שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות

    "התאונה" של קאדרה: דמויות שנלכדו בדרמה

    גבר ואשה נוסעים במונית. הנהג מבחין בהם מנסים להתנשק, רגע לפני שהם נהרגים בתאונה - מה שמוביל לסיבוך עלילה דרמטי שחלקו נוגע למציאות הקשוחה של הבלקן, וחלקו נשאר עלום. על ספרו של הסופר האלבני איסמעיל קאדרה

    ספריו של הסופר האלבני איסמעיל קאדרה הם בעלי פן פוליטי מובהק, ומציגים את המציאות המסוכסכת והקשה שהתרחשה בבלקן. בספרו "התאונה", שתורגם לאחרונה לעברית על ידי רמי סערי, ישנה התייחסות לאלבניה ולבלקן, אך במידה רבה הם מפנים את הבמה עבור חקירה נטולת מוצא אחר טיבה של האהבה.

     

     

    הסיפור נפתח בתאונה: שני צעירים - בספורט א. ורובנה ק. - נסעו במונית, כאשר הנהג סטה ממסלולו והמכונית עפה אל התהום. שניהם נהרגו, ואילו הנהג נפצע קשה. בניסיונות השחזור טען הנהג שאינו יודע מה גרם לתאונה, וכי הדבר המוזר שהוא זוכר מהאירוע הוא שהבחין במראה כי השניים התאמצו להתנשק. משפט סתום זה הוא, למעשה, הסיבה להשתלשלות הדרמטית שתתואר בספר.

     

    "התאונה". חתום בנשיקת מוות (עטיפת הספר) (עטיפת הספר)
    "התאונה". חתום בנשיקת מוות(עטיפת הספר)

     

    בחלקו הראשון כתב קאדרה מעין אקספוזיציה המתארת את חקירת האירוע שנכשלה, אך חוקר אחד החליט בכל זאת לפענח את התעלומה, ושחזר את ארבעים השבועות האחרונים בחיי השניים, על ידי עדויות ושיחות עם מקורבים להם. פרק זמן זה מתואר בחלק השני של הספר, ואילו בחלקו השלישי שב קאדרה אל אותו חוקר, שכבר החל להתייאש אף הוא מהאירוע, למעין סיכום בלתי מסכם בעליל של חקירת התאונה ובעיקר, של מערכת היחסים בין בספורט ולרובנה.

     

    יחסים של כוח ושליטה

    כבר משלב מוקדם של הסיפור ברור כי מערכת היחסים בין הגבר והאישה, שאינה נהירה לגמרי לחוקרים, מבוססת על יחסי שליטה מסוג מסוים. רובנה מעידה פעמים רבות על האדנות של בספורט ועל כך שהוא מתייחס אליה כנערת ליווי. במקביל, היא חושפת את רגשותיה העזים כלפיו ואת הקשר המיוחד שנרקם ביניהם. סיפור האהבה המיוחד הזה נתון במערך פוליטי ספציפי, שכן בספורט היה פרשן שיעץ למועצות אירופה בנוגע להתרחשות בבלקן, ואף היה מהתומכים בהפצצתה של סרביה.

     

    מכרה של רובנה, הפסנתרנית לולו בלומב, טוענת כי בספורט הוא שרצח למעשה את רובנה, על אף שהדבר עלה לו בחייו, שכן היא ידעה יותר מדי (למשל, היא טוענת, ידעה רובנה את השעה המדויקת בה תופצץ סרביה). קאדרה שותל אנלוגיות בין יחסי השליטה שמאפיינים את הזוג לבין המציאות בבלקן, וכי ניתן לזהות את רובנה כמייצגת של אלבניה - ואת בספורט כשליט העריץ.

     

    אולם קאדרה הוא סופר מוצלח וחכם מדי בכדי שלא יסתפק באנלוגיה כה פשוטה (ואפילו פשטנית), ולפיכך נדמה כי הוא נתמך במציאות הפוליטית והמדינית כדי להצביע דווקא על עניינים בין-אישיים, "התמונה הגדולה" משרתת את המיקרו, ולא להפך. לדעתי, מערכת היחסים בין בספורט לרובנה לכשעצמה אינה מסעירה דיה. מה שמלהיב ומסקרן הוא האופן בו קאדרה מספר את סיפורם של השניים. ראשית כל הוא מבצע תחבולה פשוטה למדי: מציב אירוע דרמטי ואלים שגרם למותם של השניים, ומעגן את העניין בו על ידי משפט סתום ומסקרן מפיו של הנהג.

     

    לאחר מכן, הוא משריש בנו את הידיעה כי תעלומה זו ככל הנראה לא תיפתר, אך סומך על הטלת הספק של הקוראים - שכבר נבט אצלם הצורך לגלות את פתרון התעלומה ויהי מה - שיוסיפו לקרוא על קורות השניים. משלכד אותנו ברשתו, קאדרה פונה לתיאור הזוגיות של השניים, הרוויה בחזרות - כמעט מנטרות - של יחסי אדנות. באמצעות שימוש במאפיינים קלאסיים של מותחנים, גם אם אלו מתנפצים במהרה - משום שהספר אינו כתוב בתבנית של מותחן ומערער על כך כל הזמן - קאדרה מפתה אותנו להיכנס לעולם שבו האהבה המסורתית משנה את טיבה, ובמקומה מתגבשת אלטרנטיבה כוחנית ומאיימת, אך גם מלאת יצרים ותשוקות. וכמובן, עולה על גדותיה מרוב אהבה.

     

    אהבה חתרנית

    ההקשר בו כותב קאדרה משמעותי מאוד להבנת הכוח הגלום בספריו. והנה, גם בספר שעניינו אהבה, הוא מבצע מהלכים חתרניים למדי. למשל, באחרית הדבר סערי מציין כי תיאור היחסים הלסביים המתואר בספר היה פורץ דרך ממש בספרות האלבנית, ולא בכדי רק לאחר הצלחת הספר במדינות זרות, הוא התקבל גם באלבניה. ככלל, ניכר כי העיסוק של קאדרה ביחסים בין המסורת למציאות עכשווית ותהפוכות המודרניזם, הבא לידי ביטוי בכל ספריו בהקשר של אלבניה, מתקיים גם ב"התאונה".

     

    קאדרה משתמש ביצירות ספרות מהפולקור האלבני, כמו גם בסיפור מתוך "דון קיחוטה" לסרוואנטס, ובאפיונים ספרותיים מסורתיים של זוג אוהבים, על מנת להצביע על האהבה החדשה, המשוחררת, אולי רק לכאורה,מכבלי הפטריארכאליות והתבניות המסוריות והנוקשות. הוא אינו מבקר את דמויותיו, אלא מתאר אותן מתוך ריחוק מספיק בכדי להצביע על כל הגוונים של מערכת היחסים בין בספורט לרובנה. ובעיקר, הוא מעלה את השאלה האם ניתן לתפוס את מהותה של האהבה, כיוון שהיא טומנת בחובה יצרים כה מורכבים.

     

    קאדרה אינו מספק תשובות לקוראיו, ולא מעוניין לעשות כן. בכך קסמו, אך במקרה זה - גם חוסר חינו. כתיבתו היפה והחכמה, ויכולתו לנוע באין מפריע ובקלילות מפתיעה בין הדוברים השונים והסיטואציות המפוזרות, אינן מספיקות. בשלב מסוים, כך אני סבור, החקירה מאבדת מכוחה, הדמויות כלואות בתוך הכלוב שהכניס אותן אליו קאדרה, וכמעט משחזרות את אותם אפיונים.

     

    מה שהיה יכול להיות נובלה מצוינת הפך לרומן ארוך מדי ומבולבל, והכאוס של סיפור

    המעשה אינו סיבה מצדקת להיעדר האחיזה של קאדרה בספר. לעתים נדמה כי כמו אותו חוקר, שהוא אולי בן דמותו של הסופר, גם הוא איבד מיכולתו לגעת בלב העניין, ולפיכך, על אף שהוא מצהיר מראש כי זהו סיפור שנועד לכישלון, קאדרה אינו מצליח לבצע מהלך ספרותי מרהיב דיו בכדי שלטיעון זה יהיה גם תוקף אמנותי.

     

    ההקשרים הפוליטיים-מדיניים, כמו גם הספרותיים, מאפשרים להבין את מערכת היחסים בין הדמויות הראשיות, אך נדמה כי במציאות הנוכחית, קאדרה אינו אומר דבר מה מעניין ומקורי כפי שעשה בספריו האחרים. כך גם הסוגיות שהוא עוסק בהן - שחרור מהמסורת, נאמנות ובגידה, טוטליות - אינן מקבלות מצדו משנה תוקף ייחודי. לכן אנו נותרים בעיקר עם ההקשר הפוליטי ועם כתיבתו האירונית והחכמה של קאדרה, אשר תורגמה בהצלחה רבה בידי סערי.

     

    "התאונה", מאת איסמעיל קאדרה. מאלבנית: רמי סערי. הוצאת כתר. 263 עמ'.

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    איסמעיל קאדרה. פתיחה דרמטית לרומן לא פתור
    לאתר ההטבות
    מומלצים