שתף קטע נבחר

אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    צילום: גיל יוחנן
    בן גוריון קימץ, נתניהו לא: כך התנפחה הממשלה
    ראש הממשלה הראשון דוד בן-גוריון ניהל את המדינה עם 12 שרים בלבד. אחריו הגיעה מפא"י, שהמציאה את טריק ה"שר ללא תיק", ואהוד ברק ששינה את החוק כדי להרחיב את ממשלתו. כך צמחה כמות השרים עד לשבירת השיא בממשלה היוצאת

    פעם לא היה צפוף סביב שולחן הממשלה: עד מלחמת ששת הימים היו פחות מ-18 שרים בממשלת ישראל. בשנות ה-70 נפרץ גבול 20 השרים, אבל מנחם בגין דאג להוריד את מספרם. בממשלת האחדות, באמצע שנות ה-80, שוב זינק המספר. שינוי בחוק יסוד הממשלה אילץ את בנימין נתניהו למנות רק 18 שרים ב-1996, אבל אהוד ברק דאג לשנות את החוק ולהגדיל את המספר. ב-2009 היה זה נתניהו ששבר את השיא ומינה 30 שרים. ומה יהיה הפעם, בממשלה ה-33 של מדינת ישראל? סקירה היסטורית.

     

    הממשלה הראשונה, מאי 1949. יש מקום גם להתרווח (צילום: הוגו מנדלסון, לע"מ) (צילום: הוגו מנדלסון, לע
    הממשלה הראשונה, מאי 1949. יש מקום גם להתרווח(צילום: הוגו מנדלסון, לע"מ)

     

    שרים עם כמה תיקים, סגנים ובן-גוריון אחד

    עם קום המדינה הוקמה הממשלה הזמנית. רוב הנציגים היו כאלה ששימשו כחברים במועצת המדינה הזמנית. דוד בן-גוריון עמד בראשה ויחד איתו כיהנו 13 שרים. לאחר הבחירות לכנסת הראשונה, בינואר 1949, הוקמה הממשלה הראשונה ומספר השרים בה ירד ל-12. דוד בן-גוריון עמד בראשותה והיה גם שר הביטחון, משה שרת היה שר החוץ, פנחס רוזן שר המשפטים, דוד רמז שר התחבורה, זלמן שז"ר שר החינוך, אליעזר קפלן היה שר האוצר, המסחר והתעשייה. דב יוסף עמד בראש משרד קיצוב והאספקה וגם היה שר החקלאות, יצחק מאיר לוין היה שר הסעד, גולדה מאיר שרת העבודה והביטוח העממי, יהודה לייב מימון היה שר הדתות וכן עמד בראש המשרד לנפגעי מלחמה. בכור שלום שטרית עמד בראשות משרד המשטרה ומשרד המיעוטים ואילו חיים משה שפירא היה שר הפנים, הבריאות וגם העלייה.

     

    ממשלת שרת, 1955. בצמצומים (צילום: משה פרידן, לע"מ) (צילום: משה פרידן, לע
    ממשלת שרת, 1955. בצמצומים(צילום: משה פרידן, לע"מ)

     

    הממשלה השנייה, שגם בראשה עמד בן-גוריון, מנתה 13 שרים. לראשונה מונה שר שאינו חבר כנסת – יעקב גרי, שהיה שר המסחר והתעשייה. בפעם הראשונה נפטר שר במהלך כהונתו: דוד רמז הלך לעולמו בספטמבר 1951.

     מי שהחליף אותו בתפקיד עד תום כהונת הממשלה היה בן-גוריון. בממשלה השנייה כיהן גם סגן השר הראשון בתולדות המדינה – ראובן שרי היה סגן שר התחבורה במשך כחצי שנה.

     

    לאחר הבחירות לכנסת השנייה הוקמה באוקטובר 1951 הממשלה השלישית ובה מספר שיא של שרים דאז - 16. לראשונה בתולדות ישראל מונו שני שרים ללא תיק - פרץ נפתלי ופנחס לבון, שניהם ממפא"י. גם מספר סגני השרים צמח – קלמן כהנא מפועלי אגודת ישראל היה סגן שר החינוך והתרבות ויוסף אפרת כיהן כסגן שר החקלאות. במהלך כהונת הממשלה נוסף תפקיד חדש – סגן ראש הממשלה, ואליו מונה אליעזר קפלן, שכיהן עד אז כשר האוצר. את מקומו במשרד תפס לוי אשכול.

     

    המדינה והממשלה מתרחבות: לראשונה - שרים ללא תיק

    בקואליציה שהרכיבה את הממשלה הרביעית, בסוף דצמבר 1954, היו חברים כמעט 90 חברי כנסת, אך מספר השרים עמד על 16 בלבד. בנוסף השותפות של מפא"י – הפועל המזרחי, פועלי אגודת ישראל, הציונים הכלליים והמזרחי – קיבלו כל אחת תפקיד של סגן שר. דב יוסף, שהיה בתחילת הקדנציה שר ללא תיק, קיבל במהלכה את תפקיד שר הפיתוח.

    מספר השרים לא השתנה גם כשמשה שרת הרכיב את הממשלה החמישית. גם שם היה שר ללא תיק – זלמן ארן.

     

    בממשלה השישית צנח מספר השרים ל-12, לאחר שהציונים הכלליים פרשו מהממשלה. לאחר הבחירות לכנסת השלישית חזר בן-גוריון לכיסא ראש הממשלה. אף על פי שבקואליציה שהקימה את הממשלה השביעית היו 90 חברי כנסת – כיהנו רק 16 שרים ושלושה סגני שרים. לאחר פרישתו של בן-גוריון ממפא"י הצליח מחליפו בראשות הממשלה, לוי אשכול, לשמור למשך כמה שנים את מספר השרים.

     

    הממשלה הרביעית מושבעת. קואליצה רחבה  (צילום: דוד אלדן, לע"מ) (צילום: דוד אלדן, לע
    הממשלה הרביעית מושבעת. קואליצה רחבה (צילום: דוד אלדן, לע"מ)

     

    הסכר נפרץ לאחר הבחירות ב-1965. לוי אשכול הקים ממשלה ובה 18 שרים. ביום שלאחר הקמת הממשלה תואר ב"ידיעות אחרונות" כי יחסרו עוד שני כיסאות ליד שולחן השרים. בגזרת סגני השרים היו לראשונה שני סגנים במשרד אחד.

     היו אלו אהרון ידלין וקלמן כהנא. בהמשך כהונת הממשלה נעשה צפוף יותר סביב השולחן, כשלקראת פרוץ מלחמת ששת הימים הצטרפו לממשלה משה דיין כשר הביטחון ומנחם בגין ויוסף ספיר מגח"ל כשרים ללא תיק. הייתה זו ממשלת האחדות הראשונה, שבה היו חברים יותר מ-110 חברי כנסת ומספר השרים עלה ל-21.

     

    לאחר מותו של אשכול הקימה גולדה מאיר את הממשלה הבאה, שבה היו 22 שרים – ארבעה מתוכם ללא תיק – ושמונה סגני שרים, ששלושה מהם התפטרו שמונה חודשים לאחר הקמת הממשלה. עם כינונה של הכנסת השביעית הקימה מאיר ממשלה חדשה. מספר השרים עלה ל-24. בעת השבעת הממשלה שישה מהם היו שרים ללא תיק – ויקטור שם-טוב שמונה לאחר מכן לשר הבריאות, שמעון פרס שהפך לשר לקליטת עלייה, ומנחם בגין, ישראל ברזילי, אריה דולצ'ין וישראל גלילי שהיו שרים ללא תיק. עם תחילת כהונת הממשלה שישה שרים ללא תיק.

     

    ממשלת בן-גוריון 1961 (צילום: פריץ כהן, לע"מ) (צילום: פריץ כהן, לע
    ממשלת בן-גוריון 1961(צילום: פריץ כהן, לע"מ)

     

    באוגוסט 1970 התפטרו שרי גח"ל מהממשלה. לאחר מלחמת יום כיפור הקימה מאיר ממשלה נוספת, שבה היו 22 שרים – שניים מהם ללא תיק – וסגן שר אחד, אף על פי שבקואליציה היו חברים 68 ח"כים. מאיר התפטרה לאחר הדו"ח החלקי של ועדת אגרנט ואת מקומה בראשות הממשלה תפס יצחק רבין, שהקים ממשלה עם 19 שרים ושני סגנים.

     

    ממשלת רבין הראשונה. 19 שרים (צילום: משה מילנר, לע"מ) (צילום: משה מילנר, לע
    ממשלת רבין הראשונה. 19 שרים(צילום: משה מילנר, לע"מ)

     

    אחרי המהפך ב-1977 ירד מספר השרים בממשלתו של בגין ל-16. הממשלה מנתה גם ארבעה סגני שרים. במהלך הכהונה היו שינויים רבים ומספר השרים עלה מעט. ממשלת בגין השנייה מנתה בתחילת דרכה 18 שרים ו-12 סגני שרים – חיים קופמן (אוצר), מרדכי ציפורי (ביטחון), משה קצב (הבינוי והשיכון), חיים דרוקמן (דתות), יהודה בן-מאיר (חוץ), מרים תעסה-גלזר (החינוך), פסח גרופר (חקלאות), מיכאל דקל (חקלאות), בן-ציון רובין (העבודה והרווחה), אהרון אוזן (קליטה), דוד שיפמן (תחבורה) ודב שילנסקי היה סגן שר במשרד ראש הממשלה. לאחר התפטרות בגין הקים יצחק שמיר ממשלה, שבה היו 21 שרים ושבעה סגני שרים.

     

    לאחר הבחירות ב-1984 הוקמה שוב ממשלת אחדות, אך הפעם הייתה רוטציה בין ראש המערך שמעון פרס לראש הליכוד יצחק שמיר. בממשלה, שהסתמכה על קואליציה שבה היו כ-95 חברי כנסת, היו 25 שרים ושבעה סגני שרים. גם מספר השרים בממשלה שהקים שמיר בחצי השני של כהונת הכנסת ה-11 לא עלה על 25 שרים.

     

    ב-1988 הקים שמיר ממשלת אחדות בראשותו, שבה היו 25 שרים, שלושה מהם ללא תיק, וארבעה סגני שרים –

     בהם בנימין נתניהו שהיה סגן שר החוץ ויוסי ביילין שכיהן כסגן שר האוצר. לאחר התרגיל המסריח ופרישת המערך, הקים שמיר ממשלת ימין, ובה היו 19 שרים ולא פחות מ-13 סגני שרים.

     

    בעקבות המהפך ב-1992 הקים רבין ממשלת שמאל-חרדים, שבה היו 18 שרים ו-11 סגני שרים. לאחר רצח רבין הקים פרס ממשלה, שבה 21 שרים ותשעה סגני שרים. עוד לפני כינון ממשלת המערך אושר בכנסת חוק יסוד הממשלה – הבחירה הישירה, לפיו יהיו בממשלה בין שמונה ל-18 שרים. ואכן, כשנתניהו עלה לשלטון ב-1996 היו בממשלתו 18 שרים ושישה סגני שרים.

     

    ברק מאפשר, נתניהו שובר את השיא

    ב-1999 גבר אהוד ברק על נתניהו וכבר עם השבעת ממשלתו ביקש להגדיל את מספר השרים ל-24. היועץ המשפטי לממשלה דאז, אליקים רובינשטיין, אמר שלא יעמוד מול ברק, מכיוון שאינו רואה בתיקון החוק עניין חמור או עניין הנוגד את החוק. שר המשפטים דאז יוסי ביילין כינה את המהלך לשינוי החוק "מהלך מוטעה", אך הודיע כי הוא עשה את ההכנות לאישור הסעיף שיגדיל את מספר השרים. חודש לאחר הקמת הממשלה מונו חמישה שרים נוספים – מיכאל מלכיאור (המשרד לענייני חברה ותפוצות), מתן וילנאי (המדע), יולי תמיר (הקליטה), חיים אורון (החקלאות), אמנון ליפקין שחק (התיירות) ומאוחר יותר מונה גם רענן כהן לשר.

     

    ברק. שינה את החוק במהלך כהונתו כראש הממשלה (צילום: AFP) (צילום: AFP)
    ברק. שינה את החוק במהלך כהונתו כראש הממשלה(צילום: AFP)

     

    אריאל שרון, שהיה אז יו"ר הליכוד הזמני, תקף את ברק בכנסת: "קנית שלטון בכורסאות מעור של צבי. השמאל אומר: בשביל שלטון אנחנו מוכנים לכל סבל פיזי ונפשי, אפילו להתכווץ סביב שולחן הממשלה. אינכם מתביישים מעט? שלא לדבר על כך שכבר לא נוח כל כך להיות שר. צפוף, צפוף". ב-2001 היה זה שרון שגבר על ברק בבחירות הישירות האחרונות לראשות הממשלה. אבל גם בממשלה שלו היה די צפוף סביב השולחן: 26 שרים ו-13 סגני שרים היו בראשית דרכה. בתחילת הכהונה שישה מהשרים היו ללא תיק ולחלקם נמצא משרד בהמשך.

     

    השיאנית - ממשלת נתניהו 2009 (צילום: רויטרס) (צילום: רויטרס)
    השיאנית - ממשלת נתניהו 2009(צילום: רויטרס)

     

    שרון הקים, לאחר שנבחר בבחירות ב-2003, את הממשלה ה-30 בתולדות ישראל - שבה היו 23 שרים ושישה סגנים. הממשלה הזו ידעה שינויים רבים ושרים וסגנים התחלפו בה לעתים קרובות. ראש הממשלה

     הבא היה אהוד אולמרט. בתחילת דרכה של ממשלתו היו בה 25 שרים ואף לא סגן אחד, אך בהמשך הדרך כיהנו בה שלושה סגני שרים.

     

    השיא נשבר שוב בממשלת נתניהו, שהוקמה בעקבות הבחירות ב-2009. בתחילת דרכה של הממשלה השמנה בתולדות ישראל: שלושים שרים ותשעה סגני שרים. בעקבות מספרם הרב של השרים – מהם ארבעה ללא תיק – הוחזר למליאת הכנסת שולחן הממשלה הנוסף והקטן, שהיה בימי ממשלת שרון הראשונה.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום גלי תיבון
    הרחבת שולחן המממשלה. בדרך להקטנה?
    צילום גלי תיבון
    מומלצים