שתף קטע נבחר
 

דלקות אוזניים: באמת לא צריך אנטיביוטיקה?

הם בוכים מרוב כאב - ואנחנו לא עומדים בזה, ודורשים מהרופא אנטיביוטיקה. אך מחקרים הראו כי 70% מדלקות האוזניים בילדים עוברות לבד תוך יומיים-שלושה. מהי "שיטת הטיפול המושהה" ואיך ניתן להקל על הכאב? מחלות ילדים - כתבה שנייה בסדרה בשיתוף איגוד רופאי הילדים

דלקת אוזניים היא הסיבה מספר אחת למתן תרופות אנטיביוטיות לילדים. אך מסתבר כי 70% מהילדים יחלימו מהמחלה גם ללא אנטיביוטיקה - וזו הסיבה שהובילה לכך שבשנים האחרונות השתנתה הגישה הטיפולית. איך תדעו אם צריך אנטיביוטיקה או לא ומה ניתן לעשות כדי להקל על הכאבים? יחד עם ד"ר צחי גרוסמן, מזכ"ל האיגוד לרפואת ילדים , בדקנו כיצד מזהים דלקות אוזניים, מה הנזק שעלול לגרום הטיפול האנטיביוטי והאם שמן זית באמת מקל על הכאבים.

 

עוד על מחלות ילדים בערוץ הורים :

דבש באמת עוזר? כל הדרכים להקל על שיעול לילי

עסו זאת בעצמכם: עיסוי לתינוקות מצוננים

מתי להאמין (או לא) לילד שאומר שהוא חולה

 

דלקת אוזניים היא מחלה שכיחה בעיקר אצל ילדים מתחת לגיל שנתיים, ואין כמעט ילד שלא יחלה בה. לרוב מדובר בצירוף של כמה תופעות: חום, אי שקט, בכי במיוחד בלילה (אז הרגישות לכאב גבוהה יותר), נגיעה באוזן והפרשה, השלב הסופי של דלקת האוזניים, בו כל הנוזל המוגלתי שהצטבר ולא יכול היה להשתחרר מנקב את עור התוף ויוצא החוצה.

 

כיצד ניתן לאבחן כי מדובר בדלקת אוזניים?

הדלקת יכולה להתרחש בצד אחד או בשני הצדדים והיא יכולה להתלוות למחלת חורף רגילה. התרחיש השגרתי הוא שהילד מצונן יומיים-שלושה, עם שיעול, נזלת וקצת חום, וביום הרביעי או החמישי

מופיע אי-שקט ובכי נורא, מה שמעה את החשד לדלקת אוזניים. הסיבה לכך שזהו מהלך המחלה היא פשוטה: ההצטננות היא תהליך ויראלי שמוביל לכך שעל הריריות של מערכת הנשימה מגיעה הפאזה השנייה של "התלבשות" החיידקים.

 

גם הנגיפים עצמם יכולים לגרום לדלקת אוזניים, ולא רק חיידקים. אבל לרוב לא מדובר בעניין מהותי.

 

כדי לבצע אבחנה הרופא בודק את הילד וכמובן מסתכל דרך האוטוסקופ. בדרך כלל הוא רואה את עור התוף כשהוא אדום ובולט, סממן המעיד על דלקת אוזניים חריפה שמצריכה טיפול.

 

מדוע כיום ההמלצה היא לא לתת אנטיביוטיקה מיד?

כשאני למדתי רפואת ילדים היה ברור לגמרי שדלקת אוזן תיכונה היא מחלה שיש לטפל בה באנטיביוטיקה, כיוון שאם לא יופיעו סיבוכים כמו דלקת קרום המוח, פגיעה בעצב הפנים ודלקת העצם שליד האוזן. באותם ימים הטיפול באנטיביוטיקה נחשב לחובה.

 

אך בעשור האחרון התחוללה מהפיכה שהיו לה שני עקרונות: אחד, חוקרים הגיעו למסקנה שדלקת אוזניים חולפת מעצמה גם ללא טיפול. השני, דאגה מכך שריבוי אנטיביוטיקה גורם לעמידות של החיידקים ומקשה את השלב הבא בהתמודדות נגדם.

 

לאור זאת פותחה שיטה חדשה לטיפול בדלקות אוזניים שנקראת "שיטת הטיפול המושהה", שלפיה אנחנו נוהגים כיום.

 

מהי "שיטת טיפול המושהה"?

כשמה כן היא, השהיית הטיפול האנטיביוטי ומתן הזדמנות לגוף להתגבר על הדלקת בעצמו. בפועל מה שקורה כאשר כשילד מגיע למרפאה והרופא מאבחן כי מדובר בדלקת אוזניים הוא שאנחנו מסבירים להורה שהדלקת יכולה לעבור וממליצים להמתין יומיים-שלושה, בהם נותנים לילד רק משככי כאבים דרך הפה, שתפקידם הוא לא להוריד חום במקרה הזה, אלא לשכך את הכאבים. בנוסף אנחנו נעזרים בתרופות מקומיות, טיפות אוזניים שמכילות מאלחשים, כדי להקל על הכאב וחוסר הנוחות של הילד.

 

תפיסה של האוזן. אחד מסימני דלקת האוזניים בתינוקות (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
תפיסה של האוזן. אחד מסימני דלקת האוזניים בתינוקות(צילום: shutterstock)

 

מטרת הטיפול בימים הראשונים היא פשוט מזעור הסבל הנגרם לילד. הרציונל שעומד מאחורי זה הוא שאם אנחנו מניחים שיש סיכוי גבוה שהדלקת תחלים באופן ספונטני, כל מה שצריך זה להקל על הסבל כדי שהגוף יוכל לפעול ולהעביר את המחלה לבד.

 

מה הסיכויים שהדלקת תעבור לבד?

מחקרים שנעשו מצאו כ ב-70% מהמקרים לא יהיה צורך בטיפול אנטיביוטי.

כאן ניתן להבין כי אם ההורים יקפידו על משככי הכאבים ויהיו חזקים אל מול הסבל של הילד - השיטה תצליח והדלקת תעבור לבד.

 

מה שחשוב להדגיש הוא שאין כאן כל סכנה לילד. אנחנו אולי יוצרים מצב של סבל מתמשך למשך מספר ימים, אבל לא גורמים כל סיכון כי התופעות שהיו נגרמות בעבר מדלקת אוזניים כבר עברו מהעולם, ככל הנראה בשל השימוש הנרחב שנעשה אז באנטיביוטיקה. אנחנו למעשה "רוכבים" על גל ההצלחה של השיטה הקודמת.

 

איך יודעים שהגיע הזמן לאנטיביוטיקה?

 ההורים הם שמחליטים אם ומתי שי צורך במתן אנטיביוטיקה, כאשר ההחלטה צריכה להתקבל במקרה שבו הסבל מתמשך מעבר ליומיים-שלושה. כבר בפעם הראשונה בה הרופא פוגש את הילד ואת הוריו הוא מצייד אותם במרשם לאנטיביוטיקה, שבו הם אמורים לעשות שימוש במקרה שבו הסבל נמשך, החום עולה ואי השקט מחמיר.

 

מדובר במודל מצויין ליצירת תוכנית טיפולים על ידי ההורה, כאשר המקום של הרופא הוא בהיותו קשוב להורה כשהוא מתקשר ושואל. למעשה ההורים והורפא הם שותפים לתוכנית הטיפולית, תוך מתן האחריות להורים.

 

מה לגבי תרופות סבתא?

תרופות סבתא מאוד מסתדרות עם הגישה הזו. חשוב רק לציין שאין שום בעיה לנסות אותן, אבל רק בהסתייגות אחת: שהן לא נבדקו מחקרית. שמן זית חמים, למשל, יכול לעזור לילדים מסויימים בדיוק כמו טיפות אוזניים שמשככות כאבים, ולכן אפשר בהחלט לנסות. המטרה היא להבריא את הילדים עם מינימום אנטיביוטיקה.

 

ישנם מקרים חריגים בגישה הזו?

בהחלט ישנם מקרים חריגים בהם חייבים לתת טיפול אנטיביוטי באופן מיידי. אחד מהם זו דלקת שבה כבר רואים את ההפרשה יוצת מהאוזן. הסיבה היא שמחקרים מצאו כי ברוב המקרים הללו

כל מקרה הילד יזדקק לטיפול אנטיביוטי ולכן אן כל סיבה להמתין. גם במקרה של דלקת אוזניים דו צדדית הניסיון הוכיח שהטיפול המושהה פחות טוב.

 

מקרה חריג נוסף שיקבל אנטיביוטיקה מיד הוא כאשר מדובר בתינוק בן פחות משישה חודשים. הסיבה היא ששיטת הטיפול המושהה נבדקה ונחקרה רק בתינוקות מעל גיל שישה חודשים, וכיוון שאנחנו במדע הרפואה ולא רוצים לעשות משהו בתחום שאין בו מחקר על מצב הבטיחות אנחנו לא עושים ניסיונות.

 

מהם סימני האזהרה שמצריכים פנייה לבית חולים או לרופא?

כיום כמעט ואין מצבים שצריכים להיות מטופלים בבית חולים או בטיפולים יותר מורכבים מאנטיביוטיקה, אך עדיין אנחנו רואים פה ושם דלקת של העצם ליד האוזן, שמצריכה טיפול באנטיביוטיקה תוך ורידית. סימן האזהרה במקרה זה הוא הזדקרות של האפרכסת. זוהי נורה אדומה לדלקת האוזן התיכונה ואז כדאי לפנות לרופא או למיון.  




 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: shutterstock
דלקת אוזנים. המטרה: להקל את הכאב
צילום: shutterstock
מומלצים