שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    דלקת ריאות בילדים: תמיד צריך צילום רנטגן?
    היא מלווה בחום, שיעול וכאבים בחזה, ולרוב מופיעה כסיבוך של שפעת. דלקת הריאות, אחת המחלות שהכי מפחידות הורים, הגיעה לשיאה החורף - ומחלקות הילדים מלאות עד אפס מקום. איך תזהו, מדוע כל ילד חולה מקבל אנטיביוטיקה וכיצד למנוע?

    צמד המילים דלקת ריאות גורם לחשש גדול אצל רוב ההורים, ויש לכך סיבה. אמנם אנחנו כבר בעידן האנטיביוטיקה, ובניגוד לעבר כמעט ואין מצב של תמותת ילדים מהמחלה, אך עדיין מספר האשפוזים בה גבוה במיוחד, ולראייה ניתן להגיע למחלקות הילדים בבתי החולים - שמלאות עד אפס מקום בחולי שפעת ודלקת ריאות. כדי שתדעו לזהות, וגם למנוע, את המחלה הכנו יחד עם ד"ר צחי גרוסמן, מזכ"ל האיגוד לרפואת ילדים, מדריך מיוחד.

     

    עוד על מחלות ילדים בערוץ הורים :

    הילד חולה: מתי אפשר לשלוח לגן - ומתי לרופא

    דלקות אוזניים: באמת לא צריך אנטיביוטיקה?

    דבש באמת עוזר? כל הדרכים להקל על שיעול לילי

     

    דלקת ריאות מתרחשת אצל 30-40 מקרים לכל אלף ילדים, מספר משמעותי למדי. היא מתחלקת לשני סוגים מרכזיים: נגיפית וחיידקית. חשוב להבדיל בין שני הסוגים משום שההתייחסות אליהן היא שונה.

     

    בעוד שבדלקת ריאות חיידקית ישנו גורם זיהומית ויש חובה לעשות שימוש באנטיביוטיקה בטיפול, דלקת ריאות נגיפית תעבור מעצמה ואין לה למעשה טיפול. רוב דלקות הריאות בתקופת הילדות נגרמות על ידי נגיפים דווקא, כלומר הן ויראליות ואינן מגיבות לטיפול אנטיביוטי.

     

    • חדרי המיון בבתי החולים קורסים: האם תתחסנו עכשיו לשפעת?

    בואו להצביע בפייסבוק של ynet!

     

    אם כך, מדוע כל ילד שחולה מקבל טיפול אנטיביוטי?

    הסיבה לכך היא שאנחנו לא יכולים להבדיל בצורה בולטת בין חיידקים לנגיפים. הדרך היחידה לעשות זאת היא באמצעות בדיקות פולשניות, שאנחנו לרוב נמנעים מלבצע. בנוסף, פעמים רבות גם על ידי ביצוע בדיקות דם או צילום רנטגן לא ניתן להבדיל בודאות בין שני הסוגים, ולכן כל הילדים מנותבים לטיפול אנטיביוטי, כדי שאם אכן מדובר במחלה חיידקית היא תטופל כראוי. הרעיון הוא שאנחנו נותנים אותה כמקדם ביטחון.

     

    אנחנו יודעים בודאות שמדובר במחלה ויראלית ולא חיידקית רק אחרי שהילדים מקבלים טיפול אנטיביוטי אך

    החום לא יורד אחרי יותר מיום-יומיים. לרוב זה מצב שמלחיץ את ההורים, אך עבורנו הרופאים מדובר אך ורק בסימן לכך שמדובר היה בוירוס ולא בחיידק.

     

    איך ניתן לזהות שמדובר בדלקת ריאות?

    הסימפטומים הבולטים הם חום, שיעול, קוצר נשימה ולפעמים גם כאבים בחזה. הכאבים בחזה מגיעים משום שכשהריאה מודלקת זה מערב גם את קרום הריאה. חשוב לציין כי כאבים בחזה יכולים להופיע בשל שיעול רב, ואז לא מדובר דווקא בדלקת ריאות. כאשר יש דלקת מדובר בכאב חד צדדי. סימנים נוספים הם שכשהילד אפאטי, אין לו תיאבון וכשהוא פתאום "נשפך".

     

    האם כדי לאשר שמדובר בדלקת ריאות יש חובה לבצע צילום חזה?

    התשובה היא לא. נכון שמבחינה מדעית טהורה תמיד צריך צילום, אך בחיים הנורמליים, במרפאה, אנחנו משתדלים עד כמה שניתן להימנע מכך בגלל החשש מקרינה. מתי כן יש צורך בבדיקת רנטגן? כשהרופא חושד שמדובר בדלקת ריאות אבל לא שומע דבר בבדיקה.

     

    חשוב לי להדגיש שהרבה פעמים מדובר בדילמה מאוד רצינית, גם עבורנו הרופאים וגם עבור ההורים, שחוששים מאנטיביוטיקה מיותרת. אבל השאלה פה היא מה יותר "חמור" - אנטיביוטיקה או צילום מיותר. יהיו הורים שיגידו שהם רוצים צילום ולא ישר אנטיביוטיקה, וגם זה מקובל. זה מצב שהוא אפור והגישה המועדפת על הרופאים היא להעלות את הילד על "כותרת" של דלקת ריאות ולתת טיפול אנטיביוטי, אך גם הדרך של הצילום היא לגיטימית ואם הורים מעוניינים בה היא אפשרית.

     

    מה הקשר בין דלקת ריאות לשפעת?

    דלקת ריאות היא למעשה סיבוך של מחלת השפעת. הדוגמה הקלאסית למחלה היא ילד שהיה עם שפעת אבל הוא לא מחלים ואפילו נראה פחות טוב. זה צריך להעלות את החשש שמדובר בדלקת ריאות. דלקת ריאות כמעט אף פעם לא באה לבד, אלא היא פרק ב' של השפעת.

     

    יש דרך למנוע אותה?

    כיוון שדלקת ריאות היא הסיבוך העיקרי של מחלת השפעת, חיסון לשפעת הוא הדרך היחידה למנוע אותה.

    כשבאוקטובר-נובמבר אנחנו מנסים לשכנע אנשים להתחסן נגד שפעת זה בעיקר בגלל החשש מדלקת הריאות, כי חיסון אפקטיבי לשפעת יימנע גם אותה.

     

    אני שומע הורים שאומרים על השפעת "חמישה ימים וזה עובר", אבל זה לא נכון, כי שפעת עלולה להסתבך לדלקת ריאות. אנחנו מחסנים כנגד סיבוכי השפעת, יותר מאשר כנגד השפעת עצמה.

     

    אגב, החיסון יימנע את שני הסוגים, החיידקי והנגיפי. הסיבה לכך שגם הדלקת החיידקית תימנע היא שהחיידק מתיישב על צינורות הנשימה אחרי שהם קצת נחלשים בגלל השפעת - ואז למעשה מופיעה דלקת ריאות.

     

    בנוסף חשוב לחסן תינוקות בחיסון כנגד החיידק שגורם לדלקת ריאות. מדובר בחיסון בשם "פרזנר" שכלול כבר כמה שנים במסגרת חיסוני השיגרה לתינוקות. חשוב להדגיש שאם הילד עבר את גיל חמש ולא קיבל את החיסון, אז כבר אין מה לחסן, כי הוא נועד להגן על ילדים קטנים. אבל אם מדובר בילד עד גיל חמש שלא חוסן מסיבה כלשהי - אני ממליץ להתחסן.

     

    ישנם מספר סוגים של טיפולים אנטיביוטיים למחלה?

    יש שני תסריטי טיפול שכיחים. האחד, שילד מקבל תרופה דרך הפה, לוקח אותה למספר ימים ומחלים. אבל יש ילדים שמקיאים את התרופה או שהם חולים יותר ואז הם מטופלים בדרך הביניים ויקבלו זריקה פעם ביום במוקד או במר"מ, אבל הם עדיין נשארים בבית. טיפול שכזה מגיע ישר לוריד וכך אנחנו בטוחים שהוא קיבל אותה.

     

    מתי יש צורך באשפוז?

    מצב של אשפוז קורה או אצל ילדים שלא מקבלים את התרופה, בגלל כל מיני סיבות, ונראים ממש רע או אצל ילדים שסובלים מקוצר נשימה כבד. חשוב לציין שמדובר במיעוט ושרוב הילדים מחלימים בבית תוך מספר ימים.

     

    במצב שנוצר היום במחלקות הילדים, עדיף לרוץ למיון או ללכת לרופא?

    זה תלוי עד כמה נגיש הרופא. אם הרופא נגיש עכשיו, אז מומלץ קודם להגיע אליו, כי כאמור ניתן, גם
    במצבים יותר קשים של דלקת ריאות, לתת טיפול בבית מבלי לאשפז את הילד. אבל אם מדובר באמצע הלילה או בסוף השבוע ואנחנו רואים שהילד "סמרטוט" מעבר לרגיל במהלך המחלה, אם הוא סובל מקוצר נשימה או הופך אפטי – אז מומלץ לפנות למיון.




     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: shutterstock
    דלקת ריאות: לרוב בדיקה אצל הרופא מספיקה כדי לאבחן
    צילום: shutterstock
    מחשבוני בריאות
    פורומים רפואיים
    מומלצים