שתף קטע נבחר

יונתן רזאל בהופעה: נחבא אל הכלים

במופע ההשקה לאלבומו "בין הצלילים", יונתן רזאל חזר להיות זמר מגזרי: צנוע, מבוייש, ולכן כמעט בלתי מורגש. אבי שושן חושב שדרושה עבודה כדי להפוך אלבום מרגש להופעה דומה על הבמה, ומאמין שבסוף זה יצליח

דרך ראויה לשבח עבר יונתן רזאל השנה, במהלכה הפך לאחד הקולות האיכותיים והמרגשים במוזיקה היהודית. רזאל הוא בין הבודדים שהצליחו לפרוץ את גבולות המגזר הדתי-לאומי וזוכה לאהדת הקהל והמבקרים כאחד - לא רק עם שיר בודד שנכנס לקונצנזוס אלא עם אסופת להיטים שמיצבה אותו כהפתעה הגדולה והמרגשת של המוזיקה הישראלית בשנה שחלפה.

 

עוד על מוזיקה מזרחית בערוץ המוזיקה של ynet:

 

אמש (א') בהופעת ההשקה של סיבוב ההופעות החדש לרגל צאת אלבומו המצליח "בין הצלילים", שהתקיימה במועדון הזאפה התל-אביבי, רזאל חזר אחורה - לנישה, לזמר המגזרי ממנו ברח. ועל אף הדרך הענקית שעבר שהכניסה אותו לפלייליסט הישראלי, אמש, הוא היה לא יותר מאשר קומינר אהוב של תנועת עזרא, סניף קדומים.

 

יונתן רזאל. חוזר לשיר לקהל שמכיר אותו (צילום: עופר עמרם) (צילום: עופר עמרם)
יונתן רזאל. חוזר לשיר לקהל שמכיר אותו(צילום: עופר עמרם)

 

קשה לומר דבר רע על רזאל. הוא בחור עם ארשת פנים של בן תורה ושפת גוף של בן ישיבה, כלומר - קצת כפוף ועם תנועות של אחד שרגיל להתנועע בתפילת עמידה כדי להצליח להתכוון בכל אחת משמונה עשרה התפילות וניכר שגבו מורגל בישיבה לצד הסטנדר - המתקן עליו מונחת הגמרא.

  

נעים הליכות ובעל חיוך מקסים (צילום: עופר עמרם) (צילום: עופר עמרם)
נעים הליכות ובעל חיוך מקסים(צילום: עופר עמרם)

 

הוא נעים הליכות ובעל חיוך ענק ומקסים שמצוי אצל אלו ההולכים בדרך הישר ומצטנפים תחת אוהלה של תורה. איש של אמונה גדולה שבאה לידי ביטוי גם בצניעות הגדולה שהיא כנראה נר לרגליו. צניעות וענווה שראויים לשבח, אבל במקרה של זמר שאמור לרתק את הקהל ולהעביר את הרגש הענק שיש בשיריו, הרי שכאן היא כחרב פפיות עבורו.

 

דואט עם אביתר בנאי (צילום: עופר עמרם) (צילום: עופר עמרם)
דואט עם אביתר בנאי(צילום: עופר עמרם)

 

הכל מינימלי, כשל אדם שלא מבקש מהומה והכל זה "תודה לאל", רק שבסופו של דבר, הכול זה לעתים גם משעמם. אני סמוך ובטוח שבאחד על אחד, רזאל הוא קרוב לוודאי איש שיחה מרתק עם תובנות מעלפות ויכולת סיפור שכובשת כל אדם. אבל מול מאות צופים, באולם חשוך, הרי שמידות אלו וצניעות יתרה זו, הופכת  מעט משעממת וחסרת כריזמה. ולכן, בכמעט שעתיים של מופע, מלבד שירים בודדים כמו "והיא שעמדה", "קטונתי" ו"עד מחר", אשר בוצע כדואט עם אביתר בנאי שהתארח במופע, ההופעה היתה כמו טיש אצל אדמו"ר: לא כריזמטי אבל עתיר זכויות.

 

נעלם באולם החשוך. רזאל ובנאי (צילום: עופר עמרם) (צילום: עופר עמרם)
נעלם באולם החשוך. רזאל ובנאי(צילום: עופר עמרם)

 

לצערו של רזאל, על אף שהופיע באולם הופעות מכובד, הרי שהסאונד אמש, היה מתחת לכל ביקורת. ריבוי הכלים הפך את ההופעה מערב אינטימי של זמר ביישן, לערב רב מוזיקלי, שלא מתאים לאופי שלו. הכלים השתלטו עליו ועל קולו, עד שכמעט ולא נשמע - וכשכן, אז גם לא באופן

 ברור. העובדה שבחר גם להעביר את ההופעה בישיבה ולא בעמידה, הוסיפה להיעלמותו באולם הקטן והחשוך, ופגמה ביכולת של הקהל באמת להתחבר אליו.

 

אבל הבוקר, כשהוא יקום לתפילת שחרית וישיר "ישראל עם קדושים קומו לעבודת הבורא", הוא יכול להרשות לעצמו להביט במראה וכן לחייך, שכן המופע אמש אולי לא היה הצלחה ענקית, אבל אם הוא יפיק את הלקחים וידע לתקן את הטעויות, הרי שאני סמוך ובטוח כי מכאן הוא רק ילך ויגדל. לפעמים ההתחלות קשות, אבל אם רזאל הוכיח כבר דבר אחד - הרי שיש לו נשמה יתרה, ולמי שיש נשמה כזו, ההצלחה בסופו של דבר מחכה אי שם מעבר לפינה, בטח עם שירים מרגשים ויפהפיים כאלה. כעת רק נדרש להעבירם מהאלבום המעולה, להופעה מעולה ומרגשת לא פחות.

 

 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: עופר עמרם
יונתן רזאל. איש אמונה
צילום: עופר עמרם
לאתר ההטבות
מומלצים