לא לבד

אריאל טייר, 23, היא פרפורמרית, במאית, ולאחרונה גם מפיקת סרטים. בימים אלו היא מפיקה ומביימת את סרטה הראשון, U R Not Alone, סרט תיעודי באורך מלא, שמתעד מערכת יחסים בלתי צפויה, שמתפתחת בין שתי נשים צעירות לגבר החשוד באונס. הסרט עדיין נמצא בשלבי הפקה הפיתוח: ב-22 במרץ, ב-7:30 בערב, מתוכנן קונצרט מיוחד לגיוס כספים להשלמתו. פרטים בדך הפייסבוק: U R Not Alone.

אורלי

התחלתי לשחק, לרקוד ולהופיע בגיל צעיר מאד. אני בטוחה שהחיבור שלי לתחום הזה נבע גם מהצורך בתשומת לב מתמדת, אבל חוץ מזה חונכתי על אהבת הבמה והמוזיקה. ההורים שלי היו חובבי קריוקי גדולים. בתור ילדה יצא לי להופיע בכמה מחזות זמר בברודוויי, ודברים התפתחו משם. ככל שגדלתי, התחלתי להרגיש יותר צורך לספר את הסיפור שלי, במקום לקחת חלק בסיפור של מישהו אחר. הצורך הזה הוביל אותי לתחומים של הכתיבה והבימוי, ובסופו של דבר גם להפקה. לאחרונה שיחקתי בבכורה של המחזה Judith of Shimoda מאת ברטולד ברכט בתיאטרון לה מאמה. נסעתי לברלין, היכן שכתבתי, ביימתי שיחקתי והפקתי במחזה היחיד, In Loving Memory, והקמתי תיאטרון קברט שבועי שנקרא Chez Arielle. ב-2011, התחלתי להקת תיאטרון אקספרמינטלית, SIE Company, שעסקה ספציפית בדת ורוחניות בארה"ב".

"גדלתי בארה"ב, אבל ההורים שלי מישראל ותמיד היה לי חיבור חזק למקום. כל המשפחה שלי שם. אני מחלקת את הזמן שלי בין בין ברוקלין לתל-אביב, עיר שיש בה משהו עבורי שהוא מאד נא, מעורר. זה מצחיק שאני מוצאת השראה באותו מקום שכל האמנים הישראלים שאני מכירה כאן ברחו ממנו. אני מניחה שברמה מסויימת, כל אחד רוצה לברוח מהמקום ממנו הוא בא".

מה היה הרגע החשוב ביותר בקריירה שלך?

"אני חושבת מה שמניע את הקריירה שלי זה שינוי והתפתחות מתמידים. אין לי רגע אחד שאני יכולה להגיד עליו שהוא שינה הכל עבורי, אבל היו לי הזדמנויות מדהימות לעבוד עם אנשים שונים בתחומים שונים, החל מתיאטרון והופעות חיות ודרך Installation Art, עיצובי תפאורה, ועכשיו גם עשיית סרטים. אחד הדברים הנהדרים בעולם האמנות של היום הוא שקיימת אפשרות להיות אמן רב תחומי מבלי להרגיש שאני מתפשרת על עומק או איכות. אני מקווה שאוכל להמשיך להתפתח באופן הזה ולצמוח תמיד לתוך תחומים חדשים, וגם אוסקר או שניים בסוף הדרך לא יזיקו...".