שתף קטע נבחר
אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    הפנינה של יאיר לפיד: ילדת פנימיות, לוחמת שוויון
    מגיל 7 היא הפה של ההורים מול האפליה והעוני. כשהייתה בת 11 יצאה לעבוד בלי לספר להם והושפלה. היום היא נזכרת ומתמלאת דמעות - אבל על פני הח"כית החדשה פנינה תמנו-שטה מתפשט חיוך מנצח. גם אחותה המתנחלת השתכנעה, ובמשפחה כבר מדברים על "הנשיאה האתיופית הראשונה"

    את פנינה תמנו-שטה, חברת הכנסת החדשה מטעם יש עתיד, אני פוגש בכניסה למרכז השירות של חברת סלולר גדולה בפתח תקווה. "אני מקווה שלא מפריע לך שאנחנו נפגשים כאן, פשוט הטלפון שלי קרס ואני חייבת לתקן אותו", היא מתנצלת. "הייתי כאן לפני שבועיים, באתי לתקן את הטלפון שכבר אז עשה בעיות והמליצו לי להחליף את המכשיר. אז עוד היינו בסקרים משהו בסביבות 13 מנדטים ולא היה ברור אם אכנס או אשאר בחוץ. אבל אני האמנתי כל הדרך שהמפלגה החדשה שלנו תפתיע, והרי חברי כנסת מקבלים טלפון במסגרת התפקיד, אז העדפתי להמתין". על פניה מתפשט חיוך מנצח.

     

    כל העדכונים, ההצבעה המלאה והפרשנויות באתר הבחירות של ynet 


     

    אחרי פרסום תוצאות הבחירות שהפכו את המפלגה של יאיר לפיד לשנייה בגודלה בכנסת, עו"ד תמנו-שטה, עד לפני כמה חודשים כתבת המשפט של הערוץ הראשון, עולה מדרגה גם בסולם הסלבּ ברחוב. "חברת הכנסת פנינה", מקבל את פנינו אחד העובדים בצעקה מהקצה השני של החדר.

     "יש עתיד!" מריע בהתלהבות עובד אחר שניגש ללחוץ יד לחברת הכנסת הנכנסת. "אמנם לא הצבעתי לך, אבל שמחתי מאוד לשמוע שאת בפנים", מברך בחור חרדי חבוש כיפה שחורה שמעיד כי הוא ש"סניק.

     

    לא ברור אם תמנו-שטה מעכלת את הסטטוס החדש שלה. היא מבקשת מספר לתור התיקונים, מתיישבת וממתינה בסבלנות. כשאחד המנהלים שמזהה מציע לחסוך לה את ההמתנה ולהקפיץ אותה אל ראש התור, היא מוותרת בצניעות.

     

    בבית בפתח תקווה עם הבן אורי והבעל ציון (צילום: בני דויטש) (צילום: בני דויטש)
    בבית בפתח תקווה עם הבן אורי והבעל ציון(צילום: בני דויטש)

     

    בינתיים הטלפון החלופי לא מפסיק לצלצל, על הקו חברים ומשפחה שמתקשרים לברך ומפיקים מכלי תקשורת שמבקשים לתאם ראיון. ההצלחה הסנסציונית של יש עתיד בצירוף התואר "חברת הכנסת האתיופית הראשונה", מכוונים אליה זרקור תקשורתי ותשומת לב רבה.

     

    "יומיים לפני הגשת הרשימות לכנסת עוד בכלל לא ידעתי מה יהיה המיקום הסופי שלי, אבל זה לא ממש שינה לי כי ידעתי שאני יוצאת לדרך שאני מאמינה בה", היא אומרת. "כששמעתי שאהיה במקום ה-14 שמחתי, כי אני חושבת שיש פה אמירה. לא מדובר ברשימה של כוכבים עם שמות מפוצצים כמו שחלק מהאנשים ציפו, זאת רשימה מאוד מגוונת, אם תרצה ארץ ישראל היפה".

      

    הילדה שקרצפה רצפות ולא שילמו לה

    בגיל שלוש עלתה פנינה לישראל מאתיופיה במבצע משה. בתעודת הזהות מתחת לערך תאריך הלידה נכתב 1.11.81. את התאריך בחרה בעצמה, מפני שבאתיופיה לא היו רישומים מדויקים. את שנותיה הראשונות בישראל בילתה תמנו-שטה עם משפחתה במרכז קליטה בפרדס חנה ובשנת 1988 עברו לפתח תקווה, שם היא מתגוררת עד היום עם בעלה ציון, שעובד במקורות במסלול עתודה ניהולית, ושני ילדיה הקטנים - אורי, בן חצי שנה, ותהל, בת שלוש.

     

    תמונה מהאלבום. "מצפים שאביא את השינוי" (צילום: בני דויטש) (צילום: בני דויטש)
    תמונה מהאלבום. "מצפים שאביא את השינוי"(צילום: בני דויטש)
      

    "אני ילדת פנימיות, או כמו שאומרים אצלנו פנימיסטית", היא מספרת. "כשהגענו לארץ המדיניות הייתה לשלוח את הילדים האתיופים ללימודים מחוץ לבית, בגלל המצב הסוציו אקונומי. להורים שלי היה מעט מאוד כסף, היינו עניים והמעבר לישראל היה לא פשוט. לא הייתה לי ילדות, אפילו תמונות מהתקופה ההיא כמעט ואין, אבל יש לי הרבה זיכרונות.

     כבר בגיל 7 נכנסתי לתפקיד המבוגר האחראי, הייתי הפה של ההורים שלי ועמדתי על הזכויות שלהם, כשהיו עוקפים אותם בתור, או כשהתייחסו אליהם בזלזול".

     

    בגיל 11 כבר יצאה לעבוד, בלי לספר להורים. "עבדתי בכל מיני עבודות, הייתי עצמאית", היא מספרת ועיניה מתמלאות דמעות. "אני זוכרת מקרה אחד שבו עבדתי בניקיון באולם אירועים במשך חודש שלם, קרצפתי רצפות, שטפתי כלים ובסוף כשהגיע מועד התשלום בעל הבית לא הסכים לשלם. היה ברור לו שאני ילדה אתיופית ושאין מי שייתן לי גב וידרוש את הכסף. זו הייתה הרגשה נוראית, אבל בדיעבד אני חושבת שזה רק חישל אותי. להיות בת למעמד נמוך, להיחשף לאפליה, כך למדתי מהר מאוד להילחם על הזכויות שלי. הביוגרפיה הזאת עשתה אותי מי שאני היום". 


     

     

    היא בת למשפחה דתית בת 7 אחים, נכדתו של קייס שטו, שהיה אחד מהמנהיגים הרוחניים של יהודי אתיופיה. "יש לנו כנראה תכונות מנהיגותיות בגנים המשפחתיים", מספרת בשיחת טלפון אחותה הגדולה דבורה נתיב. "כבר בגיל צעיר, היה ברור שהיא חדה, חריפה ושיש לה תעוזה. הבית שלנו הוא בית דתי ואני זוכרת שכשפנינה הייתה בת 8, היא הצטרפה לחוג ג'אז. להורים זה ממש לא התאים, אז הם אסרו עליה להמשיך, אבל פנינה לא ויתרה, היא הייתה מחביאה את בגדי הריקוד מתחת לבגדים והולכת לחוג בלי שאף אחד ידע. עד שביום עצמאות אחד, הגענו להופעה והופתענו לראות אותה רוקדת על הבמה. מהר מאוד הבנו שהיא תעשה מה שהיא רוצה".

     

    התקווה של 150 אלף איש

    כשבישרה למשפחה שהיא מתכוונת לרוץ לכנסת ברשימת יש עתיד, הודעתה התקבלה ברגשות מעורבים והובילה לדיונים משפחתיים סוערים. "מצד אחד תמכנו מאוד ברצון של פנינה ללכת לפוליטיקה", מספרת דבורה, "אבל מצד שני לא היינו בטוחים שהמפלגה של יאיר לפיד זה המקום הנכון בשבילה. אני באופן אישי מאוד ימנית, מתגוררת בהתנחלות ומאמינה בארץ ישראל השלימה והיה לי בהתחלה קשה עם העמדות של לפיד".

     

    בסופו של דבר לקחה פנינה את בני המשפחה לכנסים של המפלגה והצליחה לשנות את דעתם. "יש במפלגה הזאת משהו מאוד מתון, פתוח וחברתי שמאוד מתאים לפנינה. זה בסופו של דבר שכנע אותי להצביע לאחותי בלב שלם", אומרת דבורה ומיד מסייגת: "אבל אם היא לא הייתה שם, כנראה שהייתי מצביעה למישהו אחר".

     

    לפיד ותמנו-שטה עונים לשאלות גולשים בזמן הקמפיין

     

    פנינה, ציון, תהל ואורי. אמא פורצת דרך (צילום: בני דויטש) (צילום: בני דויטש)
    פנינה, ציון, תהל ואורי. אמא פורצת דרך(צילום: בני דויטש)

     

    את ימיה בתיכון העבירה תמנו-שטה באולפנה לנשים "צפירה", במסגרת תוכנית מצוינות לילדים מחוננים מהקהילה האתיופית, ואחר כך בפנימיית "עין כרמית". עם סיום שירותה הצבאי, כסמלת מבצעים בפיקוד העורף, החלה ללמוד בפקולטה למשפטים בקריה האקדמית אונו, ושימשה בין היתר כסגנית יו"ר איגוד הסטודנטים של יוצאי אתיופיה וכמדריכה של נוער בסיכון. בשנת 2005 הייתה בין מקימי מטה המאבק למען יהודי אתיופיה, שמטרתו הגברת המודעות לאפליה. במקביל עסקה במשך עשר שנים בהסברה ישראלית.

     

    "ברור לי שהאחריות שלי כפולה ומכופלת", היא אומרת. "קהילה שלמה של כ-150 אלף איש נושאת אליי עיניים ואני יודעת שאני התקווה שלהם. הם מצפים שאביא את השינוי ושאלחם בגילויי הגזענות ובאפליה שגם היום לצערנו קיימים בחברה הישראלית. לתפיסתי, צריך לגלות אפס סובלנות כלפי מוסדות מפלים וזה לא משנה אם מדובר באתיופים, ערבים או כל אחד אחר. יש במדינה חוק ייצוג הולם שהוא חסר שיניים, יש אחוז גדול של אקדמאים בקהילה שיוצא לשוק ולא מצליח למצוא עבודה במקצוע שלו, יש עדיין בתי ספר שלא מקבלים ילדים בגלל מוצאם ויש כאן רבנות דתית שעדיין מערימה קשיים על הקהילה האתיופית. צריך לתקן את החקיקה הקיימת ובנוסף לפעול למען חקיקה חדשה שתוביל לחברה שוויונית יותר לכולם".

     

    לא יכולתי להשקיף מהצד

    במקרה של פנינה תמנו-שטה אפשר לומר כמעט בוודאות שלא מדובר בעוד פוליטיקאי שמפריח הבטחות לפני הבחירות ושוכח מהן רגע אחרי. המלחמות באפליה לא זרות לה, להיפך. "לפני מספר שנים פנינה חוותה אפליה על רקע גזעי ממוכר בסופרמרקט שאמר לה בגסות שהוא לא מוכר לשחורים", מספר מוטי ארד, שהיה החונך שלה בהתמחות המשפטית. "היא החליטה להגיש תביעה נגד הרשת ואני ייצגתי אותה. התנהל משפט ובסופו של דבר מסיבות לא ברורות, השופטת דחתה את התביעה. כשהסיפור פורסם, פנינה ספגה לא מעט ביקורת, אנשים הגיבו לזה בטוקבקים והתבטאו מאוד לא יפה. לימים התגלה שהשופטת הייתה נגועה בשחיתות והיא פוטרה, אבל אתה יכול ללמוד מזה שפנינה על דברים כאלה פשוט לא מבליגה".

     

    ההפגנה בקריית מלאכי (צילום: AFP) (צילום: AFP)
    ההפגנה בקריית מלאכי(צילום: AFP)

     (צילום: AFP) (צילום: AFP)
    (צילום: AFP)

     

    אחרי ההתמחות עברה לעבוד בתור הכתבת המשפטית של הערוץ הראשון והגישה תוכנית אקטואליה חדשותית לצדו של איש התקשורת הוותיק אורי לוי. הוא מספר ש"הבאנו את פנינה לראיון קצר באחת התוכניות וקלטנו מיד שיש לה כישרון עצום, ידע ויכולת ניתוח. תמיד ידעתי שהיא תגיע לפוליטיקה, פנינה היא בן אדם עם מודעות חברתית עצומה ורצון להשפיע".

     

    תמנו-שטה מצדה הרגישה מעט כבולה. "כשאתה עובד בתקשורת אתה צריך לשמור על אובייקטיביות, ואני הרבה פעמים רציתי להיות מעורבת באופן אקטיבי. אני זוכרת שהייתה את ההפגנה הגדולה בקריית מלאכי ורצו שאגיש את השידור. עיתונאים אחרים היו קופצים על המציאה, אבל אני העדפתי לקחת יום חופש ויצאתי להפגין כאחד האדם".

     

    השרה הראשונה יוצאת אתיופיה

    את יאיר לפיד לא הכירה באופן אישי עד שנפגשו בנובמבר האחרון. "היו לי הצעות מעוד מפלגות גדולות, אבל כל הזמן הרגשתי שרוצים אותי רק כעלה תאנה. אחרי שפגשתי את יאיר ושמעתי ממנו על המשנה החברתית שלו, הבנתי שיש עתיד זה המקום שבו אני צריכה להיות, זה המקום בו אני יכולה להשפיע. לאורך כל הדרך גם כשהסקרים הצביעו על ירידה בתמיכה הציבורית, יאיר לא הפסיק להאמין. הוא כל הזמן אמר לי שאני אהיה חברת כנסת ונתן לי גב ותמיכה. אני חושבת שקרה כאן דבר מדהים, הציבור שמע את המסרים שלנו והתחבר וגם בפעם הראשונה נכנסו שני מועמדים אתיופים מאותה רשימה לכנסת, שמעון סולמון ואני שבאים מעשייה חברתית".

     

    "שמחתי להיות במקום 14, יש פה אמירה" (צילום: בני דויטש) (צילום: בני דויטש)
    "שמחתי להיות במקום 14, יש פה אמירה"(צילום: בני דויטש)
     

    למרות חוסר הניסיון הבולט של מפלגתה ושל העומד בראשה, תמנו-שטה לא חוששת מההצטרפות הצפויה לקואליציה בראשות נתניהו. "ביבי יצטרך לבנות קואליציה שתקבל את העקרונות שלנו", היא אומרת, "ההישג הגדול ביותר של יש עתיד עד כה נמצא בשינוי השיח הפוליטי בישראל, הצלחנו לגרום לראש הממשלה לשים במרכז השיח את הנושאים שחשובים לנו כמו השוויון בנטל ומעמד הביניים".

     

    ובאופן אישי? "אני רוצה לקדם כמה שיותר חקיקה שנוגעת בשוויון ודיור בר-השגה". כשהיא נשאלת כיצד תשב יש עתיד באותה ממשלה עם מפלגות כמו הבית היהודי שמתנגדת למשנה של שתי מדינות לשני עמים, תמנו-שטה מנצלת את כישוריה העיתונאיים ומתמרנת בין הטיפות: "מי שמרכיב את הקואליציה הוא נתניהו ולא אנחנו,

     בכל מקרה ברור שאנחנו המפלגה השנייה בגודלה ומי שיישב איתנו יצטרך לקבל גם את עמדתנו בנושא המדיני".

     

    בעוד פחות משבועיים תעמוד פנינה תמנו-שטה על דוכן הנואמים במליאה, תישבע אמונים למדינת ישראל ותהפוך באופן רשמי לחברת כנסת מן המניין. במשפחה הקרובה יש מי שכבר מכנים אותה "הנשיאה האתיופית הראשונה". אולי אפילו אפשר לחלום על הגרסה הנשית והישראלית של ברק אובמה. "הקריירה הפוליטית שלה רק התחילה ולא הייתי מרחיק לכת עד כדי כך", אומר מוטי ארד, "אבל אני מלווה אותה לאורך כל המסע הזה שלפני חודש זה היה נראה נורא רחוק ואני בהחלט מאמין שהיא בדרך הנכונה להיות השרה האתיופית הראשונה בישראל, אם לא בקדנציה הזאת, אז בזאת שאחריה".

     

    Read this article in English

     

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    עו"ד פנינה תמנו-שטה. עכשיו תקבל טלפון חדש
    צילום: בני דויטש
    יאיר לפיד. לא הפסיק להאמין
    צילום: מוטי קמחי
    צילום: ששון תירם
    אורי לוי. "מודעות חברתית עצומה"
    צילום: ששון תירם
    מומלצים