שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    איפה כדאי לחיות בקנדה או ישראל?
    בסוף השנה שעברה הוציא האקונומיסט הבריטי את המדד "איפה הכי כדאי להיוולד?" הפעם האחרונה שמדד כזה נערך הייתה בשנת 1988 - אז ישראל הייתה במקום ה-30 וקנדה במקום ה-5. מאז עברו 24 שנים בהן ישראל עלתה הרבה וקנדה ירדה קצת, אז איפה כדאי לחיות?

    "הלוטו של החיים" – כך הגדירו באקונומיסט הבריטי את המדד "איפה הכי כדאי להיוולד" בין כל מדינות העולם. את המקום הראשון והמכובד לקחה שוויץ, קנדה במקום ה- 9 לאחר ירידה של ארבעה מקומות, ארצות הברית שהייתה ב-1988 במקום הראשון ירדה למקום ה-16, ישראל עלתה בעשרה מקומות והתייצבה במקום ה-20 – לפני איטליה (21), יפן (25), צרפת (26), בריטניה (27) וספרד (28).

    המקומות נקבעו בזכות "מדד המדדים" של האקונומיסט - תמ"ג לנפש, תוחלת חיים, שכר, צמיחה במשק ועוד.

     

    בשנת 1988 התוצר הלאומי הגולמי של קנדה היה 14,500$ לנפש, היום הם עברו את רף ה-40,000$ לנפש, לעומת ישראל שהתל"ג שלה ב-1988 הגיע לכמעט 10,000$ לנפש והיום עבר את 32,000$ לנפש, כך ששתי המדינות בהחלט התקדמו יפה מאז.

     

    שתי מדינות שנמצאות בצמיחה מתמדת כבר הרבה מאד שנים. בישראל ממוצע הצמיחה עומד היום על 4.6 אחוז וכלכלת הענק של קנדה בצמיחה של 3.1 אחוז, מה שמביא אותה להוביל את ה-OECD בשנים הקרובות. בישראל ניתן למצוא את אחוז האבטלה מהנמוכים בעולם, שעומד על 6.7 אחוז, וקנדה לא רחוקה עם 8 אחוזי אבטלה. השתיים ממשיכות להתקדם ואף שיתוף הפעולה בין המדינות והמנהיגים, בנימין נתניהו וסטיבן הרפר, מוצלח מאד והשניים חולקים השקפות דומות. שתי המדינות מנהיגות כלכלה קפיטליסטית ובשתיהן יש את אותה שיטת ממשל של דמוקרטיה פרלמנטרית.

     

    כמובן שיש כמה נתונים שלא נכנסו לטבלה כגון תנאי מזג אוויר, איכות חיים, נתוני פשיעה ועוד, אבל קיבצנו לכם את הפרטים החשובים ביותר שיעזרו לכם להכריע, אז אל תסמכו רק על האקונומיסט הבריטי, תקראו ותחליטו לבד: מה עדיף? ישראל – או – קנדה?

     

    אז איך הדברים עובדים בעצם?

    ב-22 בינואר הישראלים ילכו לבחור את הכנסת ה-19 של מדינת ישראל, ואתם כמובן תראו את התוצאות וחלקכם יכין את עצמו לבחירות בקנדה שיתקיימו בעוד יותר מ-3 שנים. הדרך בה בוחרים את המנהיגים בקנדה ובישראל היא יחסית דומה, עם שינויים קטנים. בקנדה יש הרבה כסאות ופחות מפלגות ובישראל יש פחות כסאות ויותר מפלגות, אז איך זה עובד?

     

    מבנה ושיטה

    מבנה הפרלמנט הקנדי בנוי משני בתים, עליון ותחתון, הממוקמים בבירה הקנדית, אוטווה, אונטריו. הבית התחתון נקרא "בית הנבחרים" (House of Commons) ויש בו 308 נציגים בפרלמנט.

    הבית העליון נקרא "סנאט" (Senate) בו יש 105 נציגים, כל אותם נציגים מגיעים מחמש מפלגות שונות. זמן הכהונה בקנדה עומד על ארבע שנים.

     

    שיטת הבחירות מנוהלת באופן כזה שהמדינה מחולקת ל-308 מחוזות בחירה חד-נציגיים, בכל מחוז נבחר נציג לבית התחתון והוא המועמד שזכה במספר הקולות הרב ביותר, גם אם אין זה רוב הקולות.

    לעומת זאת מבנה הפרלמנט הישראלי בנוי מבית יחיד, הכנסת, שממוקמת בעיר הבירה של ישראל, ירושלים, ובה יש 120 חברי כנסת מ-12 מפלגות שונות. זמן הכהונה בישראל זהה ועומד גם הוא על ארבע שנים לקדנציה.

     

    שיטת הבחירות מבוססת על רשימות מועמדים במחוז ארצי יחיד בן 120 מושבים, אליו נבחרים בשיטת בחירות יחסית 120 חברים.

     

    מערכת הבחירות

    בקנדה מכהנת ממשלת רוב של מפלגה יחידה - המפלגה השמרנית, לה 39 שרים והיא נמצאת בתפקיד ממאי 2011. בישראל מכהנת קואליציה מורחבת, בהרכב מפלגתי הכולל את הליכוד, קדימה (שפרשה מהממשלה), ישראל ביתנו, ש"ס, יהדות התורה, עצמאות והבית היהודי. ההרכב מונה כ-30 שרים והממשלה נמצאת בתפקיד ממרץ 2009.

     

     

    קצת היסטוריה...

    קנדה- לאורך רוב המאה העשרים הייתה בקנדה מערכת דו-מפלגתית. המפלגה שהייתה רוב הזמן בשלטון הייתה המפלגה הליברלית. עד אמצע

    שנות התשעים הייתה יריבתה העיקרית המפלגה השמרנית הפרוגרסיבית ((PC, אולם אז היא נחלשה מאד ואת מקומה כיריבה השמרנית העיקרית תפס המערך הקנדי, ששאב את עיקר תמיכתו ממערב קנדה. שתי המפלגות הללו התאחדו בסוף שנת 2003 למפלגה אחת הקרויה "המפלגה השמרנית", המהווה היום את מפלגת השלטון. שלוש מפלגות נוספות זוכות לייצוג בפרלמנט: המפלגה הדמוקרטית החדשה (NDP) בעלת הנטיות הסוציאל-דמוקרטיות, הבלוק הקוויבקי (BQ) הבדלני והירוקים.

     

    ישראל- בחירות 2009 יצרו מציאות חדשה במפת המפלגות. מפלגת העבודה, אשר הייתה במשך עשורים המפלגה הדומיננטית ולאחר מכן (אחרי המהפך ב-1977) אחת משתי המפלגות הגדולות, הפכה למפלגה בינונית עם ייצוג של 13 מושבים בלבד. הליכוד נותר המפלגה המרכזית בצד הימני של המפה הפוליטית בעוד שקדימה, שנוסדה בשלהי שנת 2005 מאכלסת את מרכז המפה עם נטייה שמאלה. בימין המפלגה הבולטת ביותר כיום הינה ישראל ביתנו, שהתאחדה עם הליכוד לרשימה משותפת בבחירות הקרובות ומלבדה פועלות בשולי הימין גם הבית היהודי והאיחוד הלאומי. בשמאל פועלות מרצ, שייצוגה הצטמצם מאד בבחירות האחרונות, וחד"ש. מלבד מפלגות אלה פועלות עוד מפלגות המייצגות את הסקטור החרדי (ש"ס, יהדות התודה) והערבי (רע"ם-תע"ל ובל"ד)

     

    טרם קיבלתם החלטה? ניטרליים? לא בטוחים מה עדיף? אין דבר.

    היחסים בין ישראל לקנדה הם טובים, המעבר בין השתיים חלק יחסית, ורק כדי שתהיו רגועים הבאנו לכם סקירה כלכלית של הידידות המשגשגת בין שתי המדינות, טעימה קטנה על קצה המזלג.

     

    יחסי קנדה - ישראל

    קנדה הכירה במדינת ישראל עם הקמתה בשנת 1948, ושתי המדינות כוננו יחסים דיפלומטיים רשמיים מ-11 במאי 1949 ועד היום. בישראל, קנדה מיוצגת על ידי שגרירות קנדה בתל אביב. ישראל מיוצגת בקנדה על ידי שגרירות באוטווה. לישראל יש גם קונסוליות במונטריאול וטורונטו.

     

     

    לקנדה וישראל יש קשרים הדוקים בתחומים פוליטיים, כלכליים, חברתיים ותרבותיים. התמיכה בישראל, ובעיקר בזכותה לחיות בשלום ובביטחון עם שכנותיה, הייתה ליבה של מדיניותה המזרח-תיכונית של קנדה מאז 1948. היחסים התחזקו בשנים האחרונות, כפי שמעיד הגברת שיתוף הפעולה במספר תחומים הכוללים את ביטחון הציבור, הגנה, סחר והשקעות והגברת תדירות ביקורי שרים. קנדה וישראל ציינו 60 שנים של יחסים דיפלומטיים ב -11 במאי, 2009. בהזדמנות זו, ראש הממשלה, סטיבן הרפר הצהיר, "בלב היחסים בין קנדה וישראל נמצאת הדינמיקה של הקהילות המשותפות שלנו. אנו מצפים לעוד 60 שנים כאלה ומעבר לזה".

     

    אחד היתרונות הבסיסיים של היחסים בין שתי מדינות, קנדה וישראל, נעוץ בקשרים הענפים בין אנשים לאנשים. ישנם כ-20,000 אזרחים קנדים המתגוררים בישראל ולקנדים רבים יש משפחות בישראל. הקהילה היהודית בקנדה, שעומדת היום על כ-350 אלף יהודים, משמשת גשר חשוב בין ישראל לקנדה. קשרים בלתי פורמליים אלו מעוררים שיתוף פעולה משמעותי בין שתי המדינות בעסקים, פילנתרופיה ותיירות.

     

    קיים קשר חזק בין הקהילות המשפטיות הקנדיות והישראליות, אשר התבטאו בביקורים סדירים של משפטנים ושופטים, כמו גם שימוש תכוף של תקדימים משפטיים קנדים בהחלטות בתי המשפט בישראל. לקנדה וישראל יש תכנית פעילה של חילופים מקצועיים ואקדמיים, כמו כן אמנים קנדים רבים מבקרים בישראל. ב-1999 נחתם הסכם הבנה בנוגע לתרבות והחינוך בשתי המדינות.

     

    היחסים הטובים בין שתי המדינות מתאפיינים גם בזכות ביקורי השרים בשני הכיוונים. מקנדה, שר ההגנה, פיטר מקאי, ביקר בישראל בינואר 2011 וחתם על הסכם ביטחוני עם עמיתו הישראלי. שר המסחר הבינלאומי, פיטר ואן לואן, ביקר בישראל באוקטובר 2010. שר התחבורה בעבר ושר החוץ בהווה, ג'ון בירד, ביקר בישראל במרץ 2010. ראש משרד האוצר לשעבר, ויקטור "ויק" טואס, נחת בישראל בינואר 2010. שר התעשייה, טוני קלמנט, היה בישראל בנובמבר 2009. שר החוץ, לורנס הקנון, ביקר בחודש מרץ ושוב באוקטובר 2009 (כשהוא השתתף בוועידת ישראל השניה לנשיאות 2009). נשיאת בית המשפט העליון, בוורלי מקלקלין, ביקרה בישראל בספטמבר 2009. בחודש מאי 2009 שר ההגירה, ג'ייסון קני, ביקר בישראל לציון 60 שנות יחסים דיפלומטיים בין שתי מדינות.

     

    מישראל, הביקור המשמעותי ביותר היה של ראש הממשלה, בנימין נתניהו, באוטווה במאי 2010. שר ביטחון, אהוד ברק, השתתף בפורום השנתי הבנילאומי לאבטחה בהליפקס בנובמבר 2010. שר האוצר, יובל שטייניץ, ביקר בקנדה בפברואר 2010. שר החוץ, אביגדור ליברמן, ביקר בקנדה ביוני 2009.

     

    לקנדה וישראל יש מספר הסכמים בילטראליים (דו-צדדיים) הכוללים קולנוע, הפקת סרטים וסיוע משפטי הדדי. ישנם גם מספר הסכמי משנה לאומיים בין ישראל למחוזות מסוימים, הכוללים את מניטובה ואונטריו.

     

    הסכמים בילטרליים שונים תומכים ביחסי המסחר של קנדה עם ישראל. אלה כוללים את הסכם המיסוי (1977), והסכם בין סוכנות החלל הקנדית לסוכנות החלל הישראלית לשיתוף פעולה (מרץ 2005) והסכם מחקר ופיתוח תעשייתי בין המדינות (CIIRDF- Canada-Israel Industrial Research and Development Foundation) המבוסס על הסכם הבנות והתחדש במרץ 2006, עם תרומה שנתית של מיליון דולר מכל מדינה מקנדה וישראל.

     

    הסחר המגוון בין שתי המדינות משקף את התחכום של שתי הכלכלות. ישראל היא השוק הרביעי בגודלו בייצוא סחורות במזרח התיכון ובצפון אפריקה לקנדה. שנת 2013 תהיה השנה ה-16 להסכם הסחר החופשי בין קנדה וישראל (CIFTA). הסחר הבילטראלי זינק ביותר משליש מאז היישום של CIFTA בשנת 1997 מחצי מיליארד דולר בשנת 1996, והגיע לשיא של 1.8 מיליארד דולר בשנת 2008.

    הייצוא העיקרי של קנדה לישראל הם בעיקר מכונות חשמל, נייר, פלסטיק, עץ ואלומיניום. היבוא העיקרי של קנדה מישראל הם מוצרים פרמצבטיים (תרופות), אבנים ומתכות יקרות, ציוד אופטי וכימיקלים אורגאניים.

     

    המחלקה לפיתוח ייצוא מקנדה (EDC) מציעה את כל מוצריה ושירותיה (ביטוח, מימון והתקשרות) בישראל. ישראל מדורגת כדירוג השקעה מועדף על ידי שלוש סוכנויות דירוג בינלאומיות.

     

    אם כן, המדינות קשורות ביניהן במגוון תחומים מתרבות וחינוך עד כלכלה ומשפט, יחסים טובים והדוקים עם עתיד ורוד לשתי המדינות המשגשגות.

     

    אז אולי לא חייבים לבחור? תחליטו אתם.

     

    *הנתונים לקוחים מהאתרים הבאים: המכון הישראלי לדמוקרטיה, OECD, The Economist, NationMaster, Government of Canada, ד"ר גיא בכור- Gplanet.

     

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים