שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות

    מריצים אחורה לאוסקר: "חיי פיי"

    האם לעיבוד הנועז והמרהיב של אנג לי לספרו של יאן מרטל יש סיכוי לגרוף פרסים גם מחוץ לקטגוריות הטכניות? ממשיכים במסע בין המועמדים המרכזיים בטקס האוסקר עם "חיי פיי"

    במאי: אנג לי.

    שחקנים: סוראי שארמה, אירפאן חאן, אדיל חוסיין, טאבו, ז'ראר דפארדיה, ורייף ספול.

    מפיקים: אנג לי, גיל נטר, ודיוויד וומארק.

    תסריט: דיוויד מגי.

    מוזיקה: מייקל דאנה.

    צלם: קלודיו מירנדה.

    עריכה: טים סקווירס.

     

    מועמד ל-11 פרסים: הסרט הטוב ביותר, בימוי, תסריט מעובד, צילום, עריכה, פסקול, שיר, עריכת סאונד, מיקס סאונד, עיצוב תפאורה, אפקטים.  

     

    תקציר העלילה, כמו שאנחנו מבינים אותה

    דרמה נוגעת ללב שמתרחשת בלב ים ומגוללת סיפור הישרדות נועז לאחר שקיעת ספינת ענק. נשמע מוכר? היינו שם ב"טיטאניק" של ג'יימס קמרון, זוכה האוסקר הגדול מ-1998. ואכן, גם במקרה של "חיי פיי" קמרון מעורב - בעקיפין, שכן הבמאי אנג לי וצוותו עשו שימוש במצלמת התלת ממד המיוחדת שפיתח עבור "אווטאר", ואיתה הגיעו עד הלום עם 11 מועמדויות. רובן נוגעות לעניינים הטכניים של עשיית סרט. ואלו, יש להודות, באמת מרשימים.

     

    עוד במדור מריצים אחורה לאוסקר , לקראת הטקס שיתקיים הלילה:

     

    העומק של האוקיינוס רחב הידיים הכחול והיפהפה מומחש היטב באמצעות טכנולוגיית התלת ממד של קמרון, אולם מה בנוגע לעומקה של העלילה? אנג לי והתסריטאי דיוויד מגי נשענו על יאן מרטל והרומן הפופולרי שלו מ-2001. עלילתו נחשבה כבלתי ניתנת לעיבוד למסך הגדול, ובכל זאת השניים לקחו על עצמם את הפרויקט היומרני הזה. אומץ יש, הצלחה קצת פחות. "חיי פיי" הוא סרט עם אימג'ים נהדרים, אולם התשתית הרעיונית של הספר מדשדשת, בולעת מים וטובעת.

     

    הים כחול, וכך גם רוב הסרט. מתוך "חיי פיי" ()
    הים כחול, וכך גם רוב הסרט. מתוך "חיי פיי"

     

    נראה שהקהל שציפה ל"חיי פיי" יותר מכל, הטריח את עצמו לבית הקולנוע כדי לצפות בו על מסך גדול ואף נהנה ממנו - נחלק לשתי פלחים עיקריים: אלו שקראו את הרומן של מרטל נשבו בקסמו ותהו איך יצליח לי להמחיש את הפאנץ' המטלטל של הספר בסרט; ואלו הסינים, שנהרו לאולמות הקולנוע בהמוניהם והצדיקו את ההשקעה הגדולה שנעשתה בהפקה (כ-120 מיליון דולר על פי ההערכות). הסרט היה לנצפה ביותר השנה במעצמה האסיאתית. מצד שני, כבר למדנו על החיבה של הסינים למבצעים קולנועיים ימיים ומאותגרים טכנולוגית עם "Empires of The Deep" המסתמן כאסון עתידי.

     

    אז מה בכל זאת יש בו, ב"חיי פיי"? אי אפשר לייחס את הכל לחידושים וההמצאות, והעבודה המקצועית והמלוטשת של הצוותים הטכניים. יש פה גם עבודת תסריט ובימוי ואלו מגוללים את סיפורו של הנער ההודי פיי, בן למשפחה מהמעמד הבינוני שברשותה גן חיות. הנערים בבית הספר מתעללים בפיי, אך הוא מוצא מקלט בחיק משפחתו וגם בחיק החיות - הוא מרגיש בטוח עם בעלי החיים, אלא אם כן הם טיגריס בנגלי עצבני ששמו ריצ'רד פארקר.

     

     

    כשפיי מנסה ליצור קשר עם ריצ'רד פארקר, הוא מסתבך לא רק עם החתול העצום, אלא גם עם אביו שמבקש להעביר אותו תהליך התבגרות מזורז. כדי שיתחשל, כדי שיוכל לשרוד. וכדי שהמשפחה תוכל לשרוד, היא עוברת ביחד עם מטלטליה הזאולוגיים לקנדה על גבי ספינת מסע. אולם כשזו נקלעת לסערה ושוקעת, פיי ניצל ומוצא עצמו על סירת הצלה בצוותא עם זברה, אורנג אוטנג, צבוע וגם... ריצ'רד פארקר - כולם מהונדסים דיגיטלית. וכך - כבן אנוש היחיד על הסיפון, פיי בגילומו של סוראי שארמה, נדרש למיומנויות ההישרדות - מול איתני הטבע, מול בעלי החיים שאיתו, מול ריצ'רד פארקר ומול עצמו.

     

    הטיגריס הדיגיטלי ריצ'רד פארקר דג דגים ב"חיי פיי" ()
    הטיגריס הדיגיטלי ריצ'רד פארקר דג דגים ב"חיי פיי"

     

    ובכן, פיי הוא בחור פיקח, מחושל והוא מצליח ליישם כמה עצות טובות מהמדריך להישרדות בלב ים, אולם כשאתה לבד על סירה שמאוכלסת על ידי טיגריס בנגלי רעב וכועס, גלגל ההצלה האמיתי שלך הוא האל שבשמיים - מעל למים. סוג של חבר טלפוני, שמגיש סיוע בדרכיו הפתלתלות. נכון, גם לפיי קשה לבטוח ביישות מטפיזית זו שתביא את הגיבור לחוף מבטחים - אבל בשביל זה יש אמונה, וגם גרפיקה ממוחשבת של צוות הסרט, שיגרום לנו להאמין למראה עינינו.

     

    כמובן שהעניינים הולכים ומסתבכים, ואז מתהפכים ומקבלים פרשנות חדשה, אולם מסעו של פיי לחוף מבטחים הוא מסע של גילוי עצמי, וגם הארה בנוגע לטבע האדם בצלם אלוהיו. אפשר בהחלט להמשיל את פיי ליונה הנביא ואת הסירה ללווייתן שבלע אותו.

     

    אהה...כן. יש גם לווייתן - בתלת ממד ()
    אהה...כן. יש גם לווייתן - בתלת ממד

     

    אפשר גם לראות בסירה מעין מיקרו-קוסמוס של המכונה האנושית הטיפוסית הנדרשת להתמודד בו זמנית מול סביבה גועשת וגרעין גועש לא פחות. מי שאמור לקשר בין כל אלה הוא האל הכל יכול - יהא זה אל נוצרי, יהודי, מוסלמי, בודהיסטי או אף פגאני. לפעמים - כמו במקרה של פיי - פשוט אין משהו אחר. ועם אמונה כזאת, גם לי יכול להתפלל לזכיה בפיסלון האוסקר - בואו נודה, סוג של עגל זהב לקולנוענים.

     

    מה למדנו?

    אם אין בורא עולם ואם הוא במקרה לא ממש משתלב במציאות שלנו - ג'יימס קמרון, אנג לי ואחרים יכולים ליצור עבורכם אחד כזה בעולם שהם עצמם בוראים בקולנוע.

     

    למה יזכה

    טוב, חייבים להודות ש-11 מועמדויות לאוסקר הן מעל ומעבר למה שהיה מצופה מסרט זה (ואני מרשה לעצמי לומר שמגיע לו), ורק בכך יש קידום של סיכוייו, ולו רק מן ההיבט הסטטיסטי. אנג לי גם עשה לעצמו שם של יוצר מגוון ומקורי, שאף קופח בטקס של 2006, כשזכה במירוץ לאוסקר הבימוי על "הר ברובק", אך הפסיד לפול האגיס ו"התרסקות" שלו בתחרות העיקרית על פרס הסרט הטוב. עם קמרון (שמרגיש עדיין מקופח בגלל "אווטאר") והציוד המתקדם לצידו, אפשר להאמין.

     

    אני כאן ואתה שם. סוראי שארמה ב"חיי פיי" ()
    אני כאן ואתה שם. סוראי שארמה ב"חיי פיי"
     

     

    למה ייכשל

    "חיי פיי" הוא עיבוד קולנועי נועז ויומרני, אך הוא הצליח בעיקר בצדדים הטכניים שלו - ואלו יהיו בוודאי מניבי הפסלונים העיקריים. רב-הממדיות מהרומן של מרטל

    הוחלפה בתלת הממד של המצלמה החדשנית. זה אולי מספק את קמרון ושיכרון המעמקים שלו, וכך גם את לי ותפיסתו העיצובית, אבל בכל הנוגע לצופים המערביים וחברי האקדמיה שנמנים עליהם - זה נראה מנותק ודיגיטלי מדי.

     

    הימור

    חטיבת הפוסט-פרודקשן על מתכנתיה, מעצביה הגרפיים והאנימטורים תגרוף בוודאי פיסלון אחד או שניים, וגם למלחין מייקל דאנה והצוות התומך שלו יש סיכוי לא רע. אבל בכל הנוגע למלאכת מספרי הסיפורים - התמצית של העשייה הקולנועית - לא יתקבלו פרסים.

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מיאו ריצ'רד פארקר, מיאו. מתוך "חיי פיי"
    לאתר ההטבות
    מומלצים