משפחה מוזיקלית

בוקר  יום ראשון בבית משפחת אבנון-קליין: הסלון ערוך כמו במה, ציוד הגברה, חוטי מיקרופונים, שלושה כני תווים, על הוילון מוקרנת מצגת הופעה. על שולחן המטבח צלחות לארוחת בוקר לצד בובת תיאטרון שמחכה לטיפול חירום. הבן, דביר (12), מכוון את הכינור שלו ומאלתר קטע קלאסי מהיר. אמא חגית מכינה שקשוקה תוך זימזום שיר חדש באנגלית. האבא, צביקה, לוגם תה ומשרבט תווים ליד הפסנתר. הבת, הילית (15), כמו כל בת-עשרה מצליחה לאכול ולשלוח אס.אם.אס תוך כדי הרכבת החליל לקראת חזרה שגרתית.

מדובר במשפחה מוזיקלית, עם אבא פסנתרן, מעבד מוזיקלי ומנהל מקהלות, אמא שהיא זמרת, שחקנית, בובנית ובמאית ושני בני נוער נגנים. הילית גם רוקדת. ההורים מופיעים כבר שנים רבות והילדים הצטרפו אליהם לבמה לפני שלוש שנים.

הצד המוזיקלי המובהק במשפחה הוא האב צביקה, יליד חיפה. כבר כשהיה בן 10 הוא סומן בבית ספר ככוח מוזיקלי לכל הטקסים של בית הספר. אחר כך הצטרף ללהקת צעירים שהופיעו ברחבי הקריות וחיפה."אני זוכר את עצמי בן 11 עומד ומנצח עם שרביט דימיוני, שומע בראש את כלי הנגינה השונים בתזמורת", מספר צבי, שהמשיך לשירות בלהקה צבאית, לימודים באקדמיה למוזיקה בתל-אביב ועבודה לצד אמנים כמו גלי עטרי, הגששים, אריק לביא, ישראל גוריון, יפה ירקוני, עופרה חזה ואתי אנקרי. מלגת לימודים הביאה אותו לבוסטון, לבית הספר למוזיקה, ברקלי. "המפגש עם הקור של בוסטון והיכולת המוזיקלית המופלאה של סטודנטים מכל העולם ממש הדהימו אותי", הוא נזכר. 

באותו זמן, מעבר לנהר צ'רלס, בלזלי קולג' היוקרתי, למדה חגית לתואר שני בתרפיה באמניות. השניים נפגשו במקרה בקיימברידג', מסצ'וסטס וחיברו חלומות וכשרונות להופעות מוזיקליות משותפות, שהפכו לשותפות לכל החיים. חגית—בוגרת תואר ראשון בתיאטרון ובימוי בסמינר הקיבוצים עם רפרטואר שכלל תפקיד מוביל ב"שש נפשות מחפשות מחבר" של פירנדלו, תפקיד במופע "ירושלים" אותו ביימה אלן סטיוארט מתיאטרון לה-מאמא הניו-יורקי ואפילו הצגת יחיד—הגיעה ללזלי קולג' כדי להרחיב את העניין שלה בפסיכודרמה. כנושא לעבודת המאסטר היא בחרה ב"תרפיה בדרמה לדור שני לניצולי שואה", נושא המוכר לה מחייה הפרטיים כדור שני לניצולים. אלי ויזל, שבין שאר עיסוקיו משמש כפרופסור באוניברסיטת בוסטון, הילל את עבודתה.

אחרי קבלת התואר החליטו בני הזוג לעבור לניו-יורק ופתחו כאן בקריירה של הופעות מוזיקליות, הוראה בבתי ספר והפקות מיוחדות הכוללות מופעים לחגי ישראל ואירועים יהודיים. צבי מנגן גם בהצגות אוף-ברודוויי – האחרונה בהן הייתה "אילן גדל בברוקלין" – והשניים מרבים לשתף פעולה עם מוזיקאים שונים מעולם התיאטרון, המיוזיקלס והופעות הרוק.

אחרי כמה שנים בניו-יורק הבינו השניים שהיצירה הכי חשובה שלהם היא הקמת משפחה ובית והילית באה לעולם. שלוש שנים אחריה הגיע גם דביר והקן המשפחתי הפך להפקה הכי משמעותית וחשובה בחייהם של צביקה וחגית. שני הצאצאים הם מוזיקאים מוכשרים ודביר אף זכה במילגה לתוכנית מיוחדת של לימודי טרום-קולג' במנהטן סקול אוף מיוזיק. השניים, כאמור, מעורבים בעשיה המוזיקלית של הוריהם. "הרגעים הכי משמחים הם החזרות בבית, שהופכות לצחוקים ואימפרוביזציה כייפית", אומרים השניים. "בייחוד כשאנחנו מקליטים קולות להצגות תיאטרון הבובות". הילדים לומדים גם על ערכן של הנתינה והענווה כאשר הם מצטרפים להופעות של חגית במרכזים קהילתיים, בתי אבות או עבור ילדים מוגבלים. 

המשפחה המוזיקלית מעורבת עמוקות בחיים התרבותיים של הקהילות היהודיות והישראליות. צביקה הקים אולפן הקלטות בו הפיק וניהל מוזיקלית מספר אלבומים ליוצרים מקומיים והקליט הפקות תיאטרליות, שחגית יצרה וביימה. חגית מפיקה, מביימת ומריצה את תיאטרון הבובות "קסם", המופיע בקרב קהילות יהודיות וישראליות. במקביל הם מופיעים עם הלהקה באירועים של אירגונים ואנשים פרטיים. צביקה משמש כמנהל המוזיקלי ואחראי על כל הצדדים הטכניים וחגית היא הכוח המניע, שמתכנן, מעצב ומתאם את התפאורה, התאורה ועוד ובסוף גם עולה על הבמה, שרה, מנחה ומנהלת את האירוע תוך הוראת ריקוד לקהל החוגגים.

כמעבד מוזיקלי, צביקה, שגם מלווה אמנים ישראלים שונים בנגינה, סיים לאחרונה פרויקט של עיבודים ווקלים לחזן ומקהלה לתפילות ראש השנה והימים הנוראים עבור החזן אבי אלברכט, איתו שיתף פעולה כאשר עיבד מוזיקה יהודית לתזמורת הסימפונית של בולטימור.

בשנים האחרונות עובד צבי הרבה עם מקהלות של ישראלים המתגוררים בניו-יורק רבתי. המפגשים כוללים שירה, חברותא ואוכל טעים ומתפתחים לבסוף להופעות שירה בטקסי יום הזיכרון, יום העצמאות וחגים ישראלים. "גיליתי שזה מאתגר לנהל קבוצה גדולה של ישראלים במשך שעתיים", מודה צבי, "אבל אני מאתגר אותם מוזיקלית, כך שבסוף כל מפגש כולנו יוצאים מרוצים". המשתתפים במקהלות של צביקה מגיעים מכל רובד ומקצוע אפשרי מרופאים ורופאות, מורות, אנשי עסקים, הייטק, עקרות בית ואפילו מוזיקאים. "אם אתם אוהבים לשיר – ואין צורך לדעת לקרוא תווים! – להיפגש עם חברה טובים עם הווי ישראלי, אתם מוזמנים לשיר איתנו", אומר צביקה.

טעימה מהווי המקהלות הללו אפשר יהיה לקבל ב-26 בינואר, כשהמקהלות של טנפליי וגרייט-נק תופענה בהנחיית צביקה קליין בג'יי.סי.סי של טנפליי לחגיגות ט"ו בשבט, שיכללו שירה בציבור, כיבודים וריקודים סלוניים. פרטים נוספים באתר ג'יי.סי.סי: www.jccotp.org/calendar