שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    מחר: אסטרואיד בשמי כדור הארץ
    אסטרואיד בגודל של כ-50 מטר יחלוף מחר (ו') על פני כדור הארץ. זה יהיה המעבר הקרוב ביותר של אסטרואיד מאז שהחלו תצפיות אחר אסטרואידים. בסביבות השעה תשע תוכלו לראות אותו גם מישראל, אבל רק עם משקפות

    מחר (ו'), 15 בפברואר, יחלוף ליד כדור הארץ האסטרואיד 2012 DA14. יהיה זה המעבר הקרוב ביותר של אסטרואיד המוגדר כסלע "גדול" ליד כדור הארץ מאז החלו התצפיות והמעקבים אחר אסטרואידים. בשיא קרבתו לכדור הארץ, יהיה מרחקו ממרכז כדור הארץ כ-34 אלף קילומטרים, כ-27.7 אלף קילומטרים בלבד מפני כדור הארץ. לשם השוואה, לוויני תקשורת כדוגמת הלווין עמוס, מצויים בגובה של 36 אלף קילומטר בלבד. האסטרואיד לא יפגע בכדור הארץ וימשיך את דרכו בחלל.

     

    סמוך לשעה 21:30 (שעון ישראל), האסטרואיד יחלוף בקרבה הגדולה ביותר לכדור הארץ. ומה איתנו? בעת קרבת השיא בישראל, האסטרואיד יהיה מעט גבוה

    מעל האופק, ולכן מרחקו בעת זו יהיה גדול יותר: 35 אלף קילומטר.

     

    גודלו של האסטרואיד הוא 50 מטר בסך הכל והוא עשוי כנראה ברובו סלע. הוא מקיף את השמש במסלול כמעט מעגלי בפרק זמן של 0.87 שנות ארץ (317 ימים), כאשר מרחקו הממוצע מהשמש זהה כמעט למרחקו של כדור הארץ ממנה: בין 0.82 יחידות אסטרונומיות בעת קרבה מירבית לשמש ועד 0.99 יחידות אסטרונומיות בעת ריחוק מירבי, כאשר יחידה אסטרונומית אחת היא המרחק הממוצע בין כדור הארץ לשמש השווה ל-150 מיליון קילומטר. האסטאוריד יגיע לקרבה מירבית לשמש באוגוסט השנה. 

     

    משנה מסלול

    לפני המעבר הנוכחי, האסטרואיד הקיף את השמש במסלול מעט שונה. בגלל קרבתו לכדור הארץ, הוטה מסלולו סביב השמש ושונה. בעת המעבר ליד כדור הארץ מהירות האסטרואיד היא כמה ק"מ לשניה ולכן מסלולו רק ישתנה בגלל המעבר ליד כדור הארץ.

     

    ישנן שלוש אפשרויות לשינוי מסלול השביט כתוצאה מקרבה כדו לכדור הארץ: האסטרואיד חולף במרחק הגדול מערך קריטי מסוים, התלוי במהירות האסטרואיד ובכיוונו בחלל, ומסלולו סביב השמש רק משתנה בשל השפעת כבידת כדור הארץ. אפשרות שניה - לו היה חולף קרוב יותר באותה המהירות, מעבר למרחק קריטי מכדור הארץ, הוא היה נלכד על ידי כבידת כדור הארץ ונכנס למסלול סביב כדור הארץ ובסופו של דבר היה נופל עליו. אפשרות שלישית היא שהאסטרואיד היה מגיע למסלול התנגשות ישירה עם כדור הארץ.

     

    לא יפגע בנו (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
    לא יפגע בנו(צילום: shutterstock)

     

    אסטרואידים בקוטר של כמה עשרות מטרים קשים מאוד לגילוי כאשר הם רחוקים מכדור הארץ וניתנים לגילוי רק כאשר הם קרובים יחסית. כיום, בשל המאמץ הגדול המושקע בסריקה של השמים, מתגלים יותר אסטרואידים קטנים.

     

    לא יפגע בנו

    לפני הכל, אתם יכולים להירגע: האסטרואיד 2012 DA14 לא יפגע בכדור הארץ. אולם, ב-1908 פגע באיזור שאינו מיושב בטונגוסקה שבסיביר אסטרואיד במימדים דומים, אם כי סבורים שהרכבו היה שונה, והוא היה עשוי בעיקר קרח (ולכן ייתכן שאף מדובר בשבר של שביט). האסטרואיד של אירוע טונגוסקה התפוצץ באטמוספירה ועקר עצים ברדיוס של עשרות קילומטרים. הבזק הפיצוץ של האסטרואיד באטמוספירה נראה במרחק אלפי קילומטרים. לו היה פוגע במקום מיושב היה יכול להרוס כרך גדול או ליצור גלי צונמי ענקיים לו היה נופל באוקיינוס.

     

    אסטרואידים גם אחראים להכחדות מינים המוניות בהיסטוריה של כדור הארץ. הכחדת הדינוזאורים בתקופת המעבר קרטיקון-טריאס לפני 65 מיליון שנה מיוחסת לפגיעה של אסטרואיד גדול, בקוטר של כעשרה קילומטרים, במפרץ יוקטן. כיום קיים מאמץ בינלאומי גדול מאוד לנטר את האסטרואידים ולחשב את מסלולם כדי שיהיה אפשר לחשב את מסלולם במדויק ולעקוב אחריהם.

     

    חשוב להדגיש, שבקרב כל אלפי האסטרואידים הקטנים המקיפים את השמש במסלולים המצויים בסמיכות למסלולו של כדור הארץ, אין כל אסטרואיד המצוי במסלול התנגשות עמנו. מאידך, המקרה של 2012 DA14 מראה שעדיין לא גילינו את כולם.

     

    כאמור, כעת לא ידוע על מסלול התנגשות של האסטרואיד עם כדור הארץ בעתיד, אם כי לאחר המעבר הקרוב מסלולו ישתנה עקב מעברו ליד כדור הארץ ויהיה צורך לעקוב אחריו בימים לאחר המעבר ולתקן את מסלולו.

     

    כיצד לצפות בו

    לפני יום שישי, השביט מצוי בחצי כדור השמים הדרומי ולא יהיה אפשר לראותו מישראל. ביום שישי, לקראת השעה 21:00, השביט יזרח מעל האופק עבור צופה מישראל והוא יעלה מעל האופק הצפון מזרחי עבור צופה בישראל לקראת השעה 21:30 בערב לכיוון כללי של כוכב הצפון. בשעה זו בערב יהיה גובהו מעל האופק כ-21 מעלות (אזימוט 99 מעלות מהצפון מזרחה), בתחומי קבוצת הכוכבים בתולה והוא ינוע בכיוון צפון כיפת השמים לכיוון קבוצת הדובה הקטנה וכוכב הצפון.

     

    בהירותו של האסטרואיד קלושה יותר מהכוכב החיוור ביותר שאפשר לראות בעין, ולכן אי אפשר יהיה לראותו בעין, אולם, במשך כשעה ומחצה יהיה אפשר לראותו במשקפות שדה גדולות או בטלסקופים קטנים כאשר הוא זז ביחס לכוכבים במהירות של כ-40 מעלות בשעה (גודלו הזוויתי של הירח הוא כחצי מעלה). אפשר יהיה להבחין בתזוזה של האסטרואיד גם בהגדלות נמוכות.

     

    באתר הבית של כותב שורות אלו מצורפות מפות וכן הסברים למעוניינים בצפייה באסטרואיד. כמו כן יועבר באתר מעבר האסטרואיד בשידור חי , במידה ותנאי מזג האוויר יאפשרו זאת, וכן קישור לשידור הישיר של נאס"א לכל מהלך מעבר השביט מעל כדור הארץ.

     

    מידע נוסף על ההתקבצויות בין כוכבי הלכת וכן מפת כוכבים מסתובבת להורדה ואת ספר השנה האסטרונומי לשנת 2013, הכולל את כל האירועים האסטרונומיים לשנת 2013 אפשר למצוא בלוח השנה האסטרונומי לשמי ישראל.

     

    ד"ר יגאל פת-אל, קוסמוס טלסקופים, יו"ר האגודה הישראלית לאסטרונומיה, מנהל מצפה הכוכבים בגבעתיים ומנהל פורום אסטרונומיה ב- YNET.

     

     

     

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    תגיד שלום מרחוק. אילוסטרציה
    צילום: shutterstock
    צילום: ארז ארליכמן
    יגאל פת-אל - קוסמוס טלסקופים
     האגדוה הישראלית לאסטרונומיה
    קוסמוס
    מומלצים