שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות

    בדיקת Foundation לאיתור גן פגום: האם היא יעילה?

    בדיקת Foundation שהיא אחת מבדיקות האונקוטייפ סורקת את המאפיינים הגנטיים של הגידול ומאפשרת להתאים לחולה טיפול ביולוגי בהתאמה אישית. אבל "ידיעות אחרונות", מדווח כי רופאים טוענים שההתלהבות עדיין מוקדמת, כי לכל המאפיינים יש כבר תרופה

    האם הבדיקה היקרה יעילה? בניסיון המתמיד של החוקרים לפענח את מחלות הסרטן לסוגיהן ולמצוא להן טיפול יעיל שיציל ויאריך את חיי החולים, מנסה כל העת הרפואה האונקולוגית לפתח גישות חדשות ומקוריות שיובילו לפריצת דרך בהבנת מנגנוני המחלה. בדיקת האונקוטייפ, שפיתוחה החל לפני כ־15 שנה, נחשבת כיום לפסגת היכולת הרפואית בתחום חקר הסרטן.

     

    קיראו עוד על ההתמודדות עם סרטן השד

     

    בדיקת האונקוטייפ פותחה בזכות פענוח הגנום האנושי והיא מבוססת על ההבנה שלכל חולה יש מאפיינים ביולוגיים וגנטיים ייחודיים משלו, כמעין טביעת אצבע אישית. בעזרת אמצעים טכנולוגיים מתקדמים נבדקים ונמדדים מספר רב ככל הניתן של גנים מרקמת הגידול ונסרקים שינויים מולקולריים בהם.

     

    פענוח המפה הגנטית של הגידול בודק את הנתונים המהותיים הבאים: האם המחלה ממוקדת, האם הגידול יגיב לטיפול כימי או ביולוגי מסוימים ומהם הסיכויים להישנות המחלה. בעזרת הפענוח מנסים להתאים לחולה טיפול פרטני, ייחודי ומדויק.

     

    זו ללא ספק בשורה מעוררת תקווה, ואונקולוגים רבים בארץ ובעולם מכתירים את הבדיקה הזו כמהפכנית. אבל לצד ההתפעלות מתחילים לכרסם גם הספקות, לפחות אצל חלק מהרופאים.

     

    בכנס האיגוד האונקולוגי שהתקיים בשבוע שעבר באילת הוצגו אמנם חידושים וטיפולים עתידיים הנגזרים מבדיקה זו, אך התקיימו גם התנצחויות וויכוחים בעד ונגד בדיקת ‭– Foundation‬ בדיקה המאתרת את הגן הפגום ומתאימה לו טיפול ביולוגי.

     

    בעד: פתח לטיפולים מתוחכמים

    בצד המצדד בביצוע הבדיקה נמצאת ד"ר נעה בן־ברוך, מנהלת המכון האונקולוגי והיחידה לסרטן השד במרכז הרפואי קפלן: "בדיקות האונקוטייפ השונות מהוות ללא ספק פריצת דרך בהבנת מאפייני הגידול הסרטני ומצעידות את היכולות הטיפוליות קדימה. לא אחת הבדיקות גם מצילות חיים.

     

    "ב־15 השנים האחרונות עברה הרפואה האונקולוגית מהפך. בעבר נבדק האיבר שנשא את הגוש הסרטני וכך גם תויגה המחלה – סרטן שד, סרטן מעי וכדומה. כיום עוסקים החוקרים באיתור הגן או הפגם בגן שגרם למחלה, והוא יכול להתבטא באיברי גוף שונים. לכן ההתייחסויות המחקרית והטיפולית מתמקדות במוטציה או בשינוי המולקולרי שגרם להחמרה במחלה.

     

    "הבנה זו פתחה פתח לטיפולים מתוחכמים רבים ולעתים לא צפויים. כך למשל התברר שתרופת מדף מסוימת שפותחה לטיפול בסוג של לוקמיה, מתאימה בשל הזהות הגנטית גם לטיפול בסוג של גידול ממאיר במערכת העיכול שעד לאותו זמן היה ללא כל טיפול יעיל. תרופה זו עשתה מהפך בשני גידולים שונים.

     

    "זה מוכיח שהחשיבה המוגבלת נפרצה ושאיתור הגן הוא שמאפשר מתן טיפול יעיל. זוהי לדעתי המהפכנות. נכון שיש עדיין מוטציות רבות שזוהו אך לא נמצא להן טיפול בשלב זה, אבל זה לפחות מעורר תקווה משום שגילוי אחד מוביל לא פעם לגילוי הבא‭."‬

     

    נגד: "מה אני אומר לחולה‭"?‬

    בצד המסתייג נמצא פרופ' דן אדרקה, ראש היחידה לגידולי דרכי העיכול במערך האונקולוגי של המרכז הרפואי שיבא ויו"ר קבוצת גידולי דרכי העיכול בישראל: "בדיקת ה- Foundation היא בדיקה מצוינת אך עתידנית לפי שעה, וכפי שלא נמהר לקנות כרטיסים לטיסה לירח, כך לדעתי יש להמתין עם החזון.

     

    הבדיקה בודקת 182 מוטציות גנטיות, זה הרבה וזה מרשים, אבל צריך גם לזכור שרק ל־11 מהן יש טיפול ושבע מתוכן ממילא נכללות בסל התרופות הישראלי. אז מה הועילו חכמים? מה אני כרופא יכול להגיד לחולה? שנמצאה המוטציה אך לא התרופה? זה ירפא אותו או יציל את חייו? לפחות שבעה מהפגמים הגנטיים בגידול נבדקים ממילא באופן רוטיני, אז מדוע לחזור על הבדיקה‭"?..

     

    הסתייגות נוספת יש לפרופ' אדרקה בנוגע לתקפות של הבדיקה: "נניח שהמלצתי לחולה לעבור את הבדיקה. שנה אחר כך, או במצב של התפתחות גרורתית, התוצאות שהתקבלו מהבדיקה הראשונית כבר לא יהיו רלוונטיות. הגידול כבר השתנה וגם התגובה שלו לתרופות תשתנה.

     

    "בסרטן המעי הגס, למשל, בדיקת האונקוטייפ אינה מקובלת עדיין כסטנדרט. היא מנבאת את סיכויי הישנות המחלה אך לא את התגובה התרופתית. ומה אני מקבל? אומרים לי למשל שלחולה יש 15 אחוז סיכוי להישנות המחלה ובשלב זה אין לטפל בו עדיין. מדוע? מי קבע שרק מ־18 אחוז סיכויי הישנות ראוי לטפל בחולה? בעיניי זו רפואה מעוותת‭."‬

     

    גם עלות הבדיקה מתסיסה את פרופ' אדרקה: "מדובר, לפי שעה, בבדיקה שהיכולות שלה לקבוע את עתיד המ־ חלה ואת נגזרותיה התרופתיות נחשבות לניסיוניות. אם כך, האם זה מוסרי לגבות כסף על ניסוי? ומדובר בכסף רב, שכן עלות הבדיקה שנשלחת למעבדה בארה"ב היא כ־‭7,500‬ דולר‭."‬

     

    למרות זאת מדגיש פרופ' אדרקה כי "צריך לזכור שבדיקה זו ייעודית ומדויקת יותר לסרטני שד ולמלנומה. זה מקור עתידי לתקווה, אבל כרגע היא מושתתת על שמות מפוצצים בלבד כמו 'גנטי' ומולקולרי‬ שהן מילים ללא תוכן מעשי. ולכן מבחינתי מדובר עדיין בתינוק שבקושי ממלמל את עשר המילים הראשונות שלו".

     

    אונקוטייפ - מה נותנות הקופות

    חברת אונקוטסט הישראלית היא המבצעת את בדיקות האונקוטייפ בישראל. החברה נוסדה על ידי ד"ר ליאור שושן־גוטמן בשנת 1998 במטרה לייעל את הטיפול במחלות ממאירות. בשנת 2003 נרכשה החברה על ידי חברת טבע.

     

    היא מספקת שירותי אבחון מולקולרי במטרה לחזות את מהלך המחלה, להתאים טיפול ולהעריך את מידת היעילות שבהוספת כימותרפיה. חברת אונקוטסט מציעה "חליפה טיפולית" אישית ופר־ טנית לכל גידול.

     

    בדיקות האונקוטייפ שד – ממומנות על ידי כל קופות החולים. הכללית מממנת למבוטחיה גם את האונקוטייפ למעי הגס.

     



     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: shutterstock
    הבדיקה שמנסה להתאים את הטיפול המתאים לחולה
    צילום: shutterstock
    ד"ר רק שאלה
    מחשבוני בריאות
    פורומים רפואיים
    מומלצים