המחייב של ההתאחדות. נועם גרשוני נבחר שם לספורטאי השנה והשחיינית ענבל פיזרו (שלוש מדליות ארד בלונדון) הוכתרה לספורטאית. מאמן השחייה יעקוב בנינסון, שהוא גם מאמנה האישי של פיזרו, נבחר כמאמן השנה.
כידוע, כל שחקן ומאמן שואף להגיע לפסגת ההישגים במסגרת התחרותית שאליה הוא משתייך. כל שחקן או מאמן יודע גם מי הם מתחריו להשגת המטרות ובהתאם מתאמץ לגבור עליהם.
לדעתי, הן כשחקן עבר והן כמאמן בספורט הנכים, אין לחלק פרסים משותפים לספורטאים אולימפיים ולספורטאים פראלימפיים. אין זה מקרה שלמרות מאות המדליות שבהן זכתה ישראל במשחקים הפראלימפיים לאורך השנים, שלוש פעמים בלבד נבחר ספורטאי פראלימפי לספורטאי השנה.
נראה שדחיית ההמלצה מחזירה את ההגיון בחלוקת פרסים או תארים אחרים לספורטאים המתחרים באותה מסגרת. אין לי כל ספק שגם נועם גרשוני יקבל זאת בהקלה רבה.
לפנייה לכתב/ת 
