שתף קטע נבחר

גלולה, ספוגית או התקן: מה הכי יעיל למניעת הריון?

האם את באמת יודעת איזה אמצעי מניעה הכי מתאים לך? המגוון העצום של אמצעי המניעה הקיימים בשוק גרם לבלבול ולחוסר ידע על ההשפעות והנזקים שלהם. איך יודעים מה הכי מתאים, לאיזה נזקים חוסר התאמה עלולה לגרום ואיזה אמצעי היעיל ביותר?

אמצעי המניעה עברו בכמה עשורים האחרונים שינוי מהותי. עד אז החלוקה הייתה ברורה, היה קונדום לגברים, ולנשים היו גלולות והתקן תוך רחמי בגילאים מבוגרים יותר. אולם היום המצב שונה לגמרי. המגוון של אמצעי המניעה הוא גדול יותר וכך גם המידע לגבי ההשפעות והנזקים של כל אחד מהם.

 

  • רוצים עוד עצות בריאות? היכנסו לערוץ פארם נט   

 

השינוי הגדול ביותר שחל היום הוא ההבנה שאמצעי מניעה צריכים להיות מותאמים לגיל, לאורח החיים וכמובן למצב הבריאותי שיכול להיות גורם מכריע בהחלטה באיזה אמצעי מניעה להשתמש. גורמים כמו השמנת יתר, עישון, מחלות רקע או גיל המעבר, הם פקטורים משמעותיים שיש להתחשב בהם בבחירת אמצעי המניעה המתאים.

 

קיראו עוד על אמצעי מניעה

 

לא לוותר על ייעוץ רפואי

ד"ר אריה ישעיה, מזכיר החברה הישראלית לאמצעי מניעה ובריאות מינית, מסביר כי על אף העובדה שאמצעי מניעה רבים ניתנים לרכישה ללא מרשם רופא, חשוב מאוד להיות במעקב רפואי לפני נטילת אמצעי המניעה.

 

"הדבר נכון בעיקר לגבי נשים שמעשנות, סובלות מעודף משקל, סוכרת או לחץ דם גבוה, חשות ביובש וגינאלי או לוקות בחוסר איזון הורמונאלי", הוא אומר.

 

ד"ר ישעיה מסביר כי במקרים כאלה, לאחר אבחון מקיף, רופא הנשים יכול להמליץ על שימוש באמצעי מניעה שמכילים פרוגסטין בלבד, כמו התקן תוך רחמי, או שימוש באמצעים חוצצים לטווח קצר, כמו ספוגית ודיאפרגמה.

 

"נשים בנות 40 ומעלה הנמצאות בשלהי גיל הפוריות חוות לא פעם הפרעות בסדירות המחזור החודשי, גם להן מומלץ לבחור את אמצעי המניעה המתאים בשיתוף עם רופא הנשים תוך ביצוע מעקב אחרי תופעות וסימפטומים אפשריים", הוא מסביר.

 

מאיה כהן, רוקחת סופר-פארם, מוסיפה כי התייעצות עם רופא יכולה למנוע מנשים רבות מלעשות טעויות בבחירת אמצעי המניעה, גם אם הן בטוחות שהן בחרו נכון. "צריך גם להבדיל בין אמצעי מניעה שנועדו למנוע הריון, לבין אמצעי מניעה שנועדו להגן על האישה מפני מחלות מין. פעמים רבים נשים קונות אמצעי מניעה שלא בהכרח מתאימים להן".

 

הבחירה באמצעי הכי מתאים

כהן מסבירה כי אמצעי המניעה מתחלקים לשני סוגים עיקריים. אמצעי מניעה הורמונליים ואמצעי מניעה לא הורמונליים. "יש גם את הגלולות של "היום שאחרי", שנשים טועות לחשוב כי מדובר באמצעי מניעה לגיטימיים", אומרת כהן ומוסיפה, "אלה אמצעים לשעת חירום, צריך להבין ששימוש תכוף מדי בגלולות הללו, יכול לגרום לנזק לגוף".

 

ד"ר ישעיה מסביר כי גלולת "היום שאחרי" כמו פוסטינור, נורלבו או אלה, נותנות פתרונות ייעודיים ליום שאחרי קיום יחסין מין לא מוגנים.

 

"חשוב לדעת כי בשונה מהתפיסה הרווחת, הגלולה ליום המחרת אינה מבצעת הפלה מלאכותית אלא מונעת את הביוץ לפני שהוא התרחש. הגלולה מכילה מרכיב סינתטי הדומה בפעולתו לפרוגסטרון, המופרש באופן טבעי בגוף האישה לאחר הביוץ ובכך מונעת או דוחה את הביוץ האמיתי ולא מאפשרת לזרע הגברי להיקלט ברחם", הוא אומר. 

 

האם את זוכרת לקחת את הגלולה? (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
האם את זוכרת לקחת את הגלולה?(צילום: shutterstock)

 

אמצעי מניעה הורמונליים 

 

1. הגלולה

לדברי ד"ר ישעיה, למרות שהגלולה היא אמצעי המניעה הנפוץ והמומלץ ביותר, היא לא מתאימה לכולן. "נשים רבות טוענות שהגלולה משפיעה על מצב רוחן ופוגעת בחשק המיני שלהן ואחרות טוענות כי הגלולות גורמות להן לדמם בין המחזורים - בעיקר כששוכחים  לקחת את הגלולות.

 

"הגלולה מתאימה בעיקר לנשים בריאות ומאוד לא מומלצת לנשים מעשנות, לבעלות עודף משקל, לנשים שסובלות מבעיות בריאותיות שונות, כמו לחץ דם גבוה או חוסר איזון הורמונאלי ונשים הסובלות מקרישיות יתר ומיגרנות", הוא מפרט.

 

כהן מוסיפה כי  צורת נטילת הגלולה עברה שינויים מפליגים בשנים האחרונות. "בהתחלה לקחו אותן כל יום, אבל זה התגלה כמעיק ותובעני כלפי הנשים בעיקר מבחינה הורמונלית ונפשית. השלב הבא היה גלולות שהיה צורך לקחת במשך שלושה שבועות ואז שבוע הפסקה". אומרת כהן ומסבירה כי הבעיה הייתה שנשים פשוט שכחו לקחת שוב בזמן וזה יצר המון בעיות.

 

"היום הגלולות מיועדות לנטילת יומיומית, אבל יש כמה גלולות פלסבו לקראת סוף המחזור", היא אומרת. "בצורה כזו נשים לא שוכחות לקחת את הגלולות של החודש הבא כי הן פשוט לוקחות את הגלולה כל הזמן, אבל עכשיו המינון ההורמונלי  מותאם עבורן".  

 

לדברי כהן, יש גם כמה מיתוסים בנוגע לעובדה שאי אפשר לקחת גלולות תוך כדי הנקה. "יש היום גלולות שמתאימות ללקיחה תוך כדי הנקה, וזה חשוב במיוחד אם רוצים לא להיכנס להריון במהלך התקופה הזו. כל מי שאומר שהנקה בעצמה מונעת הריון, טועה. נשים רבות נכנסות להריון תוך כדי הנקה", היא מסבירה.

 

2. זריקת פרוגסטין

ניתנת אחת לשלושה חודשים ויעילותה במניעת ההיריון היא גבוהה. תופעות לוואי המיוחסות לה הן שינויים במצב הרוח, עלייה במשקל וגודש בחזה.

 

ד"ר ישעיה מסביר כי הזריקה  מתאימה לנשים שאינן יכולות ליטול אסטרוגן, נשים מיניקות ונשים מעשנות מעל גיל 35. היא אינה מתאימה לנשים הסובלות מאקנה, ולנשים עם נטייה לאוסטיאופורוזיס.

 

3. מדבקה למניעת היריון

המדבקה למניעת היריון ניתנת פעם בשבוע במשך שלושה שבועות בחודש, ומכילה הורמונים בדומה לגלולות למניעת היריון.

 

"היא מתאימה לנשים בריאות שלא רוצות להיות מוטרדות בסוגיה האם לקחו גלולה או לא. היא לא מתאימה לנשים שאינן רוצות ויכולות ליטול הורמונים, נשים מיניקות, נשים עם לחץ דם גבוה ונשים מעשנות מעל גיל 35", אומר ד"ר ישעיה. 

 

4. טבעת וגינלית חודשית

מדובר בטבעת גמישה המוכנסת על ידי האישה לנרתיק לשלושה שבועות בחודש. הטבעת מכילה אסטרוגן ופרוגסטרון הנספגים ישירות בגוף ויש להחליפה פעם בחודש.

 

ד"ר ישעיה: "היא מומלצת לנשים שרוצות התעסקות מינימלית באמצעי המניעה. היא לא מומלצת לנשים שאינן רוצות ליטול הורמונים, נשים מניקות, נשים עם לחץ דם גבוה ונשים מעשנות מעל גיל 35".

 

5. התקן תוך רחמי הורמונלי (מירנה)

התקן תוך רחמי מוכנס לרחם על ידי רופא הנשים ומתאים לשימוש לתקופה ארוכה של חמש עד שמונה שנים. ההתקן יכול גם להתאים לנשים שטרם ילדו, אך אינן יכולות להשתמש בגלולות מסיבות שונות.

 

ד"ר ישעיה: "מאוד מתאים לנשים לאחר לידה המעוניינות האמצעי מניעה לטווח ארוך ונשים הסובלות מדמם רב במחזור. זה פחות מתאים לנשים המעוניינות במחזורים סדירים ולנשים השומרות נידה".

 

אמצעי מניעה לא הורמונליים

 

1. התקן תוך רחמי לא הורמונלי (מכיל נחושת)

 

ד"ר ישעיה מסביר כי ההתקן הלא הורמונלי מתאים לנשים שאינן מעוניינות או יכולות לקבל טיפול הורמונאלי ונשים המעוניינות באמצעי מניעה ארוך טווח. "הוא לא מתאים לנשים עם כאבי מחזור ודמם רב במחזור".

 

2. ספוגית

הספוגית עשויה קצף פוליאוריתן רך, ספוגה בקוטלי זרע ומגיעה בגודל אחד שמתאים עצמו לכל אישה. הספוגית מיועדת לשימוש חד פעמי בלבד.

 

ד"ר ישעיה: "הספוגית מתאימה לנשים שרוצות להימנע מנטילת הורמונים ורוצות אמצעי מניעה חד פעמי, שאין צורך לנקות. כמו כן, היא מתאימה לנשים מעל גיל 40 שפוריותן נמצאת במגמת ירידה. היא לא מתאימה: לנשים שמניעת ההריון חשובה להן ביותר, וההירון עלול להיות בסיכון מאחר והסיכוי להריון גבוהה יותר מהאמצעים ההורמונאליים.

 

לא מעניק הגנה מלאה מפני הריון (צילום: index open) (צילום: index open)
לא מעניק הגנה מלאה מפני הריון(צילום: index open)

 

3. קונדום

הקונדום הוא אחד מאמצעי המניעה הידועים והוותיקים ביותר. יש לו שני יתרונות עיקריים. מצד אחד הוא יעיל במניעת הריון, אם כי יעילותו נמוכה מאמצעי המניעה ההורמונליים. מצד שני, הוא יעיל גם במניעת מחלות מין המועברות במגע מיני.

 

4. הקונדום הנשי

הקונדום הנשי הוא אמצעי מניעה יעיל נגד מחלות מין הרבה יותר מאש הקונדום הגברי, אם כי לדברי ד"ר ישעיה הוא פחות נוח לשימוש. בכל מקרה הוא מומלץ להגנה מפני מחלות המועברות במגע מיני,ופחות מומלץ למניעת הריון.

  

 

מה הכי יעיל?

ד"ר ישעיה מסביר כי חשוב לזכור שאמצעי המניעה אינם יעילים במאת האחוזים. קונדומים יכולים להיקרע, גלולות אפשר לשכוח, הדיאפרגמה יכולה לזוז וגם ההתקן יכול להיות לא יעיל.

 

הוא מזהיר מפני שימוש באמצעי מניעה לא מתאים, רק כי יש חשש ליעילותו. "נשים לפעמים נוטות להישאר עם אמצעי מניעה שאינו מתאים להן, מתוך חשש שאמצעי מניעה  אחר יכול להיות פחות יעיל. לכל אמצעי מניעה יש מידת יעילות שונה. ובכל מקרה, כדאי לזכור שאף אחד מאמצעי המניעה הקיימים לא מבטיח 100% הצלחה במניעת היריון, גם לא גלולות למניעת היריון", הוא מסכם.






 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
האם את צריכה להמשיך ולקחת גלולות למניעת הריון?
צילום: shutterstock
ד"ר רק שאלה
מחשבוני בריאות
פורומים רפואיים
מומלצים