שתף קטע נבחר

כשהמשפחה מתוסכלת: התמודדות עם רילוקיישן

מעבר לארץ זרה למטרות עבודה כולל לא מעט קשיים עבור בני המשפחה שמצטרפים לתהליך: בזמן שהעובד מקדיש את רוב זמנו לקריירה החדשה והתובענית, הם עלולים לסבול מבדידות, געגועים ושיעמום. כיצד ניתן להתמודד עם האתגרים הללו, לפני שבן הזוג והילדים מציבים אולטימטום בדרישה לחזור הביתה?

רילוקיישן לחו"ל כולל לא מעט אתגרים, על אחת כמה וכמה כשמדובר במעבר עם המשפחה כולה: ציפיות מנופצות, אי השתלבות חברתית וקשיים תרבותיים שעלולים לצוץ בזמן השהות מעבר לים - הן חלק מהבעיות שעומדות לא רק בפני העובדים שמבצעים את המעבר, אלא גם בפני בני הזוג והילדים. כיצד ניתן להתמודד איתן?

 

רילוקיישן - כתבות נוספות בנושא:

 

אילן גת, מנכ"ל חברת דיוויד שילד, שמתמחה בביטוח רפואי לישראלים בחו"ל, טוען שמנתונים שנאספו בחברה, כמחצית מהרילוקיישנים אינם מצליחים. גת, שהתנסה בעצמו בחוויה כשנסע עם משפחתו ב-2009 להקים שלוחה של החברה בסין - מעיד כי לא פעם נובע כישלון זה מהקושי ליישב בין הלחצים מהבית, לבין אלה שמציבה העבודה החדשה.

 

"מדובר בעבודה מסביב לשעון, עם לחץ ועומס אדירים", הוא מספר. הקושי העיקרי מול המשפחה מתבטא לדבריו בעיקר בחודשים הראשונים לשהות בחו"ל, אך אם נערכים לכך כראוי - ניתן לצלוח אותם. לפניכם מספר אתגרים עיקריים שניצבים בפני מי שמבצע רילוקיישן והמלצות להתמודדות עמם.

 

כשבן הזוג לא מוצא עבודה

הבעיה: כשבן או בת הזוג נאלצים לחפש עבודה חדשה בארץ היעד, אך לא מקבלים אישור עבודה, ולעתים רק לאחר מספר חודשים מוצאים לעצמם תעסוקה. "זהו מועד הפורענות", אומר גת, "הזמן שממתינים בבית והגעגועים לארץ יכולים להפיל את הרילוקיישן".

 

"בתקופה זו, קל מאוד לבני הזוג להיכנס לדיכאון", הוא מוסיף. "התרבות חדשה, השפה זרה, אין להם עדיין חברים, הם לא מצליחים למצוא עבודה ומרגישים חסרי תועלת - זאת בזמן שבן הזוג שקוע בעבודתו החדשה, בעיקר בחודשים הראשונים, בהם צריך לעבוד יותר קשה".

 

המצב מסובך אף יותר לדבריו, כשיש ילדים קטנים בבית, שמאלצים את ההורה לשהות רוב שעות היום בבית ולחכות לבן הזוג שיחזור מהעבודה. אם הילדים בגיל שנכפה עליהם ניתוק מהחוג החברתי שלהם - עלולות להתווסף גם נקיפות מצפון, לצד השיעמום וחוסר המעש.

 

הפתרון: ראשית חשוב להתכונן לכך נפשית ולגלות רגישות יתרה למצב. "בחודשים הראשונים צריך לעבוד יותר קשה ולגלות רגישות גם לצורכי מקום העבודה וגם למשפחה", הוא אומר. "זה הזמן שבו בן הזוג צריך את מלוא התמיכה".

 

לא פחות חשוב - מומלץ להסדיר מראש את קבלת אישורי העבודה בארץ היעד ולברר על מקומות עבודה אפשריים. "כמובן שמציאת עבודה לבן או בת הזוג היא הפתרון הטוב ביותר", מציין גת. עו"ד צבי קן תור, מומחה לדיני ניוד ממשרד קן תור עכו, מספר כי הקלה שניתנה לאחרונה בארה"ב, מאפשרת כעת גם לבני זוג של עובדים שקיבלו גרין קארד לעבוד, בשונה מהמצב שהיה עד כה.

 

תולשים את הילדים מהחבר'ה

הבעיה: ניהול חיי קריירה לצד גידול ילדים אינו דבר פשוט, על אחת כמה וכמה במעבר לארץ זרה, כשמתלווים לכך קשיים כמו בדידות עקב ניתוק מהחברים ותחושות של אובדן שליטה.

 

"זהו מעבר המלווה בשינויים ואתגרים רבים, כשהשולטים והאחראים למצב הם ההורים", הוא מסביר. "כתוצאה, הילדים חשים לעתים אובדן אחיזה במתרחש. יכולת הכלת השינוי תלויה במידת החשיפה לנושא זה בעבר. כך, ילד שחווה מעבר דירה חד פעמי או מספר פעמים, יגיב אחרת מול ילד שלא חווה שינוי ומעבר דירה".

 

הפתרון: גם פה חשוב לבצע הכנה נפשית, שתתאר את המציאות העתידית ותעורר בילדים ציפייה לבאות. "כשיש מציאות חדשה שניתן להיאחז בה ולתאר אותה במקום הלא נודע - הילד יכול לקבל ביטחון ולהבין שהוא עומד מול הרפתקה חיובית שבה הוא עשוי להכיר חברים חדשים, ללמוד שפה ברמת שפת אם, להרחיב נושאי עניין ועוד", מפרט גת.

 

להכין את הילדים למעבר למדינה חדשה (צילום: index open) (צילום: index open)
להכין את הילדים למעבר למדינה חדשה(צילום: index open)

 

הפתעות מיותרות

הבעיה: פעמים רבות עולים חששות רבים קודם לנסיעה. גת מזהיר כי ללא הכנה מוקדמת - חלקם עלולים להתממש במובנים של שוק תרבותי, חוסר תקשורת ואי הבנות, ואף תחושות של בדידות ודיכאון. "בשונה מרשת התמיכה בישראל, בחו"ל אתה לבד", הוא אומר. "בסין למשל, לא נהוג להזמין אנשים הביתה ואם תעשה זאת יסתכלו עליך מוזר".

 

"כאשר טסים לארץ יעד בה השפה אינה מוכרת לנו, ההתמודדות אף קשה עוד יותר", מספר גת. הפעולה הכי פשוטה, כמו לשאול איך מגיעים ממקום למקום או איזו גבינה לקנות, יוצרת תסכול קשה מנשוא".

 

הפתרון: לבצע הכנה משפחתית וללמוד כמה שאפשר מראש על המקום. משיחות אישיות בין בני הבית, דרך למידה מראש של השפה, המאכלים והחגים, ועד לביקור בארץ היעד לפני המעבר, כדי להכיר את האזור. "כל בן בית זקוק למילון כיס", אומר גת. "גם ידיעה מוקדמת של התרבות, המאכלים והחגים עוזרת".

 

כמי שעובד בתחום הביטוח הרפואי, גת מזכיר שבעייה רפואית בחו"ל עלולה להיות חוויה מלחיצה ומציע גם לברר את הנושא הזה מספר חודשים לפני הנסיעה. "לעתים אנשים לגלות מספר ימים לפני הנסיעה שלא אישרו להם או לאחד מילדיהם את הביטוח והם נתקעים", הוא מדגים. 

 

כגודל הציפיות גודל האכזבה

הבעיה: כשאנשים רבים חושבים על מעבר לחו"ל, הם רואים בו הזדמנות פז לשדרוג בחיים, כשבמציאות עלולות להתגלות אכזבות כמו עלויות מחיה גבוהות, מזג אוויר קשה ועוד. "כשחיינו בבייג'ין, כמעט שלא יכולנו לצאת מהבית בגלל זיהום האוויר", מדגים גת. "היו 4 ימי שמש בחצי שנה".

 

גם הציפיות ממקום העבודה עלולות להתנפץ נוכח הסביבה הלא מוכרת. "בארץ אנחנו מכירים את הכללים, אבל בחו"ל מדובר בסביבה זרה, עם תרבות עבודה, שעות ואפילו הומור שונים, שעלולים לגרור טעויות טכניות. בנוסף העובד נקרע בין העומס והלחץ עקב הרצון להוכיח את עצמו במקום החדש, לבין הצורך לעזור למשפחה".



 
הפתרון: כדי לחסוך הפתעות מיותרות, גם פה חשוב לבצע מראש הכנה של כל המשפחה, ללמוד כמה שאפשר על המקום ואף לבקר בו אם אפשר. באשר למקום העבודה – גת ממליץ לבצע תיאום ציפיות אל מול המעסיקים עוד בארץ וללמוד מה שאפשר על תרבות העבודה בין השאר באמצעות קורסים בתרבות העסקית של המקום ושיחות עם קולגות וישראלים שחיים או שחיו שם.

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים